שנת 2018 שהסתיימה מהווה נקודת מפנה בכל מה שקשור להאזנה דיגיטלית. כל הנתונים והמחקרים מצביעים על כך שהרדיו לא משתנה, הוא מזדקן וההאזנה עוברת לדיגיטל. נהוג לאפיין תחנות רדיו FM לפי רדיו מוזיקה ורדיו דיבורים. הנה 2 מגמות משמעותיות שפרצו השנה ומשנות את כללי המשחק – ובעלות השפעה ענקית על תחנות רדיו FM שחייבות להידרש לנושא.

 
המוזיקה עוברת לסטרימינג

 
שירותי הזרמת המוזיקה חדרו השנה לשוק בארץ בצורה משמעותית, רוב השחקנים המובילים בעולם כבר כאן: Apple Music, T-dial, Deezer, ו-Spotify, וכולם מתחרים על האוזניים של כולנו. אין ספק שמדובר במהפכה שיש לה השפעה עצומה על הרגלי ההאזנה לתחנות רדיו FM בעלות אפיון מוזיקלי. בעידן הנוכחי, מוזיקה אינה מוצר שתחנת רדיו FM יכולה להמשיך ולמכור, היא הפכה למוצר אישי המותאם לכל משתמש בסטרימינג.

דוח "החיים בעידן הדיגיטלי" של בזק שפורסם לפני מספר ימים לא משאיר הרבה מקום לספק. הוא מציג 2 נתונים מדאיגים מאד עבור תחנות ה-FM. הראשון קובע כי ב-5 השנים האחרונות (2013 - 2018) איבד הרדיו כמעט 50% מכוחו כאמצעי להאזנה למוזיקה, ואילו הנתון השני קובע כי Spotify נכנסה לישראל בסערה עם חדירה של 14% (נכון ל-9 חודשים בהם Spotify בישראל).

* לכל טורי אודיותר - לחצו כאן

גילוי נאות: ADIO היא החברה המשווקת את הפרסום בSpotify בישראל. אנו ב-ADIO חשופים לנתוני אמת ששברו את הציפיות מבחינת טראפיק ושימושים, מאות אלפי משתמשים בכל הגילאים (גרעין ליבה דור Y המילניום) המאזינים בממוצע כ-155 דקות ביום למוזיקה שהם מעדיפים לשמוע, יכולות הגשת מוזיקה ופודקאסט בסטרימינג בכל זמן ומקום, למעלה מ-40 מיליון שירים, 3 מיליארד פלייליסטים, ההפצה והנגשה בכל מכשיר ופלטפורמה (בכל המסכים, כולל ווייז וב-Google map, כלי רכב, קונסולות משחקים, רמקולים חכמים, ואפילו שעונים...), בנוסף לאלה, האלגוריתם של Spotify מנתח בכל עת את הרגלי ההאזנה של המשתמשים ויודע להצליב דאטה ולהגיש בניבוי מדויק את השירים הבאים או חושף את המשתמש למוזיקה חדשה המותאמת רק עבורו.

ומכיוון ש-Spotify הוא השירות המשמעותי שפועל במודל Fermium (85% מהמאזינים בישראל נמצאים במודל חינם כולל פרסום), המודל מאפשר למותגים לייצר מהלכי פרסום איכותיים בכל הפורמטים: תשדירי אודיו, וידאו, באנרים, סביבת פרימיום מטורגטת (לפי גיל, מגדר, מצבי רוח וסיטואציה) ובטוחה מכיוון שכל התוכן מאומת על ידי הלייבלים וחברות התקליטים.

המאזינים כבר שם והמפרסמים מיד אחריהם. דוח IAB  (The Interactive Advertising Bureau) שהופק על ידי PwC לחציון הראשון של 2018 מציג המשך זינוק דרמתי בפרסום אודיו דיגיטלי. על פי הדוח, סך הכנסות מפרסום אודיו דיגיטלי במחצית הראשונה של 2018 הגיעו ל-935 מיליון דולר ונמצא בקצב התקדמות של כ-1.8 מיליארד דולר עד לסוף 2018.  גם בישראל (ואין הנחתום מעיד על עיסתו...) רוב המפרסמים בארץ מבינים שהפרסום האודיו דיגיטלי רלוונטי מתמיד ומעלים קמפיינים ברדיו הדיגיטלי ובשירותי הזרמת המוזיקה.   

 
הדיבורים עוברים לפודקאסט

 
הפודקאסט (שבעברית קבעה האקדמיה ללשון את המילה "הסכת"( הופך להיות יותר ויותר פופולארי בארץ ובעולם. האזנה לפודקאסטים מתקיימת בעיקר במכשירי המובייל באפליקציה מובנת באיפון או באפליקציות גוגל ואחרות באנדרואיד, וכמובן Spotify. כל המחקרים בעולם מעידים על שינוי אמיתי בהרגלי הצריכה: במחקר האחרון של Edison  Research - 'צרכני הפודקאסט 2017', עולה כי 24% מהאמריקאים מאזינים לפודקאסטים, קהילת מאזינים עצומה בגילאי 18-54 בעלי השכלה והכנסה גבוהה ולכן מהווים קהל מבוקש למפרסמים. בבריטניה דוח RAJAR מציג ש-18% מהאוכלוסייה מאזינים לפודקאסט. נתונים דומים עולים גם ממדינות נוספות בעולם.

מגפת הפודקאסטים לא פסחה על ישראל, שנהנית ממגוון עצום של פודקאסטים מכל הסוגים, שצצים כפטריות אחרי הגשם ומציעות לקהילות נאמנות, שלל תכנים, קצרים או ארוכים בזמינות מיידית ועם תהודה רבה. מבין הפודקאסטים המובילים בישראל ניתן למצוא מגוון רחב: שלל הפודקאסטים של מערכת 'עושים היסטוריה עם רן לוי' הכוללים טאלנטים כגון דפנה ליאל (עושים פוליטיקה), בן מיטלמן (עושים ספורט), חגי גולן (עושים עסקים) ופודקאסטים נוספים בקבוצה; הפודקאסט גיקונומי של ראם שרמן, פופקורן של ליאור פרנקל, סאמק של איתי גולדה ואפי פוקס, אימא אימא של עינת נתן והילה קורח, קטעים בהיסטוריה של יובל מלכי, השוונגקאסט של קהילת שוונג ואחרים. גם שוק העיתונות נכנס לזירת הפודקאסט: הארץ, גלובס, כלכליסט, ואפילו תעשיית הפרסום והשיווק: מירן פחמן עם Earcatcher, מנהלי שיווק מצייצים, ערן גפן, Feedme של מיכל שרייבר ועוד.

חלק מתחנות רדיו FM מבינות כי הפודקאסט כאן כדי להישאר, ומפיקות תכני פודקאסט בשלל תכנים במטרה להגדיל נתחי שוק גם באפיק זה. רדיו תל אביב השיק סדרת פודקאסטים מומלצת ביותר, כך גם רדיו חיפה, ואפילו תאגיד השידור הציבורי כאן ותחנות אחרות.

השנה גם תקציבי פרסום מתחילים להגיע בצורה מסודרת לפודקאסטים. על פי IAB, שוק הפרסום בפודקאסטים יחצה את ה-200 מיליון דולר השנה. הפרסום כולל חסויות של מותגים מובילים, פינות תוכן בהנחיית מגיש הפודקאסט ויצירת פודקאסטים ממותגים - הפקת פודקאסטים לגופים מסחריים, מטעמם במטרה לייצר קהילות מאזינים נאמנות סביב התוכן.

לצד מגמות התוכן המשתנות - מוזיקה בסטרימינג ופודקאסט, חובה גם לשים לב לשוק הרמקולים החכמים (והעוזרות הקוליות) ושוק כלי הרכב המחוברים - אלו פלטפורמות שקשורות ב-DNA להרגלי ההאזנה וצריכת אודיו בדיגיטל ונמצאות בזינוק דרמתי בכל העולם.

ולקראת סיום, הנה שאלה מתבקשת ל2019: כשהמוזיקה עוברת לסטרימינג, וכשהדיבורים עוברים לפודקאסט וכשיותר תקציבים מופנים לפרסום אודיו בדיגיטל, מה יעשו תחנות רדיו FM בעידן שכולו דיגיטלי ופרסונאלי?

התשובה האמיתית מורכבת ודורשת ניתוח עומק לכל תחנה ותחנה. כאשר אצל חלק מהתחנות אפשר לראות מהנה מבריק ואפקטיבי. אבל על רגל אחת ניתן לקבוע שתחנות רדיו FM חייבות לייצר יותר ערך סביב תכניות אקטואליה, חדשות וספורט (תכנים המותאמים לצריכת "פיק" ופחות "לונג-טייל"). יותר תוכניות מוזיקה בהגשה אישית עם נוכחות השדרנים ולא עוד "הנה שעתיים של מוזיקה ברצף, נפגש בהמשך..." וכמובן, להיות דיגיטל ולא רק לעשות דיגיטל.

שתהיה לכולנו 2019 מעולה! וקבלו פלייליסט מושלם לפתיחת השנה. לחצו כאן על הלינק.

דרור גנות הוא מנכ"ל ADIO המשווקת את הפרסום ב Spotify, ברדיו הדיגיטלי ובפודקאסטים