עסקים

אל על פרסמה דוחות: הערת 'עסק חי' והפסד של 60 מיליון דולר

בעוד שהנהלת אל על עדיין מקיימת מגעים בנושא לחילוצה על ידי המדינה, דוחותיה לשנת 2019 חושפים את גודל מצוקתה. איך נראו תנועת הנוסעים ונתח השוק קודם למשבר הקורונה, ולמה המשך קיום החברה מוטל בספק?
איתי פת-יה | 
אל על (צילום wikimedia)
בעוד שהנהלת אל על עדיין מקיימת מגעים בנושא לחילוצה על ידי המדינה, היום (ד') מתפרסמים דוחות החברה ל-2019 שחושפים את גודל מצוקתה. לדוחות הוצמדה הערת 'עסק חי' על ידי רואי החשבון המבקרים, שמעמידה בספק את יכולתה של אל-על לעמוד בכל התחייבויותיה הכספיות עד סוף השנה, ולמעשה להמשיך ולהתקיים. בינתיים בבורסה המניה עולה בכ-5%.
ההפסדים של חברת התעופה הישראלית העמיקו השנה והסתכמו ב-60 מיליון דולר, הפסד הגדול ב-14% מ-52 מיליון דולר שנה קודם. מהרווח לפני מס נחתכו 18 מיליון דולר בעקבות יישום של תקן חשבונאי. הכנסות החברה גדלו ב-2% במהלך 2019 והצטברו לכדי 2.18 מיליארד דולר, לעומת 2.14 מיליארד דולר שנה קודם לכן.
מספר הנוסעים המשלמים עלה ב-4% ועמד על 5.8 מיליון איש. לעומת זאת, הן בנתח השוק של חברת התעופה והן בתפוסת הנוסעים נרשמו ירידות: נתח השוק ירד בכ-3.5% ל-24.6% ואילו תפוסת הנוסעים ירדה בפחות מאחוז ל-82.9%. לעומת זאת תזרים המזומנים מפעילות שוטפת זינק ב-223% מ-91 מיליון דולר ב-2018 ל-294 מיליון דולר ב-2019.
הוצאות ההפעלה צומצמו בכ-10.9 מיליון דולר בהשוואה ל-2018, והסתכמו ב-1.8 מיליארד דולר. חלק מהצמצום נרשם הודות לחיסכון בצריכת הדלק בדגמי המטוסים החדשים וכן בירידת מחירי הדלק בעולם. ההוצאות על שכר עלו ב-35 מיליון דולר, בין השאר בעקבות הסכמי שכר שנחתמו מול העובדים והשפעה של שער חליפין.
בסוף השנה שעברה הסתכמה יתרת המזומנים בקופתה של אל-על ב-264 מיליון דולר. בהודעה שצירפה אל על לדוחות התייחסה להשפעתה של משבר הקורונה עליה וכתבה "המגפה הביאה לביטול טיסות בהיקף משמעותי בחודשים פברואר ומרץ 2020 ועד לעצירה מוחלטת של טיסות נוסעים, לאור הנחיות הממשלה בדבר חובת בידוד, שגרמה לאובדן מרבית הכנסותיה של החברה וייצרה לה בעיית נזילות".
עוד מצוין כי בעקבות הסכמים של החברה בהתבסס על תעריף הדלקים נפילתם במהלך המשבר, אל על נאלצה להפריש "סכומים מהותיים" לצורך פיקדונות, מה שהחריף את המצוקה התזרימית. כמו כן, בעקבות ביטולי טיסות אל על נדרשת להחזיר ללקוחותיה סכומים המוערכים בכ-300 מיליון דולר.
באל על פירטו את צעדי ההתייעלות בהם נקטו, לרבות הוצאה של יותר מ-90% מהעובדים לחל"ת, הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20%, ביטול פרוייקטים המצריכים השקעות, ביטול חכירת מטוסים שטרם נכנסו לפעילות, סיום חכירת חלק מן המטוסים שברשותה ודחיית תשלום דמי חכירה על חלק אחר מן המטוסים. כמו כן שחררה החברה 105 מיליון שקל שנצברו בקופת הפיצוים של עובדי החברה עם הפרטתה.
קראו עוד ב-ice
החברה מבקשת מהמדינה להעמיד לרשותה ערבות של 82.5% מהלוואה בגובה 400 מיליון שקלים שהיא מבקשת לקחת מהבנקים לאומי ודיסקונט. במשרד האוצר דורשים מאל על הזרמת בעלים של מאה מיליון שקלים או לחלופין דילול אחזקתם בחברה, ולצד זאת הגבלות על שכר הדירקטורים, גובה הדיבידנדים שימשכו בעלי המניות ועסקאות בעלי העניין. כמו כן אל על נדרשת לפרוס את חובותיה כדי להקל על המצוקה התזרימית, ובשביל שכספי הסיוע לא ישמשו לכיסוי החובות.
אתמול הוציא מנכ"ל החברה גונן אוסישקין מכתב לרוה"מ נתניהו ובו כתב כי דרישות האוצר אינן ישימות ויובילו לקריסתה של החברה: "כל מטרת דרישות האוצר הינן לשלוח את החברה לפירוק", כתב והוסיף: "בקשות האוצר לשנות שוב ושוב את תוכנית ההתייעלות הפכו את המשימה לבלתי אפשרית. תוך מספר שבועות הועלה הרף מ-200 מיליון דולר לשנה ל-400 מיליון דולר בכל שנה. הסכמה לדרישות האוצר היא החלטה על פירוק החברה וסגירתה".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה