המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון לשעבר, הגב' דליה דורנר, פרסם היום (שני) את ביקורתו לתזכיר חוק התקשורת 2023. נשיאת המכון השופטת בדימוס דליה דורנר הבהירה כי הכפפת התקשורת המשודרת כולה לרשות מסדרת אחת, כפי שמציע החוק, מעוררת קשיים של ממש מבחינתו משמעותה לחופש הביטוי והעיתונות. שכן, הביזור הקיים הוא בעל ערך לשמירה על חופש הביטוי.

מועצת הרשות שמוצע להקים, תיבחר כולה על ידי שרי הממשלה. כיוצא מכך על ידי הכפפת התקשורת כולה לממשלה ישנה סכנה חמורה לחופש הביטוי והעיתונות. הכפפת רישומם של גופי תקשורת משודרת, שהוא תנאי לחוקיות פעולתם, לשיקול-דעת מהותי של יושב-ראש המועצה הנבחר באופן פוליטי מסכנת באופן חמור את חופש הביטוי והעיתונות.
 

עוד ב-

סיכום המסחר בבורסה: המדדים עולים, זו המניה שמזנקת ביותר מ-11%

לכתבה המלאה

על פי המוצע, למועצה סמכויות פיקוח נרחבות על גופי התקשורת, הכוללות, בין היתר, מינוי מפקחים והטלת עיצומים כספיים. נוכח בחירת חברי המועצה, באופן ישיר או עקיף, על-ידי שרים בממשלה, משמעותן של סמכויות אלה, שבהפעלתן נתון שיקול-דעת רחב, היא פגיעה קשה בחופש הביטוי והעיתונות.

בהרכב הפוליטי של המועצה יש סכנה של ממש לחופש הביטוי והעיתונות גם בהסרת "החומות" בין מחלקות החדשות בגופי התקשורת למחלקות אחרות, בקביעה שעניינה הגבלת דעות "אישיות" בשידורי חדשות, ובהסדרים אחרים העלולים להטות את שידורי החדשות לפי האינטרסים הפוליטיים של המפלגות המשתתפות בממשלה.

על פי המסמך שפרסם המכון הכללים החדשים שיוטלו על התאגיד יפגעו באיתנותו הכלכלית, וממילא בעצמאות התאגיד בפרט וחופש הביטוי והעיתונות בכלל. בין המגבלות ישנם: חיובו לספק תכנים ללא תשלום או בתעריפים שייקבעו על-ידי המועצה, ובעתיד גם איסור על שידור פרסומות.

ריכוך ההגבלות על בעלות צולבת בכלל תוך השארת הגבלות בהקשר של בעלות על כלי תקשורת בכתב מסכנים, מצד אחד, את עצמאותם של גופי התקשורת, ומעוררים ספק, מצד שני, בדבר האינטרסים שההסדר החדש נועד לשרת.

הבהילות של גיבוש ההצעה המהפכנית גובשה ופורסמה ללא תשתית המלצות של ועדה ציבורית הכוללת, לצד עובדי מדינה, גם אנשי תקשורת ומומחים אקדמיים, תוך מתן זמן קצר ביותר להעיר עליה, כאילו מדובר בעניין בהול.

לבסוף, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, נשיאת המכון לעיתונות ולתקשורת, סבורה כי החוק המוצע פוגע בזכויות חוקתיות ובאינטרסים ציבוריים באופן לא ראוי, ספק רב אם הוא חוקתי, ואי לכך דורשים לגנוז אותו.