חוסר בהשכלה פיננסית מונע מאנשים ליצור חיסכון מספק לגיל פרישה – כך לפי מחקר של ד"ר רוית רובינשטיין-לוי ופרופ' חיים קידר-לוי שנערך באוניברסיטת בן גוריון. עוד עלה מהמחקר כי היעדר חשיבה כלכלית לטווח ארוך והצורך בפרישה בגיל מסוים - מונע יצירת תכניות חיסכון, מצב שיותיר קשישים רבים ברמת מחייה נמוכה ויהווה אתגר כלכלי חברתי לממשלות בעשורים הקרובים. 

כתוצאה מכך, רוב מדינות ה-OECD יתמודדו בשנים הבאות עם עוני נרחב בקרב אוכלוסיית הקשישים. הממשלות יצטרכו להגדיל את הוצאות מערכת הרווחה והביטוח הלאומי, מול עוני גובר בקרב אוכלוסיית הקשישים. לכך יש להוסיף את קביעת המחקר כי רוב העובדים מטילים את האחריות לרמת חייהם לאחר פרישה על המדינה.

"כבר כיום בישראל, 50% מהקשישים נמצאים מתחת לקו העוני לולא תשלומי הביטוח הלאומי. לאחר הכללת  תשלומי הביטוח הלאומי, מספר זה יורד ל-30%, והמצב צפוי להחמיר עוד יותר בשנים הבאות", אומרת החוקרת ד"ר רובינשטיין לוי. "הקצבאות המועברות לקשישים על ידי הביטוח הלאומי נמוכות מאוד, ואינן מאפשרות לפורשים לשמור על אורח החיים ממנו נהנו במהלך שנות עבודתם", הוסיפה.

ד"ר רובינשטיין-לוי הסבירה כי "העלות לקופה הציבורית גבוהה. תשלומי ביטוח לאומי לקשישים מהווים יותר מ-6% מהתקציב הלאומי, עם יותר מ-2.25 מיליארד שקל של תשלומי תמיכה בקשישים בשנת 2014 בלבד". 

הפתרון - חינוך פיננסי 
החוקרים מוסיפים כי החל משנת 2008, החוק הישראלי מחייב מעסיקים לשלם לקרנות פנסיה עבור עובדיהם. אולם אכיפת החוק רופפת, והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בעסקים קטנים ובעובדים זמניים. "במעבר לשיטת החיסכון הפנסיוני אליה עברו מרבית מדינות העולם המערבי, הממשלות העבירו למעשה את האחריות לרמת החיים בגיל פרישה לכתפי העובדים. רוב העובדים, אינם מסוגלים לשאת באחריות זו", אמרה ד"ר רובינשטיין-לוי.

החוקרים סבורים כי על מנת לשפר את מצב החיסכון הפנסיוני של העובדים, יש צורך בחינוך פיננסי והכרה בצרכים הכלכליים העתידיים של העובדים. אם לא יחול שינוי משמעותי באופן שבו החיסכון הפנסיוני של העובדים מתנהל כיום, לצד עליית תוחלת החיים, המחיר הכלכלי שישלמו קשישים יהיה כבד מנשוא.