בדיוק בעוד חודש יפתח פסטיבל קאן בפעם ה-64 מאז נוסדה התחרות בשנת 1954. למרות כישלונות העבר בשנים האחרונות שהסתכמו במספר נמוך מאוד של אריות, השוק הישראלי מאוהב בריביירה הצרפתית כבר שנים רבות ודבק במשימתו לזכות באריות, לזרוח בשמי אירופה ולקבל הכרה בינלאומית שאפשר להשוויץ בה בביצה המקומית. 

על פי הערכה שמבוססת על נתוני משרדי הפרסום שהועברו לאייס, השוק הישראלי צפוי לשלוח לתחרות בין 120 ל-140 הגשות השנה. ליאו ברנט יתמודד עם 24 הגשות על 6 עבודות, באומן בר ריבנאי יתמודד עם 16 הגשות, כמוהו גם אדלר חומסקי עם 16, גדעון עמיחי יגיש בשם משרדו NONONONONOYES מעל ל-10 עבודות, גיתם עם 10 הגשות, גפן טים של ערן גפן עם 5 עבודות וייתכן שמספר הגשות גבוה יותר, מקאן עם 5, חברת רכש המדיה מדיה-קום עם 3 הגשות, ברוקנר יער לוי עם 4 הגשות לפחות ל-2 עבודות, ענבר מרחב G עם 2 הגשות, לעומק התודעה עם הגשה אחת של סרט וואווי כריסמס שעשו בהפקה בינלאומית באירופה כמו גם M&C Saatchi תל אביב עם עבודה אחת. 

חברה נוספת שהתמודדה בשנה שעברה ואף זכתה באריה זהב היא פרוקטר אנד גמבל ישראל. כיאה לגודלה והיקף פעילותה, החברה שבראשה עומד המנכ"ל אופיר גוטמן תשלח לתחרות 3 עבודות המתפרסות על פני 15 הגשות במגוון קטגוריות, שמתוכן 3 רשומות על שם Why Worry משרדו של גבי אטל. לאחרונה זכתה החברה בפסטיבל המדיה ברומא, כפי שעתה בשנה שעברה לפני פסטיבל קאן - נתון מעודד עבורה לקראת התחרות. 

תחרות הפרסום בקאן היא הגדולה ביותר בעולם ומרכזת סביבה את העניין הרב ביותר בסבב התחרויות העולמיות עם "עלייה לרגל" לצרפת של יותר מ-12 אלף פרסומאים ולמעלה מ-45 אלף הגשות. למרות שהיא לא בהכרח תחרות הפרסום שבה סיכויי הזכייה הם הנמוכים ביותר, ויש תחרויות נוקשות יותר ממנה, זכייה באריה היא עדיין הגביע הקדוש שאליו שואפים משרדי הפרסום בכל העולם. שמה יוצא למרחקים מעצם גודלה ויכולתה להפוך משרדים אנונימיים לכוכבים בעלי שם עולמי בין לילה. 

השנים האחרונות לא היטיבו עם השוק הישראלי בפסטיבל קאן. למעט מקאן שהצליחו להוריד מהגב את הקוף עם 3 זכיות בארד בשנה שעברה ומדיה קום/ P&G/ שטרן אריאל שחזרו עם זכייה בזהב, משרדי הפרסום הישראליים חזרו נטולי פרסים מ-2013 עד 2015, 3 שנים שחונות ללא שום זכייה. 

לקריאה נוספת: ההיסטוריה המפתיעה של המשרדים שזכו בתחרות

השנה שבה פסטיבל קאן הפך לסמל הסטטוס המבוקש ביותר בקרב המשרדים מישראל היתה 2008, אז זכה שלמור אבנון עמיחי ב-5 אריות. ב-3 השנים שלאחר מכן המשרד זכה ב-4 אריות בכל שנה. בשנת 2009 זכה המשרד במקום השני בתחרות משרד השנה בעולם בתחום חדשנות במדיה, ובסך הכל עד לנקודת זמן זו המשרד חתום על 19 אריות בפסטיבל קאן. בשנים שלאחר מכן משרדים נוספים סימנו את הפסטיבל וחלקם, כמו אדלר חומסקי ובאומן בר ריבנאי הצליחו במשימה. השנה שבה הזיקוקים האירו שוב את שמי הפרסום הישראלי היתה ב-2012 אז באומן גרף 5 פרסי זהב בקאן. הבעיה היא ששם זה גם נגמר.