כלכלני בנק אוף אמריקה פרסמו בשישי האחרון את דוח מאקרו-כלכלה, ובו התייחסות נרחבת גם למצב בישראל. לדבריהם, האינפלציה יורדת מהר, אבל בנק ישראל נוקט בזהירות הנדרשת. האינפלציה ירדה והגיעה לגבול העליון של רצועת היעד ב-3%.

כמו כן, האינפלציה הסחירה ירדה ל-1.77% והאינפלציה הלא-סחירה ללא דיור, פירות וירקות ירדה ל-2.95%. לפיכך, בנק ישראל החל את מחזור החיתוך שלו בינואר עם קיצוץ ראשון של 25bp והוריד את שיעור הבסיס שלו ל-4.5%. עם זאת, עלייה בעלויות ההובלה והפיחות בש"ח מתחילת השנה מהווים סיכון בטווח הקצר.

 

עוד ב-

בנק מזרחי טפחות בתחזית פסימית: ריבית בנק ישראל לא תרד?

לכתבה המלאה

אינפלציית מדד המחירים לצרכן ירדה משיא של 5.4% בתחילת 2023 ל-3.0% בדצמבר. כמעט כל מדדי האינפלציה מראים ירידה משמעותית. מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה עמד על 2.8%, ללא דיור עמד על 2.9%. האינפלציה הסחירים ירדה ל-1.8% והאינפלציה הלא-סחירה ללא פירות, ירקות ודיור המשיכה במגמת הירידה ל-3%.

"האומדן שלנו לגבי אינפלציית הליבה, מדד המחירים לצרכן ללא מזון, אנרגיה ודיור ירד ל-1.5%, מה שמראה על החולשה הכללית בביקוש. ההערכות שלנו לגבי האינפלציה המיידית מצביעות גם על תנופת הקלה הן באינפלציית הכותרת והן באינפלציה הליבה".

"עיקר הירידה באינפלציה עד כה נבעה מתופעות לוואי של ביקוש. עם זאת, ההשפעה בצד ההיצע על הדיור והעלייה האחרונה בעלויות התחבורה, מחירי האנרגיה והפיחות בשקל הישראלי מכבידות על תחזית האינפלציה. מכאן שציפיות האינפלציה ל-12 חודשים עלו ל-2.6% מ-2.4% בינואר. למרות שמחירי הדירות המשיכו לרדת, אינפלציית הדיור עלתה ב-0.3% בדצמבר לראשונה מאז החל הסכסוך. בהתחשב בסיכונים לטווח הקצר, אנו רואים אינפלציה בסוף השנה של 2.5%".

על הגרעון התקציבי הולך וגדל אך עדיין ניתן לניהול: "הסכסוך שהחל באוקטובר צפוי לגרום להאטה במשק ולהכביד על המאזן הפיסקאלי. הגירעון התקציבי גדל ל-4.2% מהתמ"ג בדצמבר על בסיס של 12 חודשים. ההוצאות עלו ב-14.2% ואילו ההכנסות ירדו ב-6.4%. ההכנסות ממיסים ירדו ב-5.5% לעומת השנה, והוצאות הריבית עלו ב-6.1%".

"אנו מגדילים את תחזית הגירעון התקציבי שלנו לשנת 2024 מ-5% ל-6.5%. תלוי כמה זמן נמשך הסכסוך, העלויות עשויות להיות גבוהות יותר, הפסקת אש או הסלמה מצד שני עשויות לסייע בהקלת ההוצאות. לישראל יש יחס חוב לתוצר נמוך של 62% שאנו מצפים כעת לעלות ל-67.4% בשנת 2024 אך איננו צופים קושי במימון הגירעון. בהתאם למהלך הסכסוך, אנו צופים שהגירעון יתחיל לרדת ב-2025".

"למרות שהוצאות כרטיסי האשראי מראה סימני התעוררות, אנו מצפים שתנאי הביקוש יישארו חלשים והצמיחה תתחדש בהדרגה. למרות שהפסדי ההכנסות אינם גדולים כמו במהלך משבר קוביד, הצמיחה ומכאן, התאוששות ההכנסות עשויה להיות לא כל כך מהירה. נתוני התעסוקה מראים ששיעור האבטלה הרחב עלה ל-10.2% עם תחילת הסכסוך, והוא עדיין גבוה ב-7.2%. למרות שזה נמוך בהרבה משיא קוביד של 36%, חלק חשוב מכוח העבודה עדיין משרת בצבא".

"מחסור בעובדים זרים במגזרי הדיור והחקלאות, כמו גם דאגות ביטחוניות סביב גבולות הדרום והצפון, מרחיקים גם כן כושר ייצור מסוים. לפיכך, ייתכן שהצמיחה בהכנסות הממשלה לא תתאושש בצורה חזקה כמו לאחר משבר קוביד. זה הופך קיצוץ בהוצאות ללא ביטחון חיוני כדי לשמור על הגירעון התקציבי בשליטה. אנו רואים את הקיצוצים עד כה והעלאות המיסים כחיוביות לתחזית התקציבית".

"בנק ישראל עדיין זהיר שכן אי הוודאות סביב הסכסוך נמשכת וההנחיות שלו מצביעות על קצב מתון של קיצוצים. הוא רואה את שיעור הבסיס בסוף השנה של 3.75/4.00%. הפסקת אש או הסלמה של הסכסוך עשויות להקל על ההשפעה של תופעות הלוואי של ההיצע ולתמוך במטבע ובכך לסייע בהורדת האינפלציה מהר יותר".

"ההוצאה בכרטיסי אשראי כבר מעל לרמות של טרום סכסוך למעט שירותי נסיעות, אולם הביקוש הכללי עדיין חלש. קיצוצים בתקציב, למעט הוצאות ביטחוניות והעלאות מיסים, ככל הנראה ישאירו את הביקושים מאופקים והתחייה בכלכלה תהיה איטית, ותאפשר ל-BOI לקצץ בצורה אגרסיבית יותר. בנוסף, כאשר הפד וה-ECB יתחילו להוריד את הריבית, בנק ישראל עשוי להיות בעמדה טובה יותר לקצץ גם כן, במיוחד אם ביצועי המניות בארה"ב וחולשת הדולר תומכים בשקל הישראלי. לכן, אנו רואים את שיעור הבסיס של 3.50% בסוף השנה".