דעות

תיק קורונה: הזדמנות להטמעת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים בהליכים משפטיים

מלבד הליכי גישור ישנם עוד כלים רבים אחרים להקטנת העומס על בתי המשפט, שחלקם כבר מיושמים ברחבי העולם. עו"ד סיגל יעקובי מונה אותם, ומסבירה מדוע הם כה נדרשים דווקא עבור האוכלוסיות המוחלשות בחברה
עו"ד סיגל יעקובי | 
עו"ד סיגל יעקובי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים. (צילום דוברות משרד המשפטים)
משבר הקורונה ואי-הוודאות המשפטית שהביא עימו צפויים להביא לגידול בהיקף ההליכים המשפטיים, ובהיעדר היערכות מערכתית מוקדמת – גם להתארכות משך זמן הטיפול בתיקים ולגידול בעלויות הניהול שלהם. כתוצאה מכך, יכולתו של האזרח להשיג מזור לבעיותיו המשפטיות עלולה להישחק. על כן עולה כיום יותר מתמיד הצורך ביצירת כלים לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט.
כאשר מדברים על כלים זמינים מהסוג הזה, נהוג להזכיר את הליכי הגישור. ואמנם, אלה אומצו על ידי בתי המשפט כרכיב קבוע בתביעות כספיות. ואולם בצד מנגנונים אלה, ולנוכח הגידול הצפוי בהיקף ההליכים המשפטיים, יש מקום לקדם ולהטמיע מנגנונים מודרניים ומתקדמים נוספים.
אחד מאותם כלים הוא למעשה סט של פתרונות הקרוי ADR (Alternative Dispute Resolution) - כלי זה כולל קשת רחבה של כלים לפתרון סכסוכים דוגמת הליכים המכוונים להסכמה, הליכי הכוונה והליכים מכווני החלטה. אימוץ מנגנונים אלה יהווה אלטרנטיבה להליכים הקיימים כיום ויפחית את העומס על בתי המשפט.
בצד זאת נכון לקדם מהלך של הוצאתם מבתי המשפט של הליכים מסוימים – עבירות תעבורה קלות, למשל – לערכאות מנהליות או מעין שיפוטיות. תפישה זו הובילה להקמתם באחרונה של שתי ערכאות חדשות לעררים במשרד המשפטים: ועדת ערר לענייני קורונה – מענק לעידוד תעסוקה; ועדת ערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים. זו האחרונה מאפשרת לבעלי עסקים שמחזור פעילותם נפגע במהלך המשבר ובקשתם לקבל מענק בגין הוצאות קבועות נדחתה או אושרה חלקית, להגיש ערר על ההחלטה קודם לפנייה לבית המשפט.
בנוסף וכחלק מהתוכנית האסטרטגית שלו, מפתח משרד המשפטים מערכות ליישוב סכסוכים באופן מקוון בבתי הדין ובערכאות המעין שיפוטיות הפועלות בו, ובכלל זה מערכת ODR (Online Dispute Resolution). זאת במטרה לייעל את ההליך המשפטי תוך קידום הנגישות של אוכלוסיות מוחלשות למערכות הצדק.
בראש היעדים: דיגיטציה ועסקים
בשנים האחרונות פותחו בעולם טכנולוגיות חדשות בתחום המשפט (ליגל-טק) המאפשרות הוזלה וקיצור משמעותיים של השירותים המשפטיים. בישראל, בעיקר בשל חסמי שפה, השימוש בטכנולוגיות אלה נמצא עדיין בחיתוליו. משבר הקורונה מהווה הזדמנות לגיבוש תוכנית לאומית לעידוד השימוש בטכנולוגיות ליגל-טק ופיתוח טכנולוגיות נוספות.
חשוב לציין בהקשר זה את החלטת ממשלה 260 מחודש יולי האחרון, במסגרתה אושרה תוכנית משמעותית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור במגוון רחב של תחומי פעילות ממשלתיים.
זירה נוספת שבה נכון לפעול כדי לאפשר יצירה טובה יותר של מדינת ישראל מהמשבר, היא זירת עשיית העסקים. בשנים האחרונות השקיעה המדינה משאבים רבים כדי לשפר את דירוגה במדד קלות עשיית העסקים (Doing Buisness) הבינלאומי, והיא מדורגת כיום במקום ה-35 מבין 192 מדינות. משבר הקורונה מחייב את מדינת ישראל להמשיך ולהשקיע מאמצים בכדי להקל על עשיית העסקים בשטחה.  
ויקיפדיה
משרד המשפטים. מקדם הוצאתם של הליכים מבתי המשפט לערכאות מנהליות או מעין שיפוטיות צילום: ויקיפדיה
תחת אחריותו של משרד המשפטים מצויות כיום חמש קטגוריות במדד קלות עשיית העסקים: אכיפת חוזים, פתיחת עסק, רישום נכס, חדלות פירעון וקבלת אשראי. תוכניות העבודה של המשרד כללו, גם ערב המשבר, יעדים לשיפור מקומה של מדינת ישראל במדד, בעיקר בכל הקשור לקלות פתיחת עסק ורישום נכס (שניהם בשיתוף עם רשות המסים) וכן בתחום קבלת האשראי. מטבע הדברים, חשיבותם של יעדים אלה מקבלת משנה תוקף בעקבות המשבר.
קידום האמצעים החלופיים ליישוב סכסוכים עליהם עמדתי לעיל עשוי לתת דחיפה משמעותית למיקומה של ישראל במדד גם בתחום אכיפת החוזים, באמצעות קיצור לוחות הזמנים ליישוב הסכסוך.
בתחום חדלות הפירעון, הראוי לתשומת לב מיוחדת בעקבות משבר הקורונה, מוצע לטפל באמצעות חקיקה ייעודית שתאפשר לבתי המשפט (או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי העניין) להעניק לחייב (תאגיד או יחיד) צו לעיכוב הליכים לתקופה קצובה – אף ללא צורך בכניסה למסלול של חדלות פירעון, או במינוי בעל תפקיד חיצוני.
הרעיון הוא ליצור מסלול ייעודי לחייבים שנפגעו מהמשבר, ובכך לעודד את הצדדים להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות, כחלופה להליכי חדלות פירעון פורמליים. הרציונל לכך הוא שבמקרים רבים, עצם הכניסה להליכי חדלות פירעון מביאה להשמדת ערך, יוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות – ועל כן היא לא מהווה פתרון מיטבי לחייב, לנושים ולמשק.
הצעת חוק שגובשה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה, יחד עם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הועברה לאחרונה אל שר המשפטים לצורך אישורה וקידומה.
*הכותבת היא מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, האפוטרופוסה הכללית והממונה על הליכי חדלות פירעון
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה