תקשורת

כתבת השבוע: רחלי רזי סלע עם הצלמת שנרתמה במשבר למען חסרי הבית

לאחר שהוצאה לחל"ת, מור שעל הקדישה את זמנה לסייע לדרי הרחוב בדרום תל אביב ולתעד אותם. כתבת תאגיד השידור רחלי רזי סלע, מדברת על יום הצילומים המטלטל, והתגובות מצד משפחות המצולמים

מערכת אייס | 
כתבת השבוע (צילום מסך כאן 11)

כמו רבים אחרים בארץ, גם מור שעל הוצאה לחל"ת בשל משבר הקורונה. את ימיה בתקופה האחרונה העבירה בתיעוד ועזרה לחסרי בית בתל אביב, דבר שהיא עושה זה שלוש שנים וכעת הייתה יכולה להקדיש לו זמן נוסף. בסרטונים שהיא מעלה לרשתות החברתיות היא משוחחת עם אותם אלה שהתגלגלו לרחוב והפכו לשקופים, ובאמצעות החשיפה מעניקה להם שם ופנים.

"אני באה ואני אומרת 'תראו מה יש פה – די לעצום עיניים. אני אשים לכם את האמת בתוך הפרצוף", כך אומרת שעל לרחלי רזי סלע, כתבת כאן חדשות שהביאה את סיפורה של שעל ופועלה בכתבה ששודרה שלשום (ד') ב'חדשות הערב'. את הסיפור בחרנו בתור כתבת השבוע שלנו ב"אייס", ובשיחה עם רזי סלע, היא מספרת על העבודה על הידיעה, ועל הדילמות והמחשבות שליוו אותה.
 

אלו תגובות קיבלת בעקבות הכתבה?
"המון. החל מאנשים שצפו בה ורצו לתרום כסף לחסרי הבית שצילמנו ועד למשפחה של ראובן, אחד מהם, ששנים מנסים לעזור לו ללא הצלחה וביקשנו שנקשר בינם לבין מור בתקווה שאולי היא תוכל לסייע. בנוסף, נודע לנו שאחד ההומלסים האחרים שמור תיעדה נמצא על ידי החברים שלו שלקחו אותו אליהם וטיפלו בו. בעיקר שמחתי לראות את כל האהבה שמור קיבלה בעקבות שידור הכתבה, אנשים עפים עליה ובצדק. התגובות האלה כבר גורמות לי להרגיש שאני נמצאת במקום הנכון".
איך הגעת לסיפור הזה?
"נתקלתי ברשת בסרטון של מור עם אחד ההומלסים ומצאתי את עצמי משוטטת בפייסבוק שלה ומשלימה את שאר הסרטונים. פניתי אליה ונוצר בינינו קליק מיידי. בשלב שאני הגעתי אליה היא כבר קיבלה פניות מערוצים נוספים, אבל בסוף בחרה ללכת איתי".
מה מצאת בו שהיה לך חשוב להביא אותו לחדשות?
"באופן מאד בסיסי, יש בסיפור הזה התייחסות לאנשים שגם אני לא שמה לב אליהם, לרוב בגלל הפחד להתקרב, ולראות את הפעילות של מור היה בשביל מאיר עיניים, כך שחשבתי שהיא יכולה גם להאיר את עיניהם של שאר הצופים".
קראו עוד ב-ice


לתעד ללא הכנה חסרי בית באמצע הרחוב זה לא יום צילום שגרתי, איך זה הלך?
"זה היה מאד מטלטל. כשעושים כתבות מגזין תמיד מחפשים ליצור סיטואציות מעניינות, אבל פה הרחוב עשה את שלו – פתח מצלמה והכל קרה מעצמו, הדרמה כבר נמצאת שם. היו רגעים שחושבים שהם כמעט פורנוגרפיים, במובן של לצפות בבן אדם שנמצא בנקודה הכי נמוכה בחיים והדילמות האלה ליוו אותי כשערכנו את הכתבה".

"למשל, כשמישהי שם סיפרה ששכבה עם סוחר סמים כדי להחזיר את הטלפון שלה. אלה הדברים שבעטו בי ביום הצילום הזה ובאופן אישי זה לא היה רגע קל בשבילי, אבל לצד זאת אני מאמינה שאין מקום לייפות את הדברים - זאת המציאות והיא נוראית, ואם לא נראה אותה אז לא נצליח לפקוח עיניים. אגב, חשוב לומר שבדקנו מול כל חסרי הבית שהופיעו בכתבה שזה בסדר שנצלם אותם, וכיבדנו את מי שסירב". 

היו מחשבות שנשארו אתכם גם אחרי הצילומים?
"כן. גם אני וגם הצלם ליאור פז עברנו חוויה עוצמתית, ימי הצילום האלה לא יצאו לנו מהראש וחשבנו הרבה על האנשים שצילמנו. שאלתי את עצמי הרבה מי מהאנשים הקרובים אלי היו יכולים להתמכר לסמים ולמצוא את עצמם ברחוב אם לא הייתה להם תמיכה".
בסוף הכתבה מור אומרת שהתפקיד שלה הוא להראות את מה שאחרים לא רואים. כעיתונאית, מה זה עושה לך לשמוע את זה ממרואיינת שלך?
"זה מעורר קנאה, הערצה והשראה. מהשנייה שראיתי את הסרטונים של מור התרשמתי מהיכולת שלה להיות אקטיבית בתוך היצירה שלה, וזה דבר שלא קיים אצל הרבה יוצרים. יש לי מה ללמוד מזה, לגמרי".

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה