עו"ד ליאל אבן-זהר, מ"מ וסגנית ראש עיריית ראשון לציון, מחזיקת תיק החינוך של העיר הרביעית בגודלה מספקת הצצה למספר גני החינוך המיוחד בראשון לציון שעומד כיום על 86 מתוך מעל 430 גני ילדים. לדבריה, את 15 הגנים האחרונים, פתחה העירייה באמצעות עמותות, שכן משרד החינוך לא הצליח לאתר גננות חינוך מיוחד לכמות הגנים החדשים הללו.

"משרד החינוך פושט רגל בכל הנוגע לכוח האדם במערכת החינוך", מסבירה סגנית ראש עיריית ראשון לציון. "זו קריאת השכמה לכולנו, כי החינוך הציבורי הוא הבסיס המשותף שמבטיח לכידות חברתית, צמצום פערים, ושוויון גם למי שאין ידו משגת. ההפרטה המתרחשת במהירות במערכת החינוך הלאומית, תגרום בסופו של דבר למעבר מחינוך ציבורי לפרטי, ולפרימת החוטים שמחזיקים את השמיכה החברתית של ישראל".
 

עוד ב-

רז קינסטליך: "מיפינו חניונים ומוסדות לצורך מיגון לקראת חזית צפונית"

לכתבה המלאה

אבן-זהר מסיימת בימים אלו קדנציה של חמש שנים, בצל הקורונה והמערכה הצבאית ברצועת עזה. במהלך התקופה זכתה העיר במגוון פרסים, וביניהם פרס החינוך הארצי. "אני חושבת שעיר ומדינה שחפצות חיים, צריכות לדאוג קודם כל לחינוך. אנחנו גם רואים שמדינות כמו פינלנד או סינגפור, ערים כמו פאלו אלטו בארה"ב או רג'ו אמיליה באיטליה, הצליחו לעשות שינויים מרחיקי לכת בזכות חינוך ציבורי מצוין. ישראל צריכה, יותר נכון, מוכרחה, לשמר את החינוך הציבורי וזו משימת חיי בעיר".

פתחת את המונופול בחינוך הפרטי. אילו מסגרות חדשות התווספו למערכת?
"כדי להתחרות בחינוך הפרטי ולספק הזדמנות שווה לכלל ילדי ראשון לציון, יזמנו והוספנו על חשבון העיר ראשון לציון, ובשותפות עם משרד החינוך, זרמי חינוך ייחודיים כמו אנתרופוסופי ומונטסורי, חברתי ודו לשוני טבע ואומנויות, משחק וטכנולוגיה, נתנו חוגים חינם מגיל הגן, כמו שחמט ורובוטיקה, ועיבינו את השעות והתקצוב לכלל המערכת וגם הוספנו קורסים ברמה פרטית לתלמידי תיכון – הכל בחינם ובתוך המערכת הציבורית. הכול כדי לתת לילדי העיר נקודת פתיחה שוויונית, שאינה מותנית בבית ממנו הגיעו, במצבם הכלכלי או הסוציואקונומי".
 

עוד ב-

הבחירות לרשויות המקומיות: כיצד יצביעו לוחמי צה"ל ברצועת עזה?

לכתבה המלאה

"הצלחת מערכת החינוך מתבטאת קודם כל במדדים ותוצאות", מסבירה אבן-זהר, שמונה כמה גורמים משמעותיים במאה ה-21: מוביליות חברתית, שוויון, לכידות וערכים משותפים. "כאשר ל-90% לכלל תלמידי העיר, כולל החינוך המיוחד, ולמעלה מ- 95% מילדי המקיפים, יש בגרות מלאה, ונקודת פתיחה לעתיד, יש 100% כמעט של התנדבות חברתית, כמעט אין נשירה, וכל זאת ללא בתי ספר ממיינים".

אז למה את מודאגת? הרי משרד החינוך דווקא אפשר לכם זרמים מיוחדים ומאפשר למנהלי בתי הספר אוטונומיה רבה יותר בתכנית הגפן.
"זה נכון, וטוב שיש יותר אוטונומיה, אבל המשרד בעצם הפקיר את נושא כוח האדם להוראה, והמערכת עובדת ממש על אדים. בחינוך העל יסודי עיריית ראשון לציון יזמה את תכנית מור"ל - מורי ראשון לציון, ועוד תכניות תמיכה להסבת אקדמאים. בחינוך הקדם יסודי והיסודי, שבו כוח האדם מנוהל על ידי משרד החינוך, אנחנו במצב בו אין מספיק מחנכים ומחנכות, גננות וגננים, שלא לדבר על כוח אדם מקצועי בחינוך המיוחד. אחת הדרכים של המשרד להתמודד עם הקושי בגיוס כוח אדם, היא לעודד יותר "מוכש"ר" (מוסדות של זרם מוכר שאינו רשמי), מה שגורם להפרטה שקטה בחינוך הציבורי, שמזדחלת אט אט ובביטחון לכלל מערכת החינוך כולל ובפרט החינוך המיוחד".

"ישראל חייבת לשמר את החינוך הציבורי בשיניים ובציפורניים". חט"ב רבין בראשון לציון (צילום: יחצ)

למי שלא מצוי ברזי המערכת, במה מדובר?
"לפרקים עומדים מבנים מצוידים, גנים, כיתות, ללא צוות חינוכי והעיר נאלצת להיעזר בעמותות חיצוניות שמספקות את כוח האדם והופכות לבעלות של המוסד החינוכי. יש לי רק תשבחות לעמותות אצלנו בעיר, אבל למה עמותות טובות יותר מהשלטון המקומי? על המשרד להחליט באומץ שכפי שהוא מעביר סמכויות לעמותות ולגרוע מתקציבי החינוך הציבורי, הוא יעביר את הכספים לרשויות מקומיות, שהן הגורם השלטוני, וייתן להן לנהל את המערכת כפי שהן מנהלות את החינוך העל יסודי".  

וזו הדרך להפוך לפינלנד או לפאלו אלטו?
"זו אחת מהדרכים. החינוך בפינלנד עבר שינוי אדיר כאשר משרד החינוך שם ביטל חלק גדול מתקני הפיקוח והעביר סמכויות לרשויות המקומיות. כמובן תוך דרישה לתנאים מינימליים. ובאמת יש להם מערכת שנותנת לילדים התחלה מאוד טובה ושוויונית והם קוצרים תוצאות. בפאלו אלטו בעמק הסיליקון, יש מערכת ציבורית מצוינת, וכולם רוצים לגור שם. לדעתי גם ישראל, המפולגת לשבטים ובונה על הצלחה של שכל ולא של משאבי טבע, חייבת לשמר את החינוך הציבורי בשיניים ובציפורניים, ולא לוותר עליו לטובת מקסם שווא של חינוך פרטי, שרק ירחיב פערים כלכליים וחברתיים".
 

עוד ב-

זכויות ומענקים בבחירות המקומיות: 5 דברים שחשוב לדעת לקראת ההצבעה

לכתבה המלאה

הובלת את מערכת החינוך העירונית בתקופה סוערת במיוחד. מה הלקחים וההמלצות שלך לבעלי תפקידים מקבילים אלייך ברשויות?
"אני חושבת שהרשויות המקומיות הוכיחו את עצמן בקורונה ובמלחמה, ויוכיחו את עצמן גם בתחום החינוך. רק שיתנו לנו את היכולת לעשות זאת - כפי שנותנים לעמותות להחליט על השכר והתנאים - וכפי שהרשויות, הערים, בוודאי ראשון לציון, מפעילות צהרונים או מעונות לגיל הרך, בהצלחה, גם באופן מפוקח, גם יעיל וגם במחיר זול יותר להורים – נפעיל את המערכת כולה מהגיל הרך עד לסוף התיכון".

לסיום, את אופטימית? תהיה מערכת חינוך ציבורית גם בעוד עשור?
"מערכת ציבורית חזקה היא הסיבה להיותי נבחרת ציבור, ואני אופטימית, אחרת לא הייתי ממשיכה בשליחות ציבורית. אין לי ספק שהמדינה תחזור לעצמה, שהחינוך שלנו יתקדם, והילדים של 'דור הזכוכית', הקורונה והמלחמה - עוד יפתיעו אותנו לטובה".