פרסום ושיווק

כיצד משפיעה הירידה בפרסום על גופי תקשורת בעולם?

בארה"ב מפרסמים חוסמים מודעות מלהופיע לצד דיווחים על אודות הקורונה, בקנדה הממשלה רכשה פרסום ב-30 מיליון דולר והודיעה על חבילת סיוע לאתרם מקומיים. ומה בישראל?    
עינת שחק |  1
מפרסמים בתקופת הקורונה (צילום freepik)
עם הזינוק המשמעותי בהיקף צריכה החדשות ברחבי העולם סביב מגיפת הקורונה, חלה ירידה משמעותית בהיקפי תקציבי הפרסום, המאיימת על המשך קיומם של אתרי החדשות המובילים בעולם.
בארה"ב, מפרסמים רבים מסרבים שהמודעות שלהם יופיעו לצד סיפורים וחדשות המדווחים על המגיפה, ובתוך כך מייבשים את המשאבים החיוניים לארגוני החדשות בתקופת המשבר.
כך למשל, אחד המותגים המובילים בעולם חסם מודעות יותר מ-35 מיליון פעמים, על פני יותר ממאה אתרי חדשות ב-14 מדינות, בהם אתרי מיינסטרים הנחשבים מכובדים, דוגמת הניו יורק טיימס, הגארדיאן, או דר שפיגל. 
חברת Integral Ad Science, אשר עובדת עם אותו המותג על מנת לשפר את מיקומי המודעות והפרסומים, חסמה אוטומטית מעל 300 אלף מיקומי מודעות באתר הניו יורק טיימס רק במרץ, המהווים 36% מפרסומי המותג באתר. זאת, לעומת חסימת 3% בלבד מהמיקומים בינואר, ו-6% בפברואר. והטיימס לא לבד; באופן דומה, אותה החברה חסמה במרץ 34% מפרסומי המותג באתר של USA Today, 45% באתר הוושינגטון פוסט ו-29% מהפרסומים באתר ה-CNN. בגארדיאן ההיקפים כבר הגיעו ל-50% ובד שפיגל אף למעלה מכך.  
מותגים רבים משתמשים ברשימות שחורות ובמילים שנויות במחלוקת על מנת להימנע מהצבת פרסומו המותג לצידן, אך כשבין המילים הללו מופיעים מונחים הקשורים לקורונה, קיים פער בין התפוקה החדשותית העצומה לבין הרווח של גופי התקשורת בעת זו.  על כן, גופי תקשורת רבים דווקא בתקופה עמוסה זו נאלצים להוציא את עובדיהם לחופשות, בכדי להמנע מקיצוצים בהמשך, מתוך צפייה כי מותגים רבים יאפשרו לפרסם לצד דיווחים על אודות הקורונה בהקדם. 
בקנדה: הממשלה נחלצת לטובת גופי התקשורת 
בשל המצב העגום אליו נקלעו גופי התקשורת, בשבוע שעבר הודיעה ממשלת קנדה כי רכשה שטחי פרסום בהיקף של 30 מיליון דולר לצורך העלאת מודעות למגיפה. נוסף על כך הממשלה נמצאת לקראת אישור הקלות מס לעיתונים ואתרי חדשות על מנת לתמוך בגופי המדיה הללו בתקופת המשבר. הקלות אלה כוללות, בין היתר, זיכוי של עד 25% מתשלומי המשכורות של הכתבים והעובדים החיוניים. 
אלא שחבילת הסיוע מיד זכתה לביקורת על ידי גופי מדיה שונים שטענו כי היא אינה מספקת. גופי תקשורת רבים במדינה התמודדו עם קושי כלכלי עוד טרום המשבר, ובשבוע החולף נאלצו לפטר מאות עיתונאים ועובדי מערכת, איחדו הוצאות לאור וגופי מדיה, וחלק מהעיתונים הודיעו כי יוותרו על המהדורות המודפסות שלהם במהלך ימי חול.
הן בארה"ב והן בקנדה, גופים ממשלתיים רואים נחיצות קריטית בהמשך קיומם של גופי חדשות בעת המשבר, שכן מבחינתם זוהי הדרך לשמור על האוכלוסייה מעודכנת במידע מהימן ואמין. 
אולם בתוך כך, בקנדה נמתחה ביקורת על התנהלות הממשלה בראשותו של ג'סטין טרודו, שכן מאז עלתה המפלגה הליברלית לשלטון ב-2016, תקציבי הפרסום שלה במדיה המקומית נחתכו בחצי ועמדו על 39 מיליון דולר בשנה, לעומת התקציבים בתקופת המפלגה השמרנית שהיו כפי שתיים מסכום זה.
לא זו בלבד, אלא שגם תקציבי הפרסום הפחותים הללו נעו בהדרגה מעיתונים, תחנות רדיו ואתרים קנדיים, לרשתות חברתיות ופלטפורמות בינלאומיות, דוגמת טוויטר, פייסבוק וגוגל, אשר כזכור אינן בבעלות קנדית, משמע כסף פרסום ממשלתי שבורח החוצה.    
ומה בישראל? 
נראה כי סיוע ממשלתי לגופי התקשורת המקומיים אינו עומד כעת על הפרק. רק בשבוע שעבר הודיע שר התקשורת דודי אמסלם, כי לא יאשר לקשת ולרשת לחלץ את הכספים  ששילמו עבור אפיקי השידור, 35 מיליון שקל, על מנת לסייע להם בתקופת המשבר בה הרייטינג אדיר והפרסום - במשורה.
בתוך כך, גופים מקומיים מנסים לנקוט במהלכים סולידריים כלפי גופי התוכן המקומיים, אשר לא מעט מהם הודיעו זה מכבר על הידוק החגרוה וקיצוצים נלווים. כך למשל, הוחלט בלפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) לתת עדיפות בתקציבי פרסום לאתרים מקומיים, חרף העובדה שבשגרה לא בוחלת הלשכה בפרסום בגוגל ובפייסבוק. באופן דומה, בארטימדיה, חברה המשווקת שטחי פרסום באתרים מקומיים, עלו עם קמפיין הקורא למפרסמים להעדיף אתרי תוכן ישראלים.   
"אנחנו נמצאים בסיטואציה בה המשק כמעט משותק ואנחנו עדים לחצי מיליון מפוטרים, הרבה עסקים בקשיים. בצד זאת, אתרי התוכן וערוצי הטלוויזיה לא מפסיקים לעבוד - אלא עובדים יותר עכשיו, כי הצריכה באתרים המקומיים גדלה בצורה דרמטית. הם צריכים לספק את החדשות האלה או את מקור הבידור הזה", אמר לפני ימים ספורים ל"אייס" גל תורג'מן, מנכ"ל ארטימדיה.
"מנגד, מפרסמים עדיין הולכים לפלטפורמות בינלאומיות כמו גוגל ופייסבוק. לעניות דעתי מפרסמים צריכים, בטח בתקופה הזאת היא להעדיף את הפלטפורמות המקומיות ולהעדיף את תעשיית התוכן המקומית. בסוף כשכואב לנו, וכשאנחנו רוצים מידע אמין אנחנו נכנסים לאתרים המקומיים ולערוצי הטלוויזיה בעברית", הוא הוסיף.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    ומה עם האנשים?
    מארק בנץ' 04/2020/01
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יש כמה חברות גדולות שהעזו לשלוח את עובדיהן לחל"ת, אבל גם לדרוש מהם לעבוד. יאללה ניחושים.
    סגור