אחרי שוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה דיון נוסף מתוך הצעת חוק התכנית המאזנת. הצעת החוק קובעת שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד לתום שנת 2025, כך שעל רווחים של הבנקים, יחול שיעור מע"מ של 26%, לעומת 17% כיום, זאת בתוספת מס חברות (23%) המס האפקטיבי על רווחי הבנקים יעלה מ- 34.2% ל-38.9, בכלכליסט מדווח כי תתכן פשרה בנושא.

על פי הפרסום הבוקר [שני], מתנהל משא ומתן לפשרה של משרד האוצר והבנקים בנוגע להעלאת המס כשבמוקד מס הרווח שיעלה מ־17% ל־26% למשך שנתיים, במקום זאת הוצע תשלום חד־פעמי, שיהווה סוג של "היטל מלחמה", בגובה 2.6 מיליארד שקל. הסכום יפרס על פני שנתיים ויתחלק בין הבנקים לפי גודלם. אפשרות אחרת היא מתן הלוואה במקום זאת ללקוחות הבנקים בהיקף המדובר
 

עוד ב-

בנק ישראל שלף כרטיס אדום לבנקים ולחברות האשראי

לכתבה המלאה

בפתח הדיון התייחסה נציגת האוצר, אביגיל ונקרט לבקשת הוועדה לבחון החרגת בנקים קטנים נוספים, יהב מסד ומרכנתיל, שהינם חלק מקבוצת שליטה: "הנוסח הנוכחי מחריג בנקים קטנים עצמאים שאינם חלק מקבוצה, זאת אומרת הם בנקים עצמאיים. אחת ההשפעות של המהלך היא הפחתה של הרווח של הבנקים, של ההון ועשוי להשפיע על יכולת שלהם להעמיד אשראי, מתוך מטרה שלא לפגוע בבנקים קטנים וביכולת שלהם להעמיד אשראי, אנחנו סבורים שיש להחריג אותם. הרווחיות שלהם הייתה משמעותית נמוכה משל בנקים אחרים". 
 

עוד ב-

בנק לאומי חוגג: ההישג המפתיע - והפינוק המטורף שיקבלו העובדים

לכתבה המלאה

"לגבי ההחלטה שלנו שלא להחריג בנקים שחלק מקבוצה, מדובר בבנקים שנשלטים ע"י בנקים אחרים, מבחינה מבנה תאגידי אין משמעות אם בנק הוא מותג בתוך בנק אחר או חברה בת, התמריצים הם אותם תמריצים של החברה האם. בנק שמוחזק כחלק מבנק גדול יותר הוא חלק מאותו שיווי משקל, לכן לא ראינו אותם כגורם מחולל תחרות". עוד הוסיפה: "לפני שנה הפרדנו פה את כאל מדיסקונט, חברי הוועדה השתכנעו שיש להם אינטרס לפעול לפי האינטרסים של החברה האם, לכן השתכנעתם להפריד אותם. אחת הדוגמאות היא שרשות התחרות הכריזה שהיא שוקלת להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. גם בהיבט המיסוי, מי ששולט באותו בנק הוא מי שמחזיק בבנק, שזה הקבוצה האם. מדובר בבנקים שמחזיקים ב-51% ומעלה, לגבי בנק יהב התמונה שונה, בנק מזרחי מחזיק 50%". 

ח"כ ינון אזולאי הגיב לדברים וציין כי האוצר לא יכול לתלות את נימוקיו באפשרות של הכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז שעה שלא התקבלה החלטה כזו והיא מתעכבת תקופה ארוכה. בהמשך לשאלת חברי הוועדה בדיון הקודם, ציינה נציגת האוצר כי: "הכנסות המערכת הבנקאית מהפקדת פיקדונות מוניטריים בבנק ישראל ב-22 עמדה על 5.5 מיליארד, ב-23 על כ-13.5 מיליארד שקל".

גבי טייטל, מנכ"ל בנק מסד: "אנחנו בנק שונה, אנחנו בנק חברתי, אנחנו פחות מחצי אחוז מהשוק, בנק יהב הם פי 2 מאתנו. מאז 1933 הבנק משרת את אוכלוסיית המורות והמורים, בלי קשר לאג'נדה של הבעלים, אנחנו לא משרתים קהלים אחרים. אם מחריגים בנקים קטנים צריכים להחריג אותנו, אנחנו יותר קטנים מבנק ירושלים בכל פרמטר, אותו החריגו. אם הבעלות 51 או 50 זה סמנטיקה. יש רוב בדירקטריון לבינ"ל, אבל זה לא אומר שהאג'נדה מוכתבת לבנק". 

מאיר אסרף, מטעם הסתדרות המורים: "בנק מסד הוא בנק של הסתדרות המורים, מעשית זה בנק שמיועד לעובדי הוראה, ברגע שממסים את הבנק פוגעים בעובדים האלה. הבנק נמצא בשליטה של ארגון העובדים, להסתדרות המורים יש סיי בדירקטוריון".

רון שטיין, הבנק הבינלאומי: "מסד הוא נכס של הבינלאומי אבל הוא בנק עצמאי, הם מתחרים בבינ"ל, אין הבדל בין הבנקים שנסמכים על קבוצת האם, זה לא קשור לפעילות היום יומית והכוונה להשיא רווח עבור בעלי המניות. זה בנק קטן, הוא קטן מיהב והוא עצמאי כמוהו, וההסתכלות של האוצר עליו כגדול יותר, לא נכונה". 

אבשלום בוסקילה, מנכ"ל בנק יהב: "הבנק המשמעותי לשוק הקמעונאי בישראל הוא בנק יהב, פלח השוק שלנו במשקי הבית הוא כ-10%, ההכנסות שלנו מהציבור הוא רק 1.2% מסך המערכת. 80% מכלל הלקוחות שלנו לא משלמים עמלות עובר ושב בכלל. התנאים שאנחנו מעמידים הם הטובים ביותר בשוק, זה אומר שאנחנו מתחרים כולל בחברת האם. 16% מהלקוחות עוברים ממזרחי אלינו ומאלינו אליהם. אנחנו מציעים שירותים לעמך ישראל, לעובדי מדינה, כולל בפריפריה. האם אנחנו צריכים לדאוג לאוכלוסיות המוחלשות או לבנקים שיש להם לקוחות עם כסף? אנחנו הבנק עם המחיר הכי טוב במערכת באשראי, הגלגול שלנו מגלגול הריבית היה הכי נמוך במערכת".  

ח"כ אורית פרקש הכהן: "בכל העולם העסקי גוף שבבעלות גוף אחר הוא לא באמת עצמאי, בנק שבבעלות בנק אחר הוא פתאום בבעלות עצמאית, הוא אמנם מתנהל משיקולים כלכליים אבל יש לו בעלים. אנחנו בחוק שאנחנו לא מתים עליו אבל הוא משמעותי מבחינת הדירוג, ושל מדינה שמסדרת את  עצמה לאור המלחמה, אם נתחיל לנהוג בצעדים לא הגיוניים, זה ישמוט את הקרקע תחת המיסוי כולו. אני גם חושבת שהחרגה כזו תשמוט את הבסיס לכל החוק הזה, כי הבסיס הוא מיסוי".  ח"כ אחמד טיבי: "אני לא מסכים איתך, זהו בנק מעין עצמאי".

לשאלת ח"כ ולדימיר בליאק, מה החלק של הבנקים שלושת הבנקים הקטנים המדוברים מתוך הכנסה צפויה של 1.4 מיליארד שקל לקופת המדינה, השיבו באוצר כי מדובר על כ-100 מיליון שקל. לירון נעים, משרד המשפטים: השיבה לשאלת חוקיות החרגת בנקים נוספים: "המטרה של החרגת הבנקים הקטנים זה לא לפגוע ביכולת שלהם להתחרות בשוק האשראי, הקריטריונים שבוחן החוק זה רווחיות ויכולת המשחק בשוק האשראי בישראל. שאלת השליטה רלוונטית לשאלות האלה, אם יש או אין שליטה, אם הוא יוכל להמשיך להתחרות ואם יש לו רווחיות חריגה או לא. מבחינה משפטית ניתן להצדיק את המודל הקיים בחוק, משרד האוצר אומר שאין צורך להחריג בנקים נוספים בקריטריונים האלה, אבל נאמרו פה דברים נוספים וניתן לבחון אותם".

לצד כך ציינה נעים לשאלת יו"ר הוועדה כי "ככל שיש נימוק והצדקה, לא צריכה להיות בעיית שוויון". לטענת אפליה מצד  הבנקים השיבה נעים: "למה רק בנקים ולא גופים פיננסים נוספים, ההצדקה היא רווחיות חריגה, והרווחיות החריגה בשיעורים המאוד מרשימים הם מאפיין של הבנקים, אנחנו לא המדינה היחידה שעושה מהלך כזה, בחלק מהמדינות עשו זאת רק על בנקים. כשיש הצדקה להבחין סקטור מסוים ולהחיל עליו מס מסוים, מבחינה משפטית אין בעיה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני העלה שוב את בקשת הוועדה למנוע את גלגול המיסוי ללקוחות והעמלות הנגבות מהם, כך העלה אפשרות שסיכום בגין כך יעשה מול הבנקים במסגרת דיוני הוועדה אודות החוק.  נציגי הבנקים הגדולים ביקשו כי המיסוי יהיה שוויוני יותר לכלל הבנקים במסגרת רצון להגיע להסכמות, והתריעו כי הורדת דירוג הבנקים, לוותה גם בהתרעות עתידיות, ובספקות לגבי גובה רווחיותם בהמשך, בין השאר בשל היבטי הסיכון בישראל וכן בשל המיסוי, וכי כלל הערכות מביעות ספקות לגבי גובה רווחי הבנקים בעתיד. עוד התריעו כי מיסוי דומה בחו"ל הביא למשבר בקרב הבנקים.