שירות התעסוקה פרסם היום (ראשון) דו"ח מחמיר עם הקורא לשינוי בהול במדיניות הפעולה אל מול דורשי עבודה במשבר הקורונה. השירות מזהיר מפני היווצרותו של "דור אבוד", בדומה לדור הצעירים שנוצר לאחר המשבר הכלכלי של 2008 במדינות רבות בעולם, וקורא להתערבות מהירה וממוקדת לטובת עידוד תעסוקה ופיתוח הון אנושי, בתוכניות ובפרויקטים הנשענים על יתרונות שירות התעסוקה.

שירות התעסוקה מתריע בדו"ח שפרסם היום תחת הכותרת "התמשכות משבר הקורונה: הצורך בהתערבות מהירה וממוקדת" על שיעור איטי של חזרה לעבודה לצד המשך רישום דורשי עבודה חדשים. הנתונים מחזקים את ההערכה כי בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים, השקולים ל-12% מכלל העובדים, עתידים להישאר בלי מקום עבודה. העלייה בשיעור הנדבקים והמגבלות הכלכליות והחברתיות מקרבות את ישראל למימוש התחזיות הפסימיות שהציג שירות התעסוקה בתחילת המשבר. הדו"ח מזהיר מפני כך שהאבטלה עלולה ליצור "דור אבוד" של צעירים, כפי שנוצר בספרד וביוון לאחר המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008, שהחל בעקבות התמוטטות הבנקים בארה"ב.

הדו"ח מאיר אלמנטים שליליים נוספים באבטלה הממושכת, ומעלה את המסקנה שמשתמעת ממחקרים רבים בתחום, אשר קושרת בין היעדר תעסוקה לאורך זמן לתופעות פסיכולוגיות שליליות כמו מצוקה נפשית, דיכאון, חרדה, סימפטומים פסיכוסומטיים וירידה בהערכה העצמית. בדו"ח נטען כי בקרב אנשים ללא רקע של בעיות נפשיות, אבטלה של מעל לחצי שנה גורמת לדרדור במצב הנפשי ולירידה ניכרת בביטוין של תכונות אישיות בונות, שחיוניות להשתלבות מחודשת ולמציאת עבודה חדשה. כותבי הדו"ח מזהירים גם מפני חזרה רבה של עובדים למעגל העבודה בתנאי תת-תעסוקה, כלומר – ייאלצו לחזור לעבוד משרות שלא הולמות את כישוריהם ובשכר נמוך יותר.

לא גזירת גורל – יש מה לעשות
הדו"ח נחרץ בקריאתו להתערבות ממשלתית מסיבית וללא שיהוי, על מנת להפחית את הנזקים הכלכליים והפסיכולוגיים הנוצרים מאבטלה ממושכת וכדי להוביל את המשק בחזרה למסלול הצמיחה. שירות התעסוקה בחן את הנעשה במדינות ה-OECD, ועל סמך זאת ממליץ לממשלה לנקוט במדיניות משולבת: מחד, עידוד חזרה מהירה של עובדים למעגל העבודה, בשונה מהמצב היום שמעודד אנשים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה. מאידך, פיתוח ההון אנושי של דורשי העבודה, ושיפור המיומנויות והכישורים שלהם כדי לחזק את חזרתם לשוק העבודה ואף להגדיל את הפריון.

בניהול המשבר, השירות קורא לאיזון בין שלושה מרכיבים:
רשת ביטחון סוציאלית – לעובדים ולמעבידים. דרך בולטת לדוגמא שמוזכרת בדו"ח היא צמצום שעות העבודה של העובד במקום עבודתו, במקום לפטרו, והשלמת השעות החסרות להשלמת משכורתו על ידי המדינה. דרכים נוספות הן בניית תשתיות לעבודה מהבית, מתן שוברים למעסיקים כדי לתמרץ אותם לחזור להעסיק עובדים, ודאגה לפרט ברמת המיקרו – על ידי סיוע במציאת עבודה ותוך סיוע בפסיכולוגים תעסוקתיים על מנת להקל על התהליך כולו.

עידוד השילוב בתעסוקה ותמיכה בתעסוקה – נקיטת מדיניות המעודדת תעסוקה על פני קצבאות. בדו"ח ממליצים למדינה להשתתף ביצירת מקומות עבודה חדשים, לעודד חזרה לעבודה גם בתנאי תת-תעסוקה על ידי מתן זכאות לשוברים עבור הכשרה מקצועית ובניית מסלול התקדמות, עידוד קליטת עובדים קבוצתית במקום עבודה מסוים, ועידוד עד כדי חיוב דורשי עבודה לקחת חלק בתכניות התעסוקה השונות.

אסטרטגיה כוללת לקידום תעסוקתי, העלאת הפריון וחיזוק ההון האנושי – בשל תהליכים כלליים שקיימים בעולם, ובעקבות התפתחות הטכנולוגיה ויצירת תחומי עיסוק חדשים, עוד לפני המשבר חזה ה- OECD כי 14% מהעיסוקים בשוק התעסוקה בהווה צפויים להיעלם ומנגד 50% מהעיסוקים עתידים לעבור תמורה שתדרוש אדפטציה ושדרוג. על כן, שירות התעסוקה קורא לנצל את משבר התעסוקה הנוכחי כדי להכין את כוח העבודה בישראל לרכישת כישורים ומיומנויות, שיאפשרו לכל אדם לחזק את הונו האישי, ולצורך המרת הכישורים במעבר בין מקצועות או בהתפתחות נדרשת בתוך מקצוע. השירות מציע לקשור מתן קצבאות יחד עם כלים לקידום תעסוקתי, מתוך הבנה שנדרשת מהפרט התמודדות פעילה בשוק התעסוקה המשתנה.

שירות התעסוקה מדגיש את ההזדמנות הטמונה במבנה השירות עצמו – כציר מרכזי שכל דורשי העבודה בישראל עוברים דרכו, ובאמצעות המידע הקיים על מאפייניהם השונים, ניתן לבנות עבור דורשי העבודה בישראל את התוכניות היעילות ביותר. שימוש של המדינה במידע ובנתונים הללו, יאפשר לה לתפור לכל קבוצת מבקשי עבודה קטנה וייחודית שתהיה – חליפה מתאימה שתעזור לה להשתלב חזרה בשוק.