בריאות

נתון מדאיג: כרבע מבני הנוער צופים בפורנוגרפיה באופן יומיומי

המרכז הישראלי להתמכרויות חושף נתונים מדאיגים על הנוער הישראלי: 8.5 שעות ביום בממוצע הוא הזמן אותו מבלים בני נוער מול מסכים
מערכת ice |  1
בני הנוער מול המסך (צילום freepik)
היום (שלישי) הגיש המרכז הישראלי להתמכרויות ICA לנשיא המדינה וראש הממשלה את דו''ח ההתמכרויות של מדינת ישראל לשנת 2022. הדו''ח בחן את מצבה של מדינת ישראל וחושף תמונה עגומה וזינוק משמעותי של תופעת ההתמכרות בקרב הציבור הישראלי, כאשר כ-21% מתוכם הנם בני נוער וצעירים בגילאי 18 עד 35. 
מן הדו"ח עולה כי בחמש השנים האחרונות חל זינוק של מס' הישראלים הסובלים מהתמכרויות והגיע לקרוב ל-15%, מעל חצי מיליון ישראלים,  זינוק של 25% אחוז לעומת שנת 2018. ע"פ הממצאים, אין מדובר בתופעה הנוגעת בשוליים החברתיים, זוהי תופעה הרווחת בקרב הציבור כולו וכי 1 מכל 7 ישראלים מתמודד עם התמכרות. מלבד הסבל העצום הנגרם לאדם המתמודד עם ההתמכרות, גם משפחתו, חבריו וסביבתו סובלים מכך.  
 
המרכז הישראלי להתמכרויות הוא הגוף היחיד במדינת ישראל שעורך סקר אפידמיולוגי על תמונת המצב של ההתמכרויות בישראל. במדינת ישראל אין היום נתון ציבורי המעיד על היקף התופעה או מספר המתמודדים עם התמכרות. בשנת 2018 ביצע המרכז סקר כזה, בו עלה כי 1 מכל 10 ישראלים מתמודד עם התמכרות. השנה, 2022, בסקר נוסף, הייתה התוצאה 1 מכל 7, עלייה משמעותית, ולהלן - סה"כ סובלים מהתמכרויות בישראל:
1 מתוך 7 ישראלים בוגרים סובל מהתמכרות:
- סה"כ סובלים מהתמכרות לחומרים או התנהגות  – 14.6% ( 1 מ 7 ישראלים):
- סובלים מהתמכרות התנהגותית – 11.2%
- סובלים מהפרעת שימוש בחומרים – 5.6%
פירוט התמכרויות התנהגותיות:
· מין – 6.7%
· הימורים –3.7% 
· פורנוגרפיה – 3.3%
· משחקי מחשב – 2.8%
החומרים שנמצאים בשימוש הנפוץ ביותר הם:
אלכוהול 71%, קנביס 27%, תרופות לטיפול בקשב וריכוז 9%, תרופות לשיכוך כאבים 7%, תרופות הרגעה או שינה 7%.
נתוני בני נוער 2022:
14% מתלמידי התיכון מדווחים על שתיית אלכוהול מספר פעמים בחודש ובסופי שבוע
11% מתלמידי התיכון מדווחים על שימוש קבוע בקנאביס בתדירות שבועית או חודשית 
13% מבני הנוער בגיל העל יסודי עסקו בהימורים בכסף מספר פעמים בשנה האחרונה,  הימורים לא חוקיים. 
27% מתלמידי התיכון מדווחים על צפייה יומיומית בתכנים פורנוגרפיים.
8.5 שעות ביום בממוצע הוא הזמן אותו מבלים בני נוער מול מסכים.
 
