הבוקר (שישי) בטורו השבועי, התייחס עמית סגל לשורת המינויים הפוליטיים המתרחשת בניגוד לוועדת המינויים ולדרג המקצועי. מעמיר פרץ ועד ציפי לבני ואמי פלמור, הפרשן של חדשות 12 התייחס לסוגיית המינויים הפוליטיים.

סגל טען: "בימים רחוקים מאוד, לפני 13 ביוני האחרון, מינויים פוליטיים נתפסו כשורש כל רע. לא כל שכן מינויים נגד עמדת הדרג המקצועי. והנה, ביום ראשון הקרוב, עומדת הממשלה לדרוס את החלטת הפקידות הבכירה, ולאשר את מינויו של עמיר פרץ לדירקטור בתעשייה האווירית, לקראת מינויו ליושב ראש חברת הענק. בימי עבר, שבהם הוכרז על מות הדמוקרטיה פעמיים ברבעון, הייתה מתחוללת סערה לו הממשלה הייתה מבקשת למנות שר בכיר לשעבר, עסקן ותיק, לתפקיד שמרכז מיליארדים".

"מעשה זהה התרחש לפני חמש שנים: היועץ המשפטי לממשלה התנגד למינוי של שר בכיר לשעבר, מקורב של שר הביטחון, לתפקיד: יאיר שמיר, שר חקלאות במיל', ביקש להתמודד. מנדלבליט נאבק במינוי בכל כוחו עקב היעדר כישורים שיפצו על הזיקה הפוליטית, ומועמדותו של שמיר סוכלה לבסוף. מאז, ככל הנראה, מוגרה סכנת המינויים הפוליטיים. כעת, בלי שום ביקורת פומבית, מנדלבליט מאשר לממשלה להעלות את מינויו של פרץ אף שהוועדה למינויים בכירים התנגדה למהלך, ועל אף שניסיונו העסקי ניהולי נופל משמעותית מזה של שמיר".

"לא רק פרץ על הכף, אלא שורה של מינויים שנפסלו בוועדה עקב היעדר כישורים עודפים: אמי פלמור לחברת החשמל, ציפי לבני לחברת נת"ע. במאגרי נבחרת הדירקטורים יש אנשים מתאימים יותר, פוליטיים פחות, ובוודאי לא כאלה שכרתו עם שר הביטחון בריתות פוליטיות תוך רמיסת ההבטחות לבוחר. זה לא שממשלת השינוי חוזרת על עוולות קודמותיה: אף ממשלה, אף פעם, לא מינתה בפועל מועמד שנפסל על ידי ועדת המינויים".

"צביעות הקואליציה נראית אפילו לעיוורי צבעים, אבל מוטב שהאופוזיציה לא תפעל באופן דומה: עם הקפאתו הזמנית של הנושא הפלסטיני, הנושא החשוב ביותר לימין הישראלי הוא השאלה מי שולט פה: 120ח"כים או 15 שופטי בג"ץ, השר או הפקיד, הממשלה או היועץ שלה, הממנים – או ועדת המינויים. אם ממשלה מעוניינת למנות שר ביטחון לשעבר – שותף לכישלון בלבנון 2 – לתפקיד יושב ראש חברה ביטחונית גדולה, זו זכותה והימין צריך לתמוך בה. הארכיון כבר יילחם בממשלה במקומו".