נגיד בנק ישראל, אמיר ירון אמר עם פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כי  ההשפעות הכלכליות של המגפה עדיין איתנו, ועוד ילוו אותנו בהמשך. "בנקודה בה המשק נמצא ראוי להיות ממוקדים בתהליכים המיידים, ההכרחיים ליציאה חלקה ככל האפשר מהמשבר תוך שימת דגש על שרידות עסקים והטיפול בתעסוקה".

הכלכלה הישראלית זקוקה לתכנון, תקצוב ורפורמות מבניות כדי שתמשיך לצמוח גם בהמשך. אמר ירון והוסיף כי על בנק ישראל לוודא ששוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות ושהיצע האשראי ממשיך להיות נאות. 

ירון ניתח את המצב הכלכלי ואמר כי בשנה שעברה התכווצה הכלכלה המקומית בשיעור עמוק וחסר תקדים של 2.2% שהם 4.4% במונחי תוצר לנפש. "יחד עם זאת בראייה בינלאומית זוהי התכווצות תוצר קטנה יחסית, עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית. תוצאה זו היא במידה רבה בזכות ענפי הטכנולוגיה המתקדמת שהמשיכו להוביל ואף להתרחב.

"שנת 2021 התחילה אמנם עם סגר נוסף, אך הנתונים הזמינים כעת מראים שבמהלך חודש מרץ רמת הפעילות המשקית הייתה הגבוהה ביותר מאז תחילת המשבר אשתקד, והתאוששות המשק כעת מהירה מאשר במרבית המדינות המפותחות".

"מאז היציאה מהסגר השלישי והתרת המגבלות ישנה התאוששות בפעילות הכלכלית גם בתחומים אשר נפגעו מהמגבלות באופן משמעותי כמו תיירות הפנים, המסעדות, המסחר, שירותי הפנאי והחינוך" אמר ירון.

על פי התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר רמת התוצר בשנים 2021 –2022 צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לתרחיש החיסון המהיר שהוצג בינואר. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021, וב-5% בשנת 2022.

"ירידת התוצר ב-2020 הייתה מתונה יותר ממה שחזתה החטיבה בתחזית הקודמת. כתוצאה מכך, למרות שהתחזית ל-2021 לא השתנתה, רמת התוצר בסוף 2021 צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה צפויה בתחזית הקודמת, והדבר נכון גם לרמת התוצר בשנת 2022. המשמעות של צמיחה זו היא שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה טרם המשבר, כלומר, שעד סוף 2022 המשק הישראלי צפוי למחוק כמעט לחלוטין את השפעת המשבר על רמת התוצר" הוסיף ירון.

נגיד בנק ישראל סייג את דבריו כשאמר כי התחזית שמתפרסמת, חשופה לחוסר ודאות הנובע מאי היציבות הפוליטית והשלכותיה על תוואי המדיניות שתאמץ הממשלה הבאה בכל הקשור לקופסאות הקורונה, לתקציב, לגירעון ולמדיניות הכלכלית. לפיכך המשימה הכלכלית הראשונה במעלה לכל ממשלה שתקום היא להעביר את תקציב 2021, ולקדם את אישור תקציב 2022 במועדו, על מנת לקבוע את סדרי העדיפויות הכלכליים, ולהתניע את הרפורמות וההשקעות ארוכות הטווח הנחוצות להאצת הכלכלה.

באשר לשוק המט"ח, "בסוף שנת 2020 ותחילת 2021 נוצר ייסוף חד בעקבות התעצמות זרמי המט"ח שנכנסו למשק. זאת, על רקע הגידול בהשקעות הישירות בישראל, מכירות מט"ח של מוסדיים כנגד רווחים בשוק ההון, עלייה בהשקעות גופים זרים באג"ח ממשלת ישראל, והגידול בעודף בחשבון השוטף שחלקו הושפע גם מגורמים זמניים.

"החלטת הוועדה המוניטרית על תוכנית הרכישות לשנת 2021 בהיקף חסר תקדים של 30 מיליארדי דולר תומכת בהמשך היציאה מהמשבר ובחזרת האינפלציה לתחום היעד. אנו נמשיך לעמוד בתוכנית כפי שהכרזנו ואף נרחיב אותה ככל שיידרש, בהתאם לתנאי הכלכלה והתפתחותה".