יש להפריד בין השנאה הפרסונלית שהפכה לאופנה, לבין שפיטה אובייקטיבית את עשייתו. היו לנו שנים של שקט יחסי, ולמרות כל הקיטורים הרוב חי טוב, עשה חיