מדדים ומחקרים

אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה: "54% מהפסולת העירונית תועבר למיחזור"

המשרד להגנת הסביבה הציג את אסטרטגיית הפסולת החדשה של ישראל, בהתאם ליעד שהציבה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בקיץ 2020.מהתוכנית עולה כי מכ-80% הטמנה כיום, מדינת ישראל תעבור ל-20% הטמנה בעוד כעשור 
ארנולד נטייב | 
מיחזור בקבוקים (צילום Terdjman/Flash90)
המשרד להגנת הסביבה הציג היום (שלישי) את אסטרטגיית הפסולת החדשה של ישראל, בהתאם ליעד שהציבה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בקיץ 2020, הקובע מעבר מכ-80% הטמנה כיום, ל-20% הטמנה בשנת 2030.
החזון העומד בבסיס האסטרטגיה החדשה של המשרד להגנת הסביבה הוא הפיכת כלכלת ישראל עד שנת 2050 מליניארית, הצורכת משאבים בהיקף גדול ומזהמת - לכלכלה מעגלית, השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים. זאת, במטרה להפחית את ייצור הפסולת, להפוך אותה למשאב ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות לאורך כל שרשרת הטיפול בפסולת. 
יישום המדיניות החדשה יאפשר את השגת היעדים הבאים עד שנת 2030: 54% העברה למיחזור; 100% תשתית למיון ולהפרדת הפסולת האורגנית במקור; 0% הטמנה של פסולת לא מטופלת ו-20% הטמנה; ולהפחתה של 47% מפליטות גזי החממה בהשוואה להיום.
בשנת 2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה) - 30% יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם.  הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25% עד לשנת 2030 ול-7.5 מיליון טונות בשנה.
כחלק מההליך האסטרטגי נבחנו שלוש חלופות לניהול משק הפסולת: 
האפשרות הראשונה כוללת: קידום המדיניות הנוכחית, המתבססת על פיתוח תשתיות מיון מכני של הפסולת המעורבת, ללא הפרדה במקור של הפסולת האורגנית, הרחבת ההפרדה במקור של הזרמים "היבשים" והשבה לאנרגיה במתקנים תרמיים לשריפת פסולת. אפשרות שנייה: חזרה למדיניות שקודמה בתחילת העשור הקודם, להפרדה במקור של הזרם האורגני (פח חום) והרחבת ההפרדה במקור של הזרמים "היבשים" והשבת לאנרגיה של הפסולת השארייתית. 
האפשרות השלישית והאחרונה שנבחנה: אימוץ מדיניות הדומה לנהוג במדינות מערב אירופה המובילות בטיפול בפסולת, תוך הפרדה במקור של הזרם האורגני והזרם "היבש" המתמחזר וקביעת תמריצים כלכליים להפחתה ולהפרדה במקור תוך השבה לאנרגיה של הפסולת השארייתית בלבד.
 
בטבלה זו עולה, כי החלופה השלישית היא הכדאית ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית, ותביא לחיסכון משקי של מיליארדי שקלים בעשור הקרוב; להפחתה בייצור הפסולת לנפש, ולשיעורי המיחזור הגבוהים ביותר מבין שלוש החלופות (54%) ולהפחתה של עד 50% בצורך בהקמתם  של מתקנים התרמיים.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אחרי למעלה משני עשורים שבהם ישראל דרכה במקום בכל הקשור בטיפול בפסולת, הגיע הזמן לשינוי ולמעבר מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית. מכ-80% הטמנה כיום, מדינת ישראל תגיע ל-20% הטמנה ב-2030 ותעביר 54% מהפסולת העירונית למיחזור. התוכנית האסטרטגית החדשה שאנחנו מציגים כיום מאמצת את הסטנדרטים הנהוגים במדינות המתקדמות לטיפול בפסולת והופכת את הפסולת ממפגע למשאב.
עוד אמרה: לא ייתכן, שבעשור השלישי למאה ה-21 נמשיך להטמין כ-80% מהפסולת באדמה, תוך פליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום ואובדן משאבים יקרים. יישום האסטרטגיה יקדם את תעשיית המיחזור בישראל, ובכך יסייע למשק לחזור לצמיחה לאחר משבר הקורונה. האסטרטגיה שמה את הדגש על הרשויות המקומיות והתושבים, באופן שבו הרשויות יחסכו מאות מיליוני שקלים לשנה ב-2030"
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי: "האסטרטגיה החדשה מאמצת כלים טכנולוגיים וסביבתיים מתקדמים, כמו גם מודלים של תמרוץ כלכלי, באופן שישמשו בסיס משמעותי להגדלת המיחזור וצמצום ההטמנה - כפי שקורה במדינות רבות ובעשרות אלפי רשויות מקומיות ברחבי העולם"
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה