ה-I’ll Be Back של ארנולד שוורצנגר בסרט שליחות קטלנית הוא אחד המשפטים הזכורים ביותר בתולדות הקולנוע המודרני. המשפט הזה גם משקף במעט את מצב הקולנוע בימים אלה.

משבר הקורונה פגע פגיעה אנושה בכל תעשיית הקולנוע, החל מבתי הקולנוע ועד לאולפנים הגדולים והקטנים אשר נותרו ללא הכנסות. כיצד דבר זה ישפיע על עתידנו הקולנועי והאם יש סרט שבו הסרט של הקולנוע יכול להימשך גם אחרי ההפסקה?

תעשיית הקולנוע מגלגלת בדרך כלל סכומים גדולים מאוד, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. כל זה השתנה בצורה קיצונית עם תחילת המשבר. ההכנסות נחתכו בבת אחת כמעט במלואן.

במהלך השנה עוד היו כמה ניסיונות להצליח עם הפצה בבתי קולנוע, אך הם לא צלחו ולא סיפקו את ההכנסות הרצויות. מספר רב של הפקות נעצרו או נדחו למועדים לא ידועים וכל התעשייה נמצאת במצב של אי ודאות גדול. ההבדל המשמעותי בין הקורונה למשברים קודמים שחוותה התעשייה, הוא שנכון לרגע זה, אף אחד לא יודע מתי כל זה ייגמר ואיך בכלל יראה העולם לאחר המגיפה.

מי שדווקא כן נהנה מהמשבר בשנה האחרונה היו אפליקציות הסטרימינג. בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית בשימוש בכל שירותי הסטרימינג, הן בחברות תוכן מקומיות כגון יס פלוס וסלקום שמשלבות ערוצי שידור ו-VOD, והן בחברות גלובליות, כגון נטפליקס ודיסני שמספקות תוכן לפי דרישה בלבד. השימוש באפליקציות הסטרימינג זינק אפילו יותר בחודשי המגיפה: אנשים פשוט נמצאים פחות זמן בעבודה ובפעילות פנאי בחוץ – ומבלים יותר זמן מול הטלוויזיה שלהם.

לרבות מחברות הסטרימינג יש היום, לצד ההכנסה הקבועה מדמי מנוי, הכנסות נוספות מרכישה של תכנים פרטניים בתשלום נוסף. מסלול הזה מאפשר לחברות הסרטים להעביר את תכני הקולנוע שלהם לפורמטים בתשלום למנויים ביתיים. נכון, חוויית הקולנוע תשתנה, אבל הסטרימינג מאפשר לתעשיית הסרטים להמשיך ולהחזיק את האולפנים בחיים עד יעבור זעם.

כיום כבר יש התחלה של מעבר הדרגתי של תכנים קולנועיים למסך הטלוויזיה שלנו. אנחנו עדים לכך בכמה סרטים עתירי תקציב שהיו אמורים לצאת לאקרנים בשנה האחרונה, אבל עברו לשידור ביתי, ובהם וונדר וומן ומולאן.

האם זה מספיק כדי להגיע להכנסות שלהן ציפו האולפנים? כנראה שלא. כדי להחזיר את הכוח והתקציבים לחברות ההפקה, צריך להרחיב את ההפצה כך שהסרטים יגיעו לכל בית. בשביל זה, ההפצה צריכה להיות לכלל השירותים ולא רק לספקי תוכן ספציפיים.

האם הפצה שכזו תציל את תעשיית הקולנוע במלואה? גם זה כנראה לא ייתן מענה שלם לבעיה. לפחות כל עוד נאלץ לשמור על ריחוק חברתי ובתי הקולנוע יישארו סגורים. עד אז, האולפנים והתעשייה שמסביבם ייאלצו להמשיך למצוא פתרונות ביניים שיחזיקו אותם מעל המים.

רק כשבתי הקולנוע ישובו ויתמלאו, ומשפחות יחזרו לרכוש דליי פופקורן עמוסים, תוכל סוף סוף תעשיית הקולנוע לנשום לרווחה, ולחזור אל המשפט השני של שוורצנגר: I’m back.

הכותב: עומרי הרפז, הוא ראש מחלקת אנדרואיד במטריקס דיגיטל, מנהל הצוות המפתח את אפליקציית YES+