מעבר להתמכרות כשלעצמה, קיימת עליה של 48% בשימוש לרעה בקנביס ועליה של 25% באלכוהול.  כמו כן, מעל 90% מהסובלים מהתמכרות לא פונים לקבלת טיפול. הקושי במציאת המענה המתאים, הסטיגמה והבושה שחשים חלק גדול מהמכורים מקשה על קבלת טיפול מתאים ומעכבת את היציאה ממעגל ההתמכרות. 
לצד הקושי שחווים המתמכרים, המעגל הסובב אותם והחברה הישראלית כולה, יש לזכור כי להתמכרות יש גם מחיר כלכלי עצום. על-פי מחקר שבוצע על-ידי המרכז הישראלי להתמכרויות בשיתוף פירמת הייעוץ והשירותים המקצועיים הבינלאומית Deloitte, העלות הכלכלית הישירה למשק מהתמכרויות מוערכת בכ-7 מיליארדי שקלים בשנה. בנוסף, העלות הזו מתחלקת בין התמכרות לאלכוהול, סמים ותרופות מרשם, המוערכת ב-6.3 מיליארד ש"ח בשנה, ובין 700 מיליון ש"ח כתוצאה מהתמכרות להימורים. העלות נגזרת הן מעלות האימפקט השלילי של התמכרויות על המשק (ירידה בפריון עבודה), המוערכת ב-4.2 מיליארד שקל, והן מההוצאות הציבוריות על טיפול בהתמכרויות והשלכותיהן (עלויות רווחה, טיפול רפואי ואכיפה), המוערכת ב-2.8 מיליארד שקל בשנה.
פרופסור שאולי לב-רן, מייסד ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות ציין: ''הדו''ח חושף את הבטן הרכה של החברה הישראלית ומצביע על צורך לשינוי מידי במדיניות של כל הגורמים הנוגעים לתופעת ההתמכרות. למדינת ישראל יש את הפתרונות וחלקם כבר נכנסו למסלול של יישום וצפויים להתחיל לעבוד בעוד כשלוש שנים. לצערנו, זהו זמן רב שבו יתווספו למעגל ההתמכרויות מכורים חדשים ומשפחות נוספות ישלמו מחיר יקר. המסקנה העולה מהדו''ח היא שנדרשת תוכנית פעולה בעלת פוטנציאל ליישום מהיר ומתן מענה למי שזקוק לו''.
 
ענבל דור-קרבל, מנכ"לית המרכז הישראלי להתמכרויות ציינה: ''כמעט כל המדינות המפותחות בעולם חוו עלייה בשיעור המכורים לאחר שנתיים של קורונה לכן צפינו עלייה קלה אך בכל זאת הופתענו מהנתונים שהראו כי היקפה של התופעה רחב מששיערנו. לאורך כל תקופת הסגרים הוזהרנו מפני השלכותיה של המגיפה על החוסן החברתי והיכולת של יחידים להתמודד עם הלחץ והבדידות בהם היו נתונים, לצערנו כעת ממש ניתן לראות את הביטוי לכך במצב ההתמכרויות במדינת ישראל".
האוכלוסייה הפגיעה ביותר להתמכרויות היא דווקא זו התורמת ביותר למשק. צעירים בגילי 18-35 מכל המגזרים מהווים כ- 20.9% מסך כל האנשים המתמודדים עם התמכרות במדינת ישראל והרגישים לה ביותר הם המתמודדים עם הפרעה נפשית כגון דיכאון, חרדה ופוסט- טראומה (סיכון גבוה פי 4 בהשוואה למי שאינה מתמודד עם הפרעה נפשית). 
חשוב לציין כי התמכרויות הינה תופעה חוצת מגזרים ולא קיים הבדל שכיחות התמכרויות בין חילונים ( (13.3% מסורתיים (14.1%) ודתיים (13.1%) , אך פוגעת במיוחד בצעירים בגילאי 18-35 (20.9%) ובמי שמתמודד עם מצוקה נפשית כלשהי (53%) – מתוכם 38% מתמודדים עם דיכאון, 30% עם חרדה ו-39% עם PTSD .
הסקר בוצע על ידי מחלקת המחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) בקרב 3300 משיבים, אשר אסף נתונים בעזרת מכון הסקרים איי-פאנל, המונה כ-100,000 חברים מכל שכבות החברה הישראלית. הסקר בוצע במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18-70, וכולל יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, משתתפים מכל הארץ ומכל השכבות הסוציואקונומיות. במחקר נעשה שימוש במדדים מקובלים מהעולם לאיתור התמכרויות באוכלוסייה הכללית, בהתאם להגדרות הרפואיות של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה וארגון הבריאות העולמי.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    מה מדאיג בזה מ14 זה טבעי (ל"ת)
    בן ארצי 05/2022/31
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור