טלוויזיה

אברי גלעד נשבר: "קיבלתי ידיעה מרה, פרצתי בבכי"

מגיש קשת 12 שיתף את עוקביו: "המתוק בבחורי ישראל, לביא גיהסי, נפל בעזה  לפני שנה, בשמחת תורה שלפני השמחת תורה הזאת, הייתי ביישוב נטור, ושם פגשתי בלביא וכתבתי עליו את הטור הזה בישראל היום"
מערכת ice | 
אברי גלעד (צילום מסך קשת 12)
בפוסט כואב במיוחד, תחת השם "לביא", אברי גלעד ספד לחייל צה"ל שנפל בקרבות ברצועת עזה ועמו הייתה לו היכרות אישית. בפייסבוק שלו, נזכר המגיש של קשת 12 בדברים שכתב עליו בעבר וכעת סגר מעגל.
גלעד פתח וכתב: "קיבלתי היום ידיעה מרה. המתוק בבחורי ישראל, לביא גיהסי, נפל בעזה. פרצתי בבכי. לפני שנה, בשמחת תורה שלפני השמחת תורה הזאת, הייתי ביישוב נטור, ושם פגשתי בלביא וכתבתי עליו את הטור הזה בישראל היום".
 
אז הוא כתב בזמנו בישראל היום: "הוזמנו לעשות את שמחת תורה אצל חברים בגולן. ישוב קהילתי מעורב קטן ונחמד עד מאד. נטור שמו בישראל. ואחת ממסורות הקהילה בנטור הוא לאסוף כספים במ"ט דרכי התרמה, ולהזמין אל בתי הקהילה את הילדים של ארגון "קו לחיים" ווהמלווים הצמודים שלהם לסופשבוע על חשבון הקהילה. ההורים משוחררים לנוח לרגע ממשא הטיפול בילדים המאד מאד מאד מיוחדים האלה. חונך לוקח את הילד או הילדה לסופשבוע פעם בשבועיים וההורים יכולים לתת לבני הבית האחרים, וגם לעצמם". 
עוד שיתף: "ואני מדבר לי עם בחור מתוק מדבש רימונים, בן 18, כבר שלוש שנים הבנאדם חונך אישי לנער ברמת תפקוד שכלי נמוכה מאד. שלוש שנים הוא מבלה איתו כל סופשבוע שני פלוס ביקורים באמצע, כמו אח שלו, והנער לא ממש יודע את שמו. כלומר רמת סיפוק נמוכה. ועדיין, העלם המקסים הזה, לא חוסך רגע אחד של נתינה עד הסוף ללא קשר למה שיקבל בחזרה על פני השטח. מרים אותו על הכתפיים, רוקד איתו, מדבר איתו, מציג לו את העולם, ומדבר מתוך אמונה שיש שם מישהו ששומע, כלוא בתוך כל הבלגן הקוגניטיבי הזה. וזה ריגש אותי מאד, כי זאת שמחת תורה אמיתית, לראות בחור לפני גיוס שנושא את התורה בליבו, בחור יפה תואר, יכול לכלות ימיו במיזמוטין, הולך ונותן שלוש שנים למשפחה הזאת, לאמא היחידנית שמגדלת את ילדה בימי השבוע האחרים. הרגשתי לידו אדם עלוב". 
לסיום כתב: "בהקפות בנטור נפגשו אדם משכמו ומעלה, מעניין מה יהיה איתו עוד עשרים שנה, מנהיג,  וקהילה שמבינה שרק דרך נתינה משותפת אפשר לייצר תחושת שייכות, כדי לתמוך באנשים שצריכים תמיכה כל הזמן, ולשאת במאמץ המשותף, הארוך, הדורש התמדה. זאת שמחת תורה האמיתית. זה הפוסט. וכבר לא יהיו עוד עשרים שנה. וכל יום נתלשים ממארג חיינו טובי בחורינו, העידית שבעילית. מקווה שנהיה ראויים לכל ההקרבה הזאת. שנהיה עם כלביא. תודה לחברי היקר יהודה נוני שצייר את לביא על פי תמונה שלו, עם הנער שאימץ".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה