כסף וצרכנות

מחירי הפירות והירקות בזינוק: באיזו רשת נרשמה ירידה?

החוק על סימון ארץ המקור בתוצרת טריה, מחייב את רשתות השיווק כבר שלושה חודשים. למרות המאמצים שהושקעו ברפורמה, האם הצליחה להביא בשורה בשוק המוצרים הטריים?
ד"ר חזי גור מזרחי | 
רכישת מזון (צילום פלאש 90/ חיים גולדברג)
תכף מסתיים רבעון מאז נכנס לתוקף חוק חובת סימון ארץ המקור על תוצרת חקלאית ומוצרים מן החי והצומח שנמכרים בתפזורת. עד כה, החוק היה תקף על מוצרים ארוזים בלבד, דורש סימון ערכים תזונתיים, משקל, יצרן, משווק, ארץ מקור ומידע נוסף. עם זאת, ברכישת מוצרים לא ארוזים, המידע הזמין לצרכן מוגבל, ולעיתים לא מספק מענה אמיתי לצרכיו.
המלחמות המתמשכות בין חקלאים לקמעונאים, המבוססות על משחקי כוח, אינן מובילות למטרה העיקרית - סיוע לצרכן ומאבק ביוקר המחיה. הן נראות כאילו הן אינן נועדו לתמוך בעובדי האדמה, אלא לשרת אינטרסים כלכליים של סוחרים ומשווקים.
החוק על סימון ארץ המקור, שנועד להעניק מידע נוסף לצרכן, הוא דוגמה לרפורמה שנולדה מתוך כוונה טובה אך בלי להתבסס על מחקרים מקצועיים שיכולים לחזות את התוצאות הצפויות. כמו כן, החוק מעלה שאלות לגבי היעילות שלו בפועל והשפעתו על החקלאים והצרכנים כאחד.
במחקר שנערך בינואר 2024, נבדקה השפעת המידע על ארץ המקור בקבלת החלטות הצרכן. התוצאות הראו שהמשתנה העיקרי המשפיע על הצרכן הוא מחיר המוצר, ולא ארץ המקור. כאשר המחיר והאיכות עומדים בציפיות, ארץ המקור אינה משחקת תפקיד משמעותי בקבלת החלטת הקנייה.
הסקר המדגמי שבוצע ברשתות שיווק המזון חשף גם כי ישנם פערים משמעותיים במחירי הירקות והפירות בין הרשתות השונות, וכי החוק לא הוביל בהכרח להוזלת מחירים או לשיפור באיכות המוצרים.
 
בסופו של דבר, על אף המטרות הטובות שעמדו מאחורי החוק, נראה כי הוא לא מספק את התועלת המקסימלית לצרכנים או לחקלאים. יש צורך בגישה מעמיקה יותר, המתבססת על נתונים מדעיים ומחקרים מקיפים, כדי להבין את השפעות הרפורמות ולהבטיח שהן מועילות באמת לכל הגורמים המעורבים.
התוצאות מהמחקר על התנהגות הצרכן ברכישת ירקות ופירות מצביעות על כך שהמשתנים המרכזיים המשפיעים על החלטת הקנייה הם מחיר המוצר ואיכותו. כאשר שני המשתנים הללו עומדים בציפיות הצרכן, ארץ המוצא מאבדת את חשיבותה בתהליך ההחלטה. זה מראה שלמרות המטרות החיוביות של חוק סימון ארץ המקור, ההשפעה המעשית על החלטות הצרכנים עשויה להיות מוגבלת.
הנתונים מצביעים על כך שרוב הצרכנים לא מתייחסים לארץ המוצא כאשר המחיר והאיכות מספקים, ורק במקרים בהם המחיר גבוה מדי או האיכות נמוכה, הצרכנים עשויים לשקול את ארץ המוצא כגורם בבחירתם. זה מעלה שאלות לגבי היעילות של החוק בפועל ואת הצורך במדיניות שתתמקד יותר בשיפור המחירים והאיכות לצרכנים.
בנוסף, המחקר מצביע על כך שתמיכה בתוצרת המקומית חשובה, אך יש לוודא שהתמיכה זו אכן מועילה ומתבצעת באופן הוגן, ולא רק כחלק מאסטרטגיה שיווקית. הצורך להבטיח שהצרכנים מקבלים ערך מוסף ממוצרים מקומיים, ולא רק משלמים יותר עבור תג מחיר.
הסקר שנערך ברשתות השיווק השונות מצביע על כך שהחוק לא הוביל בהכרח להוזלת מחירים או לשיפור באיכות המוצרים. זה מחזק את הטענה שיש צורך בגישה מקיפה יותר, שתכלול לא רק סימון ארץ המקור אלא גם פעולות נוספות לשיפור התחרותיות, האיכות והמחירים בשוק הירקות והפירות.
בסופו של דבר, על מנת להבטיח שהצרכנים נהנים ממחירים טובים ומוצרים איכותיים, יש צורך במדיניות שתתמקד בגורמים המשפיעים באופן ישיר על החלטות הקנייה שלהם, ולא רק בסימון ארץ המקור.
בהשוואה מדגמית בין חודש דצמבר 2023 לשלושה חודשים לאחר מכן, כלומר לאחר אישור החוק על סימון ארץ המקור. ניתן לראות שרוב הרשתות הציגו עלייה במחירים,  כך שהמחיר הממוצע בשוק לא ירד, במדגם כלל ארצי מחירי הירקות והפירות התייקרו ביותר מ 3%. 
הנתונים מצביעים על כך שהשוק התמודד עם שינויים לאחר אישור החוק, עם רוב הרשתות מציגות עלייה במחירים. זה יכול להצביע על כך שהחוק הביא לעלויות גבוהות יותר בשרשרת האספקה או שינויים אחרים שהשפיעו על מחירי המוצרים לצרכן. מצד שני, הירידה במחירים בשתי הרשתות יכולה להצביע על ניסיונות לשמור על תחרותיות או להגיב ללחצי צרכנים. חשוב לזכור ששינויים במחירים יכולים להיות מושפעים ממגוון גורמים, כולל עלויות ייצור, לוגיסטיקה, ותחרות בשוק.

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה