השנה נבחרה הזמרת עדן גולן בת ה-20 מתל אביב לייצג את ישראל באירוויזיון 2024 שיתקיים במאי הקרוב במאלמו שבשוודיה, וכולם מייחלים ומצפים לשמוע את השיר שייבחר, אם יבחר תלוי במידה רבה בנו אל מול האילוצים הפוליטיים מבית היוצר של המפעל האירופי. האם עדן תייצג אותנו על הבמה הגדולה באירופה? שאלה טובה שנשמעת כמו פרדוקס או בדיחה מרה שהרי היא עצמה, לא יודעת מה השיר שנבחר – ותגלה רק לאחר אישור התאגיד האירופי. בריאיון נטול כפפות ל-ice מתפוצץ על הפוליטיקאים ואפילו על הנשיא הרצוג משה דץ הזמר, המלחין והמפיק שייצג את ישראל באירוויזיון 1991 עם השיר "כאן" ומגונן על הזכות של ישראל לייצג באירוויזיון עם לא מעט ביקורת עצמית נוקבת.

כמשתתף וותיק במפעל האירופי האם אין רגעים שישראל צריכה למחול על כבודה ולומר לעצמה שהפעם לא תשלח נציג לאירופה, כשבתקשורת העולמית ישראל מופיעה בהקשר של אינתיפאדה בשטחים, מלחמה בלבנון או קריסת משא ומתן להסדר מדיני או כמו עכשיו במלחמה בעזה?

"אני מזכיר לכולם שזו לא המסיבה שלנו, אנחנו לא באירופה, אנחנו אסיה, עושים לנו הרבה שנים כבוד. אנחנו משתתפים במסיבה האירופית הכי גדולה. אני אף פעם לא מבין את השאלה הזו - למה ישראל צריכה להשתתף או לא להשתתף. אני רק מזכיר ש-46 מדינות משתתפות וכולם רוצים להשתתף, יש מדינות שמעולם לא זכו ומשתתפות בכל שנה. אלה 3 דקות שעושות שמח במדינה ואם זה מצליח בכל אירופה אז עוד יותר טוב. אני חושב שקודם כל בשנה כזו היה חשוב לשלוח שיר שידבר אלינו ולא שיר פוליטי ולא שיר שידבר על המלחמה. אני חושב שהיה צריך לשלוח שיר שמחזק. שיר כמו יחד כל הדרך, יחד אין אחרת. שיר של יחד שלא מסבך אותנו אבל כן מחזק אותנו מבפנים כי זה מה שאנחנו צריכים עכשיו".
 

עוד ב-

משה דץ פותח על האירוויזיון: "ביזארי ביותר, התלבשו כמו דראג קווין"

לכתבה המלאה

בעצם מה שאתה אומר שכל ההתגייסות של הפוליטיקאים לטובת העניין היא מיותרת ומזיקה?
"אני אומר שזו תחרות לא שלנו ואלה החוקים ואני לא כל כך מבין את נשיא המדינה שהתערב והשר ההוא שצייץ. איך היינו מרגישים אם נשיא נורבגיה שלא רוצה שישראל תשתתף, היה מתקשר ופונה לאיגוד האירופי? זה לא תפקיד של פוליטיקאים ולא תפקיד של הנשיא. אנשים אומרים לי 'אבל התקפלנו'. מה זה התקפלנו? לא התקפלנו, אני מזכיר שזו המדיניות שלהם והם קובעים ואנחנו לא צריכים להתווכח עם העולם, אנחנו צריכים 3 דקות שמחזקות אותנו ושעושות לנו טוב. אנחנו משתתפים באולמיפיאדות ואנחנו תמיד זוכים במדליות? נכון שבשנים האחרונות יש לנו הישגים אבל הרבה שנים אנחנו מנסים להגיע למונדיאל, האם אנחנו מצליחים? לא אבל זה נותן לנו את הגאווה להיות שייכים לעם התרבותי הזה. למה אנחנו צריכים תמיד לחפש? זה בכלל משהו פנימי שהיה צריך להיות של רשות השידור והפכנו אותו לסוגיה לאומית. למה?"

אנחנו לא מגיעים למונדיאל כי אין לנו יכולת ופה יש לנו יכולת אבל הכל פוליטיקה ואנטישמיות מסביב: 
"אבל יש לנו יכולת ומעריכים אותנו על זה. יש מדינות שלא רוצות שנשתתף, והגוף הזה עומד בשבילנו שישראל תשתתף וקיבלנו בעצם את המתנה להשתתף. זו מתנה ואנחנו לא אירופה, אנחנו אסיה. גם ירדן ולבנון רוצות להשתתף אבל בתנאי שישראל לא תשתתף. אירופה מוכנה להפסיד מדינות אחרות כדי שאנחנו כן נשתתף גם השנה ולמה בכלל אנחנו נכנסים לסיטואציה הזו? זה שיר וצריך להיות שיר. היינו חכמים וזה לא שלא שלחנו שירים בעבר, שלחנו את חי שאומר במילים שלו על הבמה במינכן, בכל מסיבת עיתונאים ראו אותנו בצהוב ותקענו להם את זה בעיניים. היינו צהוב בלי הטלאי הצהוב. אנחנו לא קראנו לשיר ''כאן נודלתי' שלא יראו בזה פוליטיקה וקראנו 'כאן' שיחשבו שזו עיר באירופה. המילים היו הכי פוליטיות כמו 'אין לי שום מקום אחר בעולם, דלת לשכנים אני פתחתי ומי שיבוא אגיד לו אהלן'. כאן הבית שלי כאן נולדתי אין לי מקום אחר בעולם. גם עם זה הסתדרנו". 

