ירידה בלומדי תואר בחינוך: מדוע לא רוצים להיות מורים?
הלמ"ס פרסמה היום נתונים אודות הניגשים למועמדות ללימודים אקדמאים. הנתונים מראים ירידה במועמדים לתואר בחינוך למכללות, ועלייה מתונה במועמדים לאוניברסיטאות. וגם: באיזה מקצועות חלה עלייה חדה בניגשים למועמדות?
זו כבר עובדה טריוויאלית שלא קל להיות מורה בישראל. העבודה נחשבת למאתגרת, השכר נמוך מהממוצע, במיוחד בקרב המורים הצעירים עד גיל 35, שמרוויחים מעט יותר מ-8,000 שקל בממוצע בחודש, וזה עוד בלי הבעיות והקשיים שנוספו להם עם פרוץ מגיפת הקורונה.
הקשיים והתנאים הירודים משתקפים בדו"ח שפרסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמציג כמה מועמדים נרשמו השנה ללימודים אקדמאים לעומת שנה שעברה. על פי הנתונים, חלה ירידה במספר המועמדים לחינוך והוראה במכללות: פחות 75 משנה שעברה, ובאוניברסיטאות חלה עלייה של 96 בלבד.
כדי לקבל מושג, נסתכל על המועמדים בתארים אחרים: במועמדים ללימודי ביולוגיה וחקלאות חלה עלייה של 61 איש, ובאוניברסיטאות של 865 איש. במועמדים ללימודי עזר רפואיים (סיעוד, אחיות וכו') במכללות חלה עלייה של 533 איש, ובאוניברסיטאות עליה של 1,101 איש.
השינויים במספרי המועמדים ללימודים אקדמאים (הלמ"ס)
העלייה הגדולה ביותר במספרי הניגשים למועמדות היה בקרב מועמדים למקצועות ההנדסה והאדריכלות, שרשמו עלייה של 1,435 במכללות, ו-2,259 איש באוניברסיטאות. עלייה גבוהה נרשמה גם במקצועות מדעי החברה (ללא עסקים וניהול) שם נרשמו השנה למכללות 679 איש יותר משנה שעברה, ולאוניברסיטאות 2,185 איש.
בעניין הביקוש וההיצע, באוניברסיטאות הביקוש גבר על ההיצע של המערכת בשנה שעברה. לדוגמא, בחוג למשפטים נרשמו ב-778 מועמדים יותר משנה הקודמת, אך רק רבע (כ-23%) התקבלו ללימודים ואילו היתר נדחו. בתחום של מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב נרשמו ב-791 מועמדים יותר משנת תש"ף, אך רק 1 מהם התקבלו ללימודים.
מספר הניגשים למועמדות לעומת מספר אלו שהתקבלו (הלמ"ס)
