תקשורת ומדיה

"הרייטינג הוא כלום, נקודת הפתיחה היא השידור - ואז הסדרה כבר חיה ברשת"

רוצים להישאר בערוץ 1, מודאגים מעתיד רשות השידור ומאמינים כי מדובר בתכנית בידור ופחות סאטירה. דיברנו עם יוצרי 'היהודים באים' נטלי מרכוס ואסף בייזר - על הרייטינג הפושר, וגם החיים העצמאיים של התכנית ברשתות החברתיות

אלכסנדר כץ | 23/2/2016 14:57 2

היהודים באים ידעה לא מעט קשיים עד שהגיעה למסך הקטן, הפכה ללהיט שנותן פייט בערב שבת וכובש את הרשתות החברתיות, ובכלל - מצליח להעלות חיוך על פניהם העייפות והמיואשות של אנשי רשות השידור.

חבלי הלידה היו קשים וארוכים. היא תוכננה בעבר לשידור בערוץ 10, אבל אז הוא נכנס לעוד אחד מהמשברים אותם ידע מאז הקמתו, הפרויקט הוקפא והמפיק יואב גרוס מכר את התכנית לערוץ 1. בהנהלה הקודמת של רשות השידור חשבו שמדובר בתפוח אדמה לוהט ושמו את הסדרה על המדף הכי רחוק ומוסתר שאפשר היה למצוא. לאחר הדחתה של ההנהלה בקיץ 2014, מונה עורך ראשי חדש, יונה ויזנטל, שנתן לה אור ירוק, לצד תכנית סאטירה מאזנת בשם הכל שפיט, והיא עלתה לאוויר לפני כשנה.

השיבוץ בשישי בערב אחרי המשבצת היוקרתית של יומן עם אילה חסון, עשה את העבודה, 12 פרקי העונה, בכיכובם של מוני מושונוב, יעל שרוני, יוסי מרשק, יניב ביטון ועידו מוסרי, זכו לממוצע של 6%, ולא אחת היא הצליחה לזנב בתכניות הפריים שרשת וערוץ 10 הציבו מנגד, וליצור סערות, בין היתר עם הפרומו ששודר עוד לפני כן על יגאל עמיר וברוך גולדשטיין, שהוסר בהמשך על ידי רשות השידור.

העונה השנייה הייתה קלה הרבה יותר להפקה. הסדרה התבשלה, נכתבה, צולמה וחזרה למשבצת שישי. ואולם, הפעם הפלטפורמה בעייתית יותר, בעידן פוסט-אילה חסון שעברה לערוץ 10, ועם נתוני צפייה נמוכים מ-3% ל'יומן'. 2 הפרקים הראשונים של 'היהודים באים' קיבלו 4.7% ו-4.1%, נמוך מממוצע העונה הראשונה.

רייטינג פושר, שיח מטורף ברשתות החברתיות

למרות הנתון הפושר יחסית והפלטפורמה הבעייתית לכאורה של ערוץ 1, הביקורות מהללות ויש דיבור ברשתות החברתיות. מבדיקת חברת הניטור ברשת Vigo עבור אתר אייס, עולה כי בחודש האחרון היו 1,400 שיחות על הסדרה, 800 פוסטים מהם אחרי שידור 2 פרקי ההשקה בשישי האחרון. מדובר על נתונים גבוהים, שאולי רק האח הגדול, הישרדות והכוכב הבא מצליחות לעקוף בכמות השיח סביבן.

הרייטינג לא מרתיע את היוצרים נטלי מרכוס ואסף בייזר, שמבחינתם היו חותמים קבע בערוץ 1 לעוד 7 עונות לפחות, אם הדבר היה אפשרי, ואם היינו יודעים מה יהיה עם הערוץ אחרי 1 באפריל הקרוב, המועד הרשמי לפירוקה של רשות השידור ותחילת פעילותו של תאגיד השידור הציבורי החדש.

נטלי מרכוס ואסף בייזר (צילום: רפי דלויה)

מרכוס: "זה המזל שלנו, שהגענו לערוץ 1, מקום שלא מונע מתחשיבים מסחריים, שיכול להרשות לעצמו לעשות דברים שלא מתחשבים בהכרח במפרסמים שיושבים לו במשרד ואומרים למה ככה ולמה אחרת. הדבר הזה משחרר אותך יצירתית. ברקע שעברת את ההודעה של הערוץ על כך שהולכים על הפרויקט שלה, אז כמעט בטוח שזה יקרה. בזכיינים המסחריים – החרב מונחת תמיד על הצוואר".

