משה לארי מנכ"ל בנק מזרחי טפחות (צילום יחצ-אבשלום ששוני, freepik)
השופט אורי גולדקורן דחה את התביעה שהגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בשמו של מתמודד נפש שהלך לעולמו כנגד בנק מזרחי טפחות על אפליה בפתיחת חשבון הבנק.
בתביעה נטען כי בנק מזרחי טפחות הפלה אדם עם מוגבלות נפשית שביקש לפחות חשבון בנק, אך סורב בשל דרישת הבנק להציג אסמכתא המעידה על כשירותו של המנוח לנהל את ענייניו הכספיים. האירוע התרחש בשנת 2016, כאשר האדם הגיע לסניף של בנק המזרחי במרכז הארץ, במטרה לפתוח חשבון עובר ושב, כשהוא מלווה במתאמת טיפול העובדת במסגרת בה הוא מתגורר. האדם שבשמו הוגשה התביעה נפטר עוד לפני הגשתה, אולם בשל חשיבות המקרה הוחלט בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, להגיש את התביעה לאחר מותו, בסך של יותר מ-125 אלף שקל וכן לחייב את הבנק בתשלום הוצאות משפט.
בכתב התביעה נטען כי לא הייתה כל הצדקה לדרוש מסמכים כלשהם לכשירותו המשפטית של האדם לבצע הליכים מסוג זה, ומכיוון שלא עלתה מהשיחה כל הצדקה להצבת תנאים מיוחדים לפתיחת חשבון. התנאים שהוצבו מהווים אפליה הסותרת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
בית המשפט השלום בחיפה דחה כאמור את התביעה וקיבל את טענות הבנק. כמו כן, קבע כי בנסיבות המקרה, ולאור חובת הזהירות המוטלת על הבנק, התנאי שהוצב ע"י הבנק לפתיחת החשבון הינו תנאי "ממין העניין" ואין המדובר במקרה של אפליה.
במסגרת טענותיו בפני בית המשפט טען הבנק כי נוכח חובת הזהירות המוטלת על הבנק לפי דין הבנק מחויב לנקוט באמצעי זהירות נדרשים ומקובלים על מנת לשמור על זכויותיהם של לקוחותיו ולכן היה עליו לדרוש לאסמכתא המעידה על כשירותו של המנוח לנהל את ענייניו הכספיים, כמו גם לוודא כי אין המדובר בפסול דין נעדר כשירות משפטית לפתיחה או ניהול של חשבון בנק, והכל על מנת להבטיח כי החשבון לא ינוצל חלילה לרעה ע"י גורמים בלתי מורשים.
בפסק הדין ציין השופט אורי גולדקורן כי "במקרה הנוכחי הצבת התנאי נעשתה לאחר שהתברר לפקידת הסניף כי המנוח מתגורר במעון, מקבל קצבת נכות נפשית ומלווה בעובדת סוציאלית. נסיבות אלו עמדו לנגד עיניה של פקידת הבנק, שהעמידה את התנאי לאחר שהתייעצה עם הממונה עליה. קיומן של שתיים מתוך שלוש נסיבות ספציפיות אלו ומגוריו של המנוח במעון טיפולי והגעתו לסניף הבנק ביחד עם מתאמת טיפול במעון, שאף התערבה בשיחה עם הפקידה והשיבה במקומו - הפריכו את החזקה הלכאורית בנוגע לאפליה. בנסיבות שתוארו, התנאי היה 'ממין העניין', והצגתו הלמה את חובת הזהירות עליה מצווה כל בנק. משהופרכה החזקה, אין אנו נדרשים לדון בשלב השישי הנוגע לפיצוי".
כאמור, השופט דחה את התביעה וחייב את הנציבות לשלם לבנק שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 15 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית.
את בנק מזרחי טפחות ייצג עו"ד עומר קלנר ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. את נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ייצגה עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין.
