הרבה עדכונים זרמו בנהר של גוגל מאז ייסודו של מנוע החיפוש הפופולרי לפני כ-20 שנה; מה שאומר שגם שיטות קידום האתרים נאלצו להשתנות עם הזמן, וגם כלי קידום אתרים שמודדים את יעילותן הפכו ליותר מדויקים. בפרט, טכניקות של On-Page SEO (אופטימיזציה של העמודים באתר כדי שידורג גבוה יותר בגוגל, בניגוד לפעולות קידום שנעשות מחוץ לאתר כמו בניית קישורים) השתנו מאד לאורך השנים, ומה שהיה נכון לפני עשור ואפילו לפני שנים ספורות - אינו נכון כיום. זאת בעקבות עדכונים שונים שביצעה גוגל לאלגוריתם הדירוג שלה כדוגמת פנדה, פינגווין, המינגבירד, ראנק בריין, חיפוש סמנטי ועוד.

ובכל זאת, אנשים רבים נתלים בטכניקות קידום שאבד עליהן הכלח, ולא מבינים מדוע האתר שלהם לא זז - ואף יורד בדירוגים. לפניכם 6 טעויות נפוצות באופטימיזציית On-Page: האם גם אתם עושים אותן?

1. תמונות באתר שלא עברו אופטימיזציה: לא כולם מודעים לאופן בו תמונות שנמצאות באתר יכולות להשפיע על דירוגו בגוגל, במישרין ובעקיפין. 2 דברים עיקריים שיש לקחת בחשבון הם כובד התמונות (הגודל שלהן, שמשפיע על הזמן שייקח להן לעלות באתר) והטקסט החלופי (alt text, שמטרתו לתאר את התמונה: זהו הטקסט שמופיע אם התמונה לא עולה כמו שצריך באתר, ומוקרא לבעלי מוגבלויות שלא רואים את התמונה). הבעיות שנוצרות עקב כך הן:
 

• האטת טעינת האתר (עקב כובד התמונות), אשר פוגעת במישרין בחוויית הגולש, וכן פוגעת בדירוג האתר שכן מהירות האתר היא אחד מגורמי הדירוג באלגוריתם של גוגל.

 

• קושי למנוע החיפוש להבין את נושא התמונה – ה-alt text אמור לסייע בכך ואם הוא לא קיים או לא מתאים, זה יקשה על חיפוש תמונה זו בגוגל ובעקבות כך יפגע גם במאמצי הקידום של האתר.

 
לכן, יש לפעול להקטנת משקל התמונה עד כמה שניתן (יש כלים שמסייעים בכיווץ תמונות) ולהקפיד להציג אותה באתר במימדים שמתאימים הן לאתר והן למטרת התמונה. ב-alt text צריך להקפיד על כך שיתאר את התמונה ואם ניתן לשלב בו מילת מפתח – מה טוב, אבל זו לא חובה; וכן מומלץ שיהיה קצר (5 מילים לכל היותר).

הסרטון הבא מפרט על כל הדרכים בהן ניתן לבצע אופטימיזציה לתמונות באתר:
  

2. פוטר דחוס במילות מפתח ובקישורים מיותרים: הפוטר הוא החלק התחתון של האתר, בו יש לעתים קרובות תפריט המפנה לחלקים מרכזיים באתר כגון "אודות", "צור קשר", "תנאי שימוש" ועמודי שירותים. לרוב הוא שימושי מאד ועוזר לגולשים לנווט באתר, אך בעבר היתה נפוצה טקטיקת קידום בה דחסו לפוטר הרבה מאד קישורים פנימיים (שחלקם הובילו לעמודים די זניחים באתר) תוך שימוש בכמה שיותר מילות מפתח; כמו גם קישורים חיצוניים שהובילו לאתרים לא רלוונטיים. בעבר טקטיקה זו אכן היתה עוזרת לאתר להיות מדורג גבוה יותר - אבל היום הסיפור שונה. גוגל מזהה שמדובר בקישורים מניפולטיביים ושהפוטר אינו מעוצב לנוחות האופטימלית של הגולש אלא נועד לעזור בעיקר לקידום האתר - ויכולה להעניש את האתר על כך. על כן, מומלץ להשאיר את הפוטר נקי ככל האפשר, ולהכניס אליו רק קישורים נחוצים, למשל כאלה שלא הצלחתם לכלול בתפריט העליון של האתר, עמודי קטגוריות וכו'.

באתר של המותג האמריקאי "אמריקן איגל", למשל, יש פוטר מינימליסטי, שימושי ומאד ידידותי למשתמש

3. מיסוך של התוכן באתר: מיסוך (Cloaking) היא טקטיקת קידום ישנה ומפוקפקת בה התוכן שהאתר מציג למנוע החיפוש שונה מזה שהוא מציג לגולש. לדוגמא, הצגת עמוד שלHTML  למנוע החיפוש, והצגת עמוד של תמונות לקוראים; או הכנסת מילות מפתח לעמוד רק כאשר מנוע החיפוש "צופה" בו ולא בן אדם. למיסוך יכולות להיות מטרות שונות: מניפולציה של מנוע החיפוש שנועדה להעלות את דירוג האתר, מניפולציה שנועדה להעלות את הדירוג של עמוד מסוים באתר או מניפולציה על הגולשים כדי שייכנסו לאתר שאינו תואם את התיאור שהוצג בחיפוש.

טקטיקה זו היתה יכולה לעבוד בימים שהאלגוריתם של גוגל היה פחות מתוחכם, אבל היום זה כבר לא עובר - מאחר שאחת מדרישות הסף של גוגל היא יצירת תוכן שמיועד לבני אדם, לא למנועי חיפוש. שימוש בשיטה הזאת יכול לפגוע לא רק בדירוג האתר, אלא גם במוניטין שלו.

כבר ב-2011 הוציא מאט קאטס, לשעבר ראש תחום ספאם בגוגל, סרטון המסביר מדוע מיסוך אינה טקטיקת קידום מועילה:
 

4. טקסט מוסתר או בלתי נראה: טקטיקה דומה למיסוך היא הסרת חלק מהטקסט באתר במטרה שמנוע החיפוש יראה אותו, אבל הגולשים לא. הסתרה כזו נעשית באמצעות הקטנת הפונט לגודל אפס, צבע זהה לטקסט ולרקע עליו הוא מופיע (טקסט לבן על רקע לבן, למשל), או שימוש בקישור שיוצא מפסיק או נקודתיים במקום ממילה שלמה. השימוש הנפוץ בטקסט מוסתר הוא לצורך הכנסת מילות מפתח לתוכן עליהן רוצים שהאתר ידורג או הכנסת קישורים שיכולים להועיל לדירוג האתר. חשוב להבדיל בין טקטיקה זו, שנועדה להערים על גוגל, לבין מקרים אחרים בהם גוגל מתירה ואף ממליצה להשתמש בטקסט מוסתר - כמו תגיות alt text של תמונות שהוזכרו לעיל.

5. צפיפות גבוהה של מילות מפתח בתוכן האתר: עד לפני כ-6 שנים בערך, מקדמי אתרים רבים נהגו לדחוס כמה שיותר מילות מפתח בתוכן האתר על פי השיטה הבאה: מחקר מילות מפתח למציאת המילים הרלוונטיות ביותר לאתר, יצירת תוכן הקשור אליהן ו"פיצוץ" תוכן זה במילות המפתח הפופולריות ביותר (שלעתים קרובות היו מילות מפתח מדויקות) - לפעמים אף חזרה על אותה מילת המפתח 10-15 פעם במאמר קצר של 300 מילה. שיטה זו לקידום לא נחשבה לחוקית, אבל כמעט כולם השתמשו בה כי היא היתה מאד אפקטיבית. ב-2011 גוגל שמה קץ לתופעה עם הוצאת עדכון פנדה שהתייחס לפרמטרים שונים בתוכן האתר כדי לקבוע אם האתר איכותי, בין היתר מקוריות, חזרתיות, אמינות, מומחיות, שגיאות (שגיאות כתיב, סגנון לקוי או טעויות עובדתיות), מתן ערך מוסף לקורא, תוכן משוכפל ועוד.

מחקר של AhRefs מ-2016 שבדק אפקטיביות של טכניקות קידום שונות הנסמכות על מילות מפתח, מצא בין היתר שקרוב ל-75% מהעמודים בעשירייה הפותחת של תוצאות החיפוש לא כוללים אפילו מילת מפתח מדויקת אחת:

כיום, דחיסת הרבה מילות מפתח למאמר באתר עלולה לגרום להענשת האתר על ידי גוגל באמצעות הורדת הדירוג שלו. מאחר שגוגל מתמקדת היום יותר באיכות התוכן והקשר שלו לרצונות הגולשים, מוטב להתמקד בכתיבת תוכן מקיף ומעמיק שנכתב על ידי מומחה ומעניק לקורא דברים שלא ימצא באתרים אחרים. מילות המפתח חשובות, אבל לרוב מספיק לשלב פעמים בודדות במאמר מספר מילות מפתח השונות זו מזו וכן מומלץ להשתמש במילות מפתח "זנב ארוך" (long-tail keywords) שהן רלוונטיות לתוכן.

6. קישורים חיצוניים לא רלוונטיים או שבורים: יש קונצנזוס שטוב לכלול בתוכן האתר גם קישורים חיצוניים לאתרים רלוונטיים. קישורים חיצוניים מעידים על היותו של התוכן באתר אמין (יש מקורות לטענות שהוא מעלה שאינן רק הדעות או הפרשנויות של הכותבים) ועדכני (בהנחה שהקישורים הם למקורות עדכניים) ובכך משווים לאתר סמכות ואיכות. הסברה היא שקישורים חיצוניים מהווים חלק מגורמי הדירוג של גוגל, והוכחה לכך ניתן לראות במחקר של חברת השיווק Reboot, שמצאה קורלציה חיובית בין הקישורים החיצוניים בעמוד והדירוגים שלו בחיפוש.

אולם, רבים משתמשים בקישורים חיצוניים בדרך בעייתית, מתוך מחשבה שכל עוד הם עושים בהם שימוש, זה יעזור לקדם את האתר. דוגמאות לכך הן שימוש מופרז בקישורים חיצוניים (שמקשה על הקריאה ועשוי לעצבן את הגולש עד כדי עזיבת האתר), שימוש בקישורים שבורים (עוד דבר שפוגם בחווית המשתמש, ויכול לנבוע מהיעדר בדיקה תכופה של הקישורים באתר) ושימוש בקישורים שפשוט אינם רלוונטיים לתוכן (כחלק מהחלפת קישורים עם אתר אחר, או פשוט כתוצאה של חוסר תשומת לב בבדיקת תוכן הקישור). בשורה התחתונה, בקישורים חיצוניים כדאי להשתמש רק אם הם רלוונטיים לתוכן בו הם מופיעים, הם נבדקים כדי לוודא שלא מדובר בקישורים שבורים והשימוש בהם נעשה במידה ולא בהגזמה.

סיכום

מפתה לעתים להשתמש בחלק מטקטיקות הקידום שהוזכרו כאן, במיוחד אם שומעים סיפורים על איך הן יכולות להקפיץ את הדירוג של האתר תוך זמן קצר. אך אם מישהו אומר לכם דבר כזה, קחו זאת בעירבון מוגבל וזכרו שהאלגוריתם של גוגל לא מפסיק להשתכלל עם הזמן: ולכן יש להקפיד על טכניקות קידום עדכניות ולגיטימיות, ולא להסתמך על טכניקות שיש סיכוי שאף יורידו את הדירוג של האתר שלכם. הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבור האתר שלכם הוא לוודא שהתוכן בו רלוונטי, מועיל ומעניין את משתמשים ושחוויית המשתמש בו מצוינת: כל יתר הדברים נגזרים מזה.

דפנה בן יהושע היא מנהלת התוכן בקבוצת אנגורה מדיה