בייזר: "מסורתית המשבצת הזאת אחרי 'יומן' הייתה הכי טובה, והוכיחה את עצמה בשנה שעברה. אבל זה השתנה כרגע".

"המספר הזה, של 4.7% ו-4.1%, הוא לא כזה משמעותי, הוא אפילו שום דבר", הוא אומר. "נקודת הפתיחה של 'היהודים באים' היא השידור בערוץ, אבל זו סדרה שחיה ונצפית ברשתות החברתיות. אנחנו כן יכולים לראות שצופים בה ומשתפים אותה".

אבל לא רק 'יומן' אשמה. "הרבה אנשים לא יודעים שהסדרה הזאת קיימת בכלל", אומרת מרכוס. "לא הרבה צופים בערוץ 1. הקידום והשיווק הוא בעייתי בגלל מיעוט הצופים".

פרק הפתיחה כבר הניב כ-20 אלף צפיות מאז עלה ביוטיוב, המערכונים השונים רשמו אלפי צופים. 83% הביעו תמיכה בתכנית, 17% ביקרו אותה. שליש מהפוסטים התומכים מצטטים אחד או יותר ממערכונים ב-2 הפרקים הראשונים, כאשר רוב הגולשים אהבו את מערכון חנה רובינא, אחריו רחל ולאה, ואחריו את מערכון המזוזות.

'היהודים באים' מתעסקת הרבה גם בנושאים מהמקורות היהודיים, מה שיכול לעורר גם ביקורת בקרב חוגים דתיים. זה עדיין לא קורה, וגם המערכון על אלוהים שערוץ 1 שחרר כדי לקדם את הסדרה, זכה לוויראליות גדולה, ובעיקר לתשבוחות.

"אנחנו רואים שהסדרה נצפית הרבה אצל חבר'ה צעירים דתיים, חובשי כיפות סרוגות למשל, אצלם אנחנו להיט, במכינות ובישיבות הסדר עפים עלינו", אומרת מרכוס, "מה זה קומדיה? לוקחים ידע מוקדם ועושים על זה מניפולציה. אצל הדתיים, הם מכירים את המקורות למערכונים שאנחנו עושים, והם תמיד צוחקים במקומות שהקהל החילוני לא בטוח שיזהה את הפסוק למשל".

סאטירה? בידור

'היהודים באים' ממותגת כתכנית סאטירית וברוב המקרים אף מוצמד למיתוג זה המילה "שמאלנית". אותה "סאטירה שמאלנית" עלתה לשידור בעונה הקודמת לאחר שזכתה לאיזון בדמותה של הכל שפיט, פרויקט סאטירי של קבוצת לאטמה הימנית, שסבל אף הוא מעיכובים רבים מאז החליטו ללכת על הפרויקט ועד שיצא להפקה בשנה שעברה. הנהלת הרשות בחרו לשדר תחילה את 'היהודים באים', ועם סיום העונה, שודרה העונה של 'הכל שפיט'.

הפעם משודרת רק 'היהודים באים' ולא הוזמנה עונה נוספת של 'הכל שפיט', שזכתה לביקורות פחות טובות ולנתוני צפייה נמוכים יחסית. דבר זה הקפיץ למשל את יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת פרופ' אלי פולק שפנה לראש הממשלה נתניהו (המכהן גם כשר התקשורת, א"כ) בבקשה למנוע את שידורה של 'היהודים באים' עד שלא תאוזן בתכנית סאטירה לאומית. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הגיב כי הנושא נמצא בבחינה, אבל כלל ואולם לא ברור מה סמכותו של פילבר להתערב בהחלטות תוכן של רשות השידור או תאגיד השידור הציבורי העתידי.

בכל מקרה, יוצרי 'היהודים באים' לא מתלהבים מההגדרה "סאטירה שמאלנית" ומסוגיית האיזון. "אם מאזנים תכנית סטירה שמאלנית בימנית, אז מגיעה תכנית סטירה מרכזית - למפלגות המרכז", בייזר עוקץ, אבל מרכוס מצהירה כי "אנשים חושבים שאנחנו מפחדים מתיוג, אני לא מפחדת להגיד שאני שמאלנית אבל הסדרה היא תכנית המתייחסת לנושאים בפרספקטיבה של זמן. אנחנו תוקפים את מפא"י ואת מנחם בגין. מה הרלבנטיות של זה לעכשיו? הסדרה לא באה מאיזו אג'נדה אקטואלית. אנחנו מעדיפים לומר את הביקורת שלנו על ההנהגה באמצעות ביקורת על ההנהגה של פעם. הזחיחות השלטונית של גולדה מאיר ומשה דיין שהצגנו במערכות פתיחת העונה השנייה, עשוי גם לגרום לצופה לחשוב האם זה רלוונטי היום".

