התנים כבר ממזמן הפכו להיות חלק מהנוף העירוני באזור תל־אביב, אך כעת מחקר ישראלי חדש מגלה - התן עובר תהליך ביות. הכול על המחקר שישנה את תמונת חיות המחמד בבית
בישראלתנים חיים כבר שנים רבות בקרבה לבני האדם. הם משגשגים מאוד בסביבה העירונית, ולמעשה נחשבים למין מתפרץ בארץ. כל מי שמטייל בפארק הירקון או בשכונות הצמודות לו בוודאי כבר ראה תנים זהובים נעלמים אל השיחים או שמע את יללותיהם עם רדת החשיכה. בעוד שרשויות הטבע והעירייה פונות לציבור הרחב בבקשה לא להתקרב לתנים ולא להאכיל אותם, מחקר חדש שנערך בגולן מגלה כי ייתכן שהקרבה שכבר קיימת בין האדם לתן מובילה לכך שהתן יהפוך בעתיד לחיית בית.
מחקר ישראלי חדש וראשון מסוגו, אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Scientific Reports, דן בשאלה: החיים בקרבת בני האדם מובילים לביות התן? מממצאי המחקר, שנערך במכון שמיר למחקר בקצרין על ידי הדוקטורנטית איילת ברש מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, בהנחיית ד"ר ירון דקל ממכון שמיר למחקר ופרופ' תמר דיין ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ואוניברסיטת תל־אביב, עולה כי ייתכן שהחיים בסביבת בני האדם מובילים לשלבים ראשונים בביות התן, כפי שכנראה ארע בביות הכלבים מזאבים.
במסגרת המחקר התגלה תן הנושא תכונות של בעל חיים מבוית אשר נחשד תחילה כהכלאה של תן וכלב. אולם, בדיקות גנטיות ומורפולוגיות מקיפות העלו שמדובר בתן בר. זהו דיווח ראשון מסוגו בספרות עד כה על בעל חיים שנראה כמו חיה מבויתת, אך אינו תוצאת הכלאה בין חיית בר לחיה מבויתת, לכל הפחות לא בדורות האחרונים.
אחד הסימנים הראשונים של ביות הוא שינוי בצבע הפרווה. במסגרת מחקר הדוקטורט של שלמה פרייס-בלום מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל־אביב נערך סקר מצלמות ברמת הגולן בו התגלו חמישה תנים יוצאי דופן, עם פרווה ארוכה במיוחד או עם כתמים לבנים וזנב זקוף.
לדברי ד"ר ירון דקל: "מדובר בפריצת דרך מדעית, מקומית ובינלאומית, שעליה אנו עובדים בשנתיים האחרונות, במסגרתה תן שנחשד כהיבריד, הכלאה של תן וכלב לפי מראהו, התגלה לאחר בירור גנטי מקיף כתן בר לכל דבר ועניין... אנו רק בראשית הדרך".
