רשות מקרקעי ישראל בלחץ? זה התיקון שאושר במליאת הכנסת
מליאת הכנסת אישרה באופן סופי כי תתאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רשות מקרקעי ישראל במקרה של גביית כספים שלא כדין, גם אם מדובר בתשלומים שאינם תשלומי חובה. בדברי ההסבר נכתב: "ההצדקות להענקת ההגנות לרמ"י נובעות, בין השאר, מכך שרמ"י היא גוף ציבורי המשרת מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות"
מליאת הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד-2024. 15 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. מוצע לקבוע כי תתאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רשות מקרקעי ישראל, בנוגע לסכומים שנגבו שלא כדין, גם ביחס לתשלומים שאינם תשלומי חובה.
בנוסף, מוצע לקבוע כי שר המשפטים, לאחר היוועצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, יהיה רשאי לשנות ולהסיר פרטים בתוספת השנייה שנוספו בצו. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מוצע לתקן בחקיקה ראשית את פרט 11 לתוספת השנייה לחוק ולעגן בו את התיקון שנעשה בצו לתיקון התוספת השנייה.
התיקון מאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רמ"י להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, גם כאשר מדובר בתשלומים שאינם תשלומי חובה כאמור בפרט 11 לתוספת השנייה. זאת, בלא התדיינויות בכל תיק בשאלה אם מדובר ברשות כאמור בפרט 11 לתוספת השנייה או בעוסק כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה. כמו כן מעניק התיקון לרמ"י את ההגנות הקבועות בחוק תובענות ייצוגיות לגבי תובענה ייצוגית נגד רשות.
ההצדקות להענקת ההגנות האמורות גם לרמ"י נובעות, בין השאר, מכך שרמ"י היא גוף ציבורי המשרת מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות, הפועל ככל רשות מרשויות המדינה ומיוצג בערכאות המשפטיות על ידי פרקליטות המדינה. כמו כן, רמ"י פועלת בהתאם להחלטות של מועצת רשות מקרקעי ישראל הכפופה לעקרונות המשפט הציבורי, ותקיפת החלטותיה מחויבת להתברר בבית משפט העוסק במשפט מינהלי".
