שיווק ופרסום
היום בו נמחקו 12 טריליון דולר: ״אין לבנקים המרכזיים כלים לעזור״
אחרי אחד הימים השחורים שחוותה הבורסה בשנים האחרונות, דודי רזניק, אסטרטג בלאומי שוקי הון, מסביר כיצד הדבר משפיע על קרנות הפנסיה, מה לעשות עם הכסף ומתי לפעול
החודש החולף היה הקשה ביותר בשנים האחרונות בשוק ההון. היום (ב'), נוכחנו באחד השיאים השליליים שלו עם התרסקות קיצונית בבורסה אשר מחקה 12 טריליון דולר משוקי העולם והובילה להפסקת מסחר ראשונה בוול סטריט מאז 2008, בשל הבהלה מפני התפשטות הקורונה.
"בגלל הקורונה החשש מהאטה, ממיתון ומהפסקת פעילת כלכלית לחלוטין הביאה ללחצים מאוד כבדים של מוכרים", מסביר דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוק ההון. "זה התחיל לפני כשבועיים וזה התגבר בשבוע האחרון ככל שראינו את הנגיף יותר ויותר מתפשט".
להורדת הריבית לפני כשבוע בארה"ב היה השפעה על כך?
"הורדת הריבית ניסתה לעצור זאת ולא הצליחה".
"הורדת הריבית ניסתה לעצור זאת ולא הצליחה".
ריבית משמשת גם ככלי לעצירת מיתון. איזה כלים יש בידי הבנקים המרכזיים כעת?
"אחת הבעיות היא שכרגע אין לבנקים המרכזיים יותר מדי כלים לעצור או למתן את השווקים. זאת מאחר שברוב העולם הריביות נמוכות ולכן לבנקים אין לאן להוריד את הריבית על מנת לסייע לפעילות הכלכלית. זו אחת הבעיות בעולם שגורמות לבלאגן בשווקים".
"אחת הבעיות היא שכרגע אין לבנקים המרכזיים יותר מדי כלים לעצור או למתן את השווקים. זאת מאחר שברוב העולם הריביות נמוכות ולכן לבנקים אין לאן להוריד את הריבית על מנת לסייע לפעילות הכלכלית. זו אחת הבעיות בעולם שגורמות לבלאגן בשווקים".
מה הפתרון?
"יש אפשרות שהממשלות יעשו הרחבות פיסקאליות, כלומר ישפכו כסף לשוק בצורה נרחבת על ידי הגדלת תקציבים, קיצוץ מיסים או יצירת השקעות ממשלתיות, וזו יכולה להיות תשובה לכך שבצד המוניטרי היכולת של הבנקים מוגבלת".
"יש אפשרות שהממשלות יעשו הרחבות פיסקאליות, כלומר ישפכו כסף לשוק בצורה נרחבת על ידי הגדלת תקציבים, קיצוץ מיסים או יצירת השקעות ממשלתיות, וזו יכולה להיות תשובה לכך שבצד המוניטרי היכולת של הבנקים מוגבלת".
דודי רזניק, אסטרטג שוקי הון בבנק לאומי (צילום: יח"צ לאומי)
אבל בישראל מדובר בבעיה – לא הייתה ממשלה שנה, אנו נמצאים בגירעון תקציבי עמוק.
"ישראל נמצאת בבעיה גדולה כי אנחנו מלכתחילה מתחילים מגירעון של כ-3.5%, אבל יכול להיות שבאמת לא תהיה ברירה ויצטרכו להגדיל את הגירעון כדי לאושש את הכלכלה, אם וכאשר נכנס למיתון".
"ישראל נמצאת בבעיה גדולה כי אנחנו מלכתחילה מתחילים מגירעון של כ-3.5%, אבל יכול להיות שבאמת לא תהיה ברירה ויצטרכו להגדיל את הגירעון כדי לאושש את הכלכלה, אם וכאשר נכנס למיתון".
איך זה ישפיע על האזרח מן השורה?
"לכל אחד כמעט יש קרן פנסיה וקרנות השתלמות. קרנות אלה מן הסתם מפסידות הרבה כסף בימים כאלה. זה אומר שערך הכסף של כל מי שחסך לפנסיה יורד, הסכום נשחק. עבור מי שרחוק מפנסיה זו פחות בעיה כי ככל שיעבור הזמן והשווקים יתקנו - ההשקעות יכולות לחזור, אבל מי שאמור לצאת לפנסיה בקרוב מצבו קצת יותר מורכב".
"לכל אחד כמעט יש קרן פנסיה וקרנות השתלמות. קרנות אלה מן הסתם מפסידות הרבה כסף בימים כאלה. זה אומר שערך הכסף של כל מי שחסך לפנסיה יורד, הסכום נשחק. עבור מי שרחוק מפנסיה זו פחות בעיה כי ככל שיעבור הזמן והשווקים יתקנו - ההשקעות יכולות לחזור, אבל מי שאמור לצאת לפנסיה בקרוב מצבו קצת יותר מורכב".
מה ההמלצה למישהו כזה?
"הרבה מה לעשות אין. המצב די בעייתי, היו ירידות חדות. כרגע לפחות אין טעם לפעול כי לרוב כשפועלים במצבי קיצון מקבלים החלטות לא טובות. שווה לראות איפה הדברים מתייצבים ואז להחליט על פעולה".
"הרבה מה לעשות אין. המצב די בעייתי, היו ירידות חדות. כרגע לפחות אין טעם לפעול כי לרוב כשפועלים במצבי קיצון מקבלים החלטות לא טובות. שווה לראות איפה הדברים מתייצבים ואז להחליט על פעולה".
מול משברים קודמים בבורסה, תוך כמה זמן זה מתאזן?
"המשבר האחרון שהיה בסדר גודל כזה היה ב-2008 ולקח כחצי שנה התאוששות עד שהשוק התאזן. חצי שנה זה לא הרבה זמן, אבל פה השאלה תוך כמה זמן תיעצר הקורונה. זה יכול לקרות תוך חודש חודשיים ובתסריט יותר פסימי, שזה לא נעצר והעולם הופך משותק לחלוטין, זה כנראה ייקח יותר. זה תלוי מה יקרה עם הנגיף.
"המשבר האחרון שהיה בסדר גודל כזה היה ב-2008 ולקח כחצי שנה התאוששות עד שהשוק התאזן. חצי שנה זה לא הרבה זמן, אבל פה השאלה תוך כמה זמן תיעצר הקורונה. זה יכול לקרות תוך חודש חודשיים ובתסריט יותר פסימי, שזה לא נעצר והעולם הופך משותק לחלוטין, זה כנראה ייקח יותר. זה תלוי מה יקרה עם הנגיף.
"צריך להבחין בין שני המשברים; הקורונה הפך למשבר כלכלי אבל התחיל מגורמים לא כלכליים. בשונה מ-2008, כאן זו לא קריסה של המערכת הפיננסית. לכן מצד אחד זה יכול להיגמר יותר מהר, ומצד שני רמת האי וודאות יותר גדולה כרגע. לכך צריך להוסיף את העובדה שהבנקים יותר מוגבלים היום ממה שהיו במשבר של 2008 מאחר שאז רמת הריבית עמדה על 3.5% ואפשרה יותר מרווח תמרון".
מה המשמעות מבחינת המערכת הבנקאית אם מדינה שלמה תיכנס לבידוד?
"מדובר במשמעות שלילית מאוד. אם כולם נכנסים לבידוד, עסקים ייכנסו להאטה משמעותית, לא יעמדו בהחזרי הלוואות, תהיה פחות פעילות. מבחינת הבנקים יהיו פחות הלוואות ולהלוואת הקיימות לא יהיו החזרים. הריביות יורדות, וככל שהריבית פחות גבוהה זה רע לבנקים כי המרווח הפיננסי קטן. לכן הבנקים יקטינו סיכונים, יעמידו פחות הלוואות, ימכרו אג"חים ומניות, וישמרו על רמת נזילות גבוהה".
"מדובר במשמעות שלילית מאוד. אם כולם נכנסים לבידוד, עסקים ייכנסו להאטה משמעותית, לא יעמדו בהחזרי הלוואות, תהיה פחות פעילות. מבחינת הבנקים יהיו פחות הלוואות ולהלוואת הקיימות לא יהיו החזרים. הריביות יורדות, וככל שהריבית פחות גבוהה זה רע לבנקים כי המרווח הפיננסי קטן. לכן הבנקים יקטינו סיכונים, יעמידו פחות הלוואות, ימכרו אג"חים ומניות, וישמרו על רמת נזילות גבוהה".
מה ההערכה במערכת הבנקאית - כמה זמן יימשך?
"ההנחה שזה לא ייגמר מהר כנראה מספר חודשים לפחות. על פי הערכת בנק ישראל זה ייקח עד סוף יוני".
"ההנחה שזה לא ייגמר מהר כנראה מספר חודשים לפחות. על פי הערכת בנק ישראל זה ייקח עד סוף יוני".
יש לכך גם היבט חיובי?
"מומלץ לא לפסול הגדלת החשיפה למניות, בין אם באמצעות קרנות נאמנות או בצורה עצמאית, בענפים יחסית סולידיים - בנקים, ענף הקמעונאות וגם חברות ביטוח, מאחר שהמחירים בשלב זה מאוד נמוכים. מי שלא צריך את הכסף בתקופה הקרובה עדיף שלא למשוך ולא למכור, אלא להמתין ואולי אפילו לבדוק איפה יש הזדמנויות קנייה".
"מומלץ לא לפסול הגדלת החשיפה למניות, בין אם באמצעות קרנות נאמנות או בצורה עצמאית, בענפים יחסית סולידיים - בנקים, ענף הקמעונאות וגם חברות ביטוח, מאחר שהמחירים בשלב זה מאוד נמוכים. מי שלא צריך את הכסף בתקופה הקרובה עדיף שלא למשוך ולא למכור, אלא להמתין ואולי אפילו לבדוק איפה יש הזדמנויות קנייה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
