מיד לאחר שהצעתי נישואין לאשתי הטרייה כיום, פלג, היה ברור שהיא כמי שעובדת ועבדה בעולם הפקת וניהול האירועים תתכנן את האירוע שלנו מתחילתו ועד סופו. "אני לא מתכוון להתערב!", חזרתי שוב ושוב בפניה, "אני רק אייעץ מדי פעם".

אז הנה מאמי, כהוכחה לחוסר המעורבות שלי בתכנון החתונה, טור באורך 850 מילים, עם כל הייעוץ הלא מחייב שהענקתי במהלך 3 החודשים שקדמו לחתונה. אוקיי, כן, יכול להיות שקצת התערבתי.   

השיעור הראשון: בנה מסע לקוח/אורח
בנאום שהעניק ג'ף בזוס בשנת 2003, הגיח לחיינו הציטוט המפורסם שלו שפותח כל הרצאה כיום על חווית לקוח: "אנחנו רואים בלקוחות שלנו כמוזמנים למסיבה אחת גדולה, שאנחנו המארחים שלה. העבודה היומיומית שלנו היא להפוך כל היבט חשוב של חווית הלקוחות למעט יותר טוב".

והנה, כך קרה, שבמעמד החתונה, אפשר ליישם ליטרלי את מילותיו של בזוס. עם תחילת תכנון החתונה, כתבנו לנו על דף קטן את כל נקודות המפגש האפשריות שלנו עם האורחים - תמונת ה-Save the Date המפורסמת, דרך ההזמנה הרשמית, הודעות ה-SMS שבאות בעקבותיה (אישור הגעה ותזכורת ביום החתונה) וכן הודעת ה-SMS שבסיום האירוע. כל זאת מבלי להיכנס לנקודת המפגש המרכזית שנגזרת לאינספור נקודות מפגש קטנות -  האירוע עצמו. כעת, אחרי שרשמנו את כל הנקודות, ניסינו להתמקד בכל נקודה ונקודה ולנסות לשפר נקודות שסברנו שאפשר למקסם ובעזרתן להבטיח מסע אורח טוב ונעים יותר.

כך לדוגמה, הודעת "תודה שבאתם" שהייתה אמורה להישלח בסיום האירוע, הרגישה לנו קרה וטכנית מדי. אי אפשר באמת לסכם חתונה ולהודות לאורחים ב-130 תווים, מבלי להיגרר למילים ריקות וקצרות. במקרה הזה, הודעת ה-SMS הפכה מהודעת תודה גנרית להודעת קליק בייט בסגנון "צפו עכשיו בתמונות שצולמו באירוע ובברכה שלנו אליכם". לחיצה על הקישור שהופיע בהודעה, העבירה את האורחים שלנו אל דף נחיתה שבנינו ובו הטמענו סרטון קצר, שאיפשר לנו להודות לאורחים מקרב ליבנו, בצורה חמה ונעימה יותר. דף הנחיתה אפשר לנו גם להנגיש תוכן נוסף שיצרנו באירוע עצמו ולפני האירוע (ארחיב בהמשך) והיה חלק ממסע האורח אותו בנינו.

השיעור השני: אתר את הבעיות ומצא להם פתרון יצירתי
החופה היוותה את אחד האתגרים הראשון שעמדו לפתחנו. היה ברור מהרגע הראשון שמתוך כבוד למשפחותינו נרצה לקיים חופה דתית, אך מהצד השני היה ברור שנרצה לתבל את החופה, הארוכה בין כה וכה, בטקסטים שלנו שיספרו קצת יותר על מי אנחנו, איך הכרנו, מה מייחד אותנו כזוג, מה אנחנו מבטיחים זה לזאת, מהם הנדרים שלנו ובקיצור - אכילת ראש מצטברת ומעייפת של 40 דקות.

הפיתרון שהציעו לנו מסביב היה "או שתעשו חופה דתית או שתעשו חופה אזרחית". אנחנו הצענו - גם וגם. חופה דתית רומנטית ואינטימית בשקיעה רק עם המשפחה הקרובה וכעבור שעתיים כשכל האורחים כבר הגיעו - טקס חברים, מצחיק ומרגש. מופע שהוא רק שלנו שהוא לא חופה ושלא מתיימר להיות חופה. פתאום הבעיה שלשמה התכנסנו הפכה לקונספט סינרגטי וייחודי שרק מעצים את האירוע שלנו. כל מה שזה דרש מאיתנו זה יצירתיות.   

השיעור השלישי: צור שפה מיתוגית
בחודשים שקודמים לאירוע וכן באירוע עצמו נחשפים המוזמנים למספר רב של אלמנטים מעוצבים: הזמנות, תפריטי אוכל על השולחנות/ תפריטי מזנונים, תפריטי אלכוהול, מגנטים והרשימה עוד ארוכה. עיצוב כל אלמנט בנפרד, מבלי מחשבה על שאר האלמנטים, יוצר עבודה מיותרת ולא משתלמת, ושלא נדבר על הדיונים והוויכוחים על כל אלמנט ואלמנט. בקיצור, חבל על הזמן וזה גם מכוער. בניית שפה עיצובית, איפשרה לנו כזוג לשבת פעם אחת בלבד, לגבש קונספט עיצובי ששנינו אוהבים ולצאת איתו לדרך.

השיעור הרביעי: התוכן הוא המלך
אנחנו חיים בעידן שבו כל אחד יכול להיות יוצר ומפיק תוכן. סל הכלים המוצע ברשת ליצירת תוכן הוא רחב, כך שאין שום סיבה שלא להתחיל ליצור תוכן ממש בחתונה שלכם. במקרה שלנו, ביקשנו לייצר תוכן עבור שתי נקודות מפגש במסע האורח שלנו, שקודמות לאירוע עצמו. האחת, תמונת "SAVE THE DATE" המפורסמת והדביקה, שהוחלפה בסרטון קצר בן דקה אותו העלנו ליוטיוב והפצנו בקבוצות הוואטסאפ.

השנייה, הודעת התזכורת שנשלחת ביום האירוע. בהודעה זאת משלבים בשנים האחרונות קישור ל-WAZE כדי למנוע טרטורים מיותרים בהגעה למקום, אבל מה עם חווית הנסיעה עצמה? לשם כך בנינו PLAYLIST בספוטיפיי עם שירים שאנחנו אוהבים שיכניסו את האורחים לאווירה, ינעימו להם את הדרך וישכיחו מהם במעט את הפקקים. הסיפור האחרון עם הפקקים קצת פחות הצליח.

השיעור החמישי:  חבר בין הפיזי לדיגי
העולם הפיזי והעולם הדיגיטלי מתחברים לנגד עינינו בכל פינה ויוצרים יחד עולם חדש מהיר ונוח יותר. אלוהי הפיזי-הדיגי נמצא בפרטים הקטנים, למשל בצילום המגנטים הידוע. לאורך כל החתונה שלנו לא נשמעה ולו פעם אחת צעקת "צלם! צלם!" אל עבר צעיר תשוש שמקבל סחרחורת ברחבה. במקומו, הצבנו את עמדת המגנטים וה-GIFים של חברת TAG BOX בחלל מיוחד שעיצבנו בסמוך לבר. האורחים הוזמנו לצלם את עצמם, לבחור את התמונות שהם הכי אוהבים ולהדפיס מהם מגנט ישירות או לשלוח לנייד. כל מי שאוהב להמתין חצי שעה כד לקבל מגנט תלוי על חבל עם תמונה שלו מפהק, מאוד התאכזב מהעמדה.

השיעור השישי: חתור לשיתופי פעולה
אולמות האירועים מציעים לרוב עמדת After Party שכוללת המבורגרים וצ'יפס תוצרת בית. על פניו פתרון נוח ויעיל לכל זוג שמעוניין להשתלט על המאנצ' הלילי של האורחים. אלא שאצלנו עמדת הבורגרים של האולם הוחלפה בעמדת Burger King ממותגת כהלכתה – כמעט 100 המבורגרים, 8 טון צ'יפס ועשרות רטבים שחיכו לאורחים. למה בכלל להחליף בורגר בבורגר? יתכן שאפילו לא מעט מהאורחים היו מעדיפים את טעם הקציצות שהיה מציע האולם. כי במבחן התוצאה העמדה חוסלה תוך חמש דקות שהיא משאירה אבק לעמדות האוכל האחרות שהיו במהלך האירוע. הכוח שיש למותג ברגר קינג הקפיץ את האורחים מהרחבה הישר לעמדה. שיתוף פעולה קטן ששדרג חוויה שבמקור הייתה צריכה להיות רגילה לגמרי.

השיעור השביעי: RTM זה החיים
חתונה יום לפני בחירות. תכלס, למי אכפת מכל שאר הדברים שלמדתי?! 😊

הכותב, תמיר זוהר, הוא מנהל שיווק בקבוצת GoTo, לשעבר Car2Go