מרכוס: "אני מרגישה שאנחנו כאילו נושאים את 'הדגל הסאטירי', אבל האם אנחנו מספיק סאטיריים או לא? צריך לזכור שאנחנו תכנית מערכונים – ואנחנו גם באים להצחיק. אנחנו שואבים את ההשראה שלנו למשל מחבורת המונטי פייטון, וגם להם היו דברים שצריך לחשוב עליהם, לצד מערכונים אידיוטיים. לפעמים האמירה שלך היא על המציאות, אבל היא לא סאטירית".

בייזר: "אנחנו עובדים את אלוהי הקומדיה יותר מאשר את אלוהי הסאטירה".

מרכוס: "אבל כוס אמק, לפעמים אנחנו רוצים לעשות צחוק, את המערכון על חנה רובינה על רצפת הרופא".

-מה גבול האקטואליה ומה כבר היסטוריה ויכול להיכנס לתכנית?
מבחינת יוצריה, היסטוריה היא כל מה שקרה עד שנת 2000 בערך. מה שהיה לפני כן, כבר אפשר להתעסק בו בתכנית, מה שמעבר, חדש מדי. "15 שנה זו היסטוריה", אומרת מרכוס, "אפשר אולי היה לעשות מערכון על ביבי נתניהו מהעבר, משנות ה-80 וה-90, אבל מכוון שמדובר בדמות שפעילה מאד בהווה שלנו, זה לא נכון לעשות בה שימוש".

-יש דברים שנזהרים איתם?
מרכוס: "הנקודות הכואבות ביותר שלנו הן אלה שקשורות לצה"ל, מהפרספקטיבה של החיילים. אפשר לבקר את הצבא, אבל צריך להיזהר עם החיילים עצמה. בעניין השואה - זה כבר לא דבר שלא מתעסקים בו, אבל ברור שלא לתקוף את הקורבנות עצמם".

-אז על מה לא צוחקים, במה לא נוגעים?
בייזר: "יש דבר אחד שלא מתלוצצים עליו זה הקרחה גברית".

מרכוס: "אצלי על השמנת יתר. לכל אחד יש את 'ההתקרחות' שלו".

-נראה עונה שלישית, בעיקר עם מצבה של רשות השידור כרגע?
בייזר: "כרגע אנחנו בהחלט ממתינים. אין לנו שמץ של מושג מה יקרה ב-1 באפריל".

מרכוס: "אנחנו מקווים שגם הגוף החדש (תאגיד השידור הציבורי, א"כ) יראה בנו משהו משמעותי וחשוב ושהמנכ"ל אלדד קובלנץ החתיך והחמוד (אומרת זאת תוך כדי שהיא צוחקת, א"כ) יחליט לקחת אותנו לעוד כמה עונות..."

הכתבות החמות

אייל רביד, צילום: פייסבוק/ אייל רביד, פלאש 90/ מרים אלסטר

ריאיון

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

2.

גועל נפש !

עוז 05/2016/14

הגב לתגובה זו

0 1

למרות הניכוס ש ״סטירה״ זו ״מרשימה״ כביכול גם , מצד מבקרים רמת הרייטינג היא אפסית מעניין למה מה שמגדיל את הזחיחות היא ,הפרודיה שעושים על חשבון היותנו יהודים וברור שעל חשבון הצד הימני שבמפה סטירה ש משמיעה לשון גסה פשוטו כמשמעו איבדה את ערכה , שלא לומר עלובה אבל , כל עוד ישנו ביזוי ליהדות ו אהבת הארץ היא מצחיקה ומאוד פלורליסטית לא עוד שאנחנו כולנו משלמים הביזוי הזה ... ! קדימה, לזרז את סגירת רשות השידור . חבל על הכסף המבוזבז לטובת ה ״ערכים הנעלים״.
סגור
1.

תוכנית ענקית

שירי 02/2016/23

הגב לתגובה זו

6 1

תודה תודה תודה
סגור