כמדי שנה, אוניברסיטת תל אביב מפרסמת את הדו"ח השנתי שלה בנוגע למצב האנטישמיות בעולם. מהנתונים עלה כי חל גידול של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות במדינות המערב בשנת 2023 לעומת 2022, כאשר מרבית המקרים התרחשו לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. הגידול נרשם ברוב המדינות שבן קיימים ריכוזי יהודים גדולים, כמו ארה"ב, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, ברזיל ועוד. "ה-7 באוקטובר גרם להשתוללות של שריפה שכבר התפשטה", מציין הדו"ח.

על פי הדו"ח, בשנת 2023 משטרת ניו-יורק קיבלה 325 תלונות על פשעי שנאה נגד יהודים לעומת 261 ב-2022, משטרת לוס אנג'לס – 165 לעומת 86, ומשטרת שיקגו 50 לעומת 39. "הליגה נגד השמצה" תיעדה בשנת 2023 7,523 תקריות אנטישמיות בארה"ב לעומת 3,697 ב-2022 (ולפי הגדרה חדשה ורחבה יותר לתקריות אנטישמיות, 8,873 תקריות). מספר התקיפות שתועדו גדל מ-111 ל-161, ומספר מקרי הוונדליזם גדל מ-1,288 ל-2,106.
 

עוד ב-

אנטישמיות בלונדון: "היהדות שלך גלויה, מודאג מהתגובה לנוכחותך"

לכתבה המלאה

גם בצרפת, למשל, גדל מספר התקריות מ-436 ב-2022 ל-1,676 ב-2023 (מספר התקיפות הפיסיות גדל מ-43 ל-85); בבריטניה מ-1,662 ל-4,103 (מספר התקיפות הפיסיות גדל מ-136 ל-266); בארגנטינה מ-427 ל-598; בגרמניה מ-2,639 ל-3,614, בברזיל מ-432 ל-1,774, בדרום אפריקה מ-68 ל-207, במקסיקו מ-21 ל-78, בהולנד מ-69 ל-154, בבלגיה מ-34 ל-70, באיטליה מ-241 ל-454, ובאוסטריה מ-719 ל-1,147. באוסטרליה אירעו 622 תקריות אנטישמיות באוקטובר ובנובמבר 2023, זינוק לעומת 79 התקריות שאירעו בתקופה המקבילה ב-2022.

חשוב לציין כי הגידול תקריות לא נרשם בחודשים שלאחר פרוץ המלחמה, והדו"ח הדגיש כי ברוב המדינות חלו מקרי אנטישמיות רבים גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023. לדוגמא, בארצות הברית לפי נתוני "הליגה נגד השמצה זינק מספר התקריות בין ינואר לספטמבר נרשם גידול: 3,547 לעומת 2,697 (משטרת ניו-יורק רשמה ירידה בתקופה זו, בעוד משטרת לוס אנג'לס רשמה גידול).

בצרפת גדל מספר התקריות בין ינואר לספטמבר מ-329 ל-434; בבריטניה – מ-1,270 ל-1,404. באוסטרליה נרשמו 371 תקריות בין ינואר לספטמבר 2023 לעומת 363 בתקופה המקבילה ב-2022. לעומת זאת בגרמניה ובאוסטריה, בהן מופעלות תכניות לאומיות למאבק באנטישמיות, נרשמה ירידה יחסית בחודשים ינואר-ספטמבר.

לדברי פרופ' אוריה שביט, "ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" באוניברסיטת תל-אביב וראש "מכון ארוויון קוטלר", "השנה היא לא 1938, גם לא 1933. אבל אם המגמות הנוכחיות ימשיכו, המסך עלול לרדת על האפשרות לקיים חיים יהודיים במרחב הציבורי במערב – לענוד מגן דוד, ללכת לבית כנסת או למרכז קהילתי, לשלוח ילדים לבית ספר יהודי, להקים תא סטודנטים בקמפוס, או לדבר עברית".

גילויי האנטישמיות בעולם, קרדיט: shutterstock

פרופ' שביט הוסיף: "לישראל, כמדינה, יכולת מוגבלת לסייע לקהילות יהודיות. אבל גם המעט שאפשר לעשות לא נעשה. אין למדינה תכנית אסטרטגית משמעותית שמבוססת על הצרכים של קהילות יהודיות. התרומה העיקרית של הממשלה היא הצהרות פומפוזיות ויוזמות אקראיות. האחריות למאבק צריכה לעבור למשרד החוץ, שנציגיו הם אנשי מקצוע שמכירים את הקהילות מקרוב ונמצאים בשטח. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מיותר. דוגמא קטנה עד כמה הוא מיותר: לפני כמה חודשים דיווחנו בדו"ח אחר שהקישורית באנגלית באתר של המשרד לדיווח על תקריות אנטישמיות מובילה לעמוד ריק. הפרסום זכה לתהודה בתקשורת, ומה קרה מאז? שום דבר. איש לא טרח לתקן. הקישורית עדיין מובילה לעמוד ריק, וזה כנראה לא ממש אכפת לאף אחד. אין גבול לזלזול ולחוסר המקצועיות".

שר המשפטים והתובע הכללי של קנדה לשעבר, ארווין קוטלר, הציג בדו"ח ניתוח היסטורי ופוליטי מקיף של התפתחות האנטישמיות בת-זמננו, ותוכנית מפורטת של אחד עשר סעיפים להתמודדות עולמית עם התופעה.  ״התלקחות האנטישמיות מסכנת לא רק יהודים. היא רעילה לדמוקרטיות. היא מהווה מתקפה על האנושיות המשותפת שלנו ומאיימת על ביטחונם של בני האדם כולם – במילים אחרות, היא הקנרית במכרה הפחם של הרשע הגלובלי. יהודים לא יוכלו להתמודד אתה לבדם, לא כל שכן להביסה. מה שדרוש הוא אחדות של מצפון – מחויבות ופעולה של ממשלות, מחויבות ופעולה של חברות במלחמה בעתיקה ובקטלנית שבשנאות״.