במילים אחרות: התחכמתם והערמתם?
"ברגע ששאלו אותנו שאלות פוליטיות ביטלתי את מסיבת העיתונאים. אם אני יושב מול תחנה איטלקית ששואלים אותך שאלה אחת פוליטית אז אני אומר שאני לא מוכן לדבר על פוליטיקה כי אני זמר ובאתי לתחרות שירים וזה נגמר באותו רגע. אפשר לעשות את הדברים אחרת". 
 

עוד ב-

משה דץ נזכר בזוועה: "שלא יתפסו אותי ויקראו לי 'ילדה'"

לכתבה המלאה

האם עדן גולן הצעירה והמוכשרת צריכה לספוג את כל המשא הכבד הזה בשלב כל כך מוקדם בקריירה שלה?
"זה תמיד קורה, גם אצלנו רצו על הבמה ובאו ערומים אז מה - עדן תצטרך להתמודד".

האם היא תוכל להתמודד עם הפרעה אפשרית בביצוע השיר מצד צופה (קרה פעמיים - ב־2010 וב־2018)? איך היא תסתדר עם ביקורת או עקיצות של קהל או חברי צוות שיפוט ממדינות עוינות והאם תוכל לעמוד בפני ניקוד נמוך שכל מטרתו להשפיל את ישראל, ולחלוטין ללא קשר ליכולותיה של עדן?
"זו שנה קשה, כן יהיו שאלות קשות ואני בטוח שעדן תוכל להתמודד או המשלחת שלה והם עשו הכנה טובה וגם לא חייבים להתראיין".

השאלה האם להישאר עם הגאווה הלאומית ולהתעקש להציג שיר שמבליט את הנרטיב הישראלי לאירועי 7 באוקטובר (גם אם ברמיזה). שיר שנוכל להפיץ בשלל אמצעים לעולם הרחב, ומספר את הסיפור שלנו. ולומר: כן, יש לנו עקרונות ולא נמכור אותם בעבור תהילה חולפת ומזויפת?
"אני לא מסכים איתך, למה אנחנו צריכים לעמוד על השביעי באוקטובר? למה אנחנו צריכים את זה, זה לא נאום - זו תחרות שירים, למה  אנחנו צריכים את זה? אין לזה שום קשר לנרטיב ישראלי ולא התכופפנו ולא שום דבר. מראש ידענו שזו תחרות שברור שהיא פוליטית ואנשים מצביעים פוליטית אבל מה זה משנה - זו התחרות, לא התכופפנו ולא ירדנו. מראש לא היינו צריכים לטפס על שום עץ".
 

עוד ב-

הוליווד מחבקת: אלה הסלבס שהתגייסו למען ההסברה הישראלית

לכתבה המלאה

איך שלא נסתכל על זה, הפוליטיקה תמיד הייתה חלק מהתחרות וכשאירופה לא אוהבת את ישראל, היא דואגת להפגין זאת בקור רוח של תליין ועם נימוס אירופי מזויף. אתה מציע שפשוט נשלים עם זה ונחרוק שיניים כל פעם מחדש?
"פוליטיקה תמיד תהיה ומדינות סקנדיביות יצביעו תמיד למדינת סקנדיביה ויוון וקפריסין תתמוך אחת בשנייה וזה טבעי ובסדר".

כשישראל במלחמה זה לא עלול להתפרש כהתקפלות לאומית בזירה בינלאומית ובמעמד כה נחשב? 
"זה התקפלות? אין כאן לא התקפלות ובטח שום לאומית. אתה מגדיל משהו שהוא לא שם. המשבר הזה היה צריך להיות ברמה של רשות השידור ולא ברמה הלאומית. זה לא היה צריך להגיע למצב שנשיא המדינה מתערב וכשזה הופך לאירוע לאומי וחשוב לציין שזה לא מעמד של פרס ישראל וממש לא. אלה שמדברים עם ישראל ומבקשים לשנות את השיר הם לא פוליטיקאים, זאת לא המסיבה שלנו ולא אנחנו קובעים את הכללים, אנחנו מוכנים לשחק את המשחק של האירופים לפי הכללים וזה בסדר גמור. אם הם לא מוכנים זה גם בסדר".

אתה אומר שכדאי להיות חכם ולא צודק במקרה הזה כי יש רק מה להרוויח מהמפעל הזה?  
"להיות חכם וגם להיות צודק. למסיבה הזאת רוצים להצטרף שנים גם מדיניות ערביות כמו ירדן שרוצה להשתתף בתנאי שישראל לא וישראל משתתפת וירדן לא. מצרים רוצה להשתתף ולא נותנים לה כי ישראל משתתפת ולבנון לא משתתפת עד שנאלצה להעביר את השידור עד שזכינו וגם אחרי שנבחרנו היא הפסיקה לשדר. כלומר האירופאים מפסידים כסף על זה שישראל משתתפת. הם לא מרוויחים והם עומדים לצדנו, איגוד השידור האירופאי עמדו לצדנו הפעם אז למה להפוך אותם לאויבים, לא כולם נגדנו.  אנחנו חושבים שזו משימה לאומית לתקוע לכולם אצבע בעין. אני חושב שזו משימה לאומית להשתתף במסיבה של אירופה לשיר שיר שיעשה לכולנו טוב לשלוח גלויה יפה של ישראל שלא קשורה לא לעזה ולא להרוגים ולא למלחמות ולא שום דבר אחר אלא לתחרות. לא התקפלנו כי לא היינו צריכים לעלות לשם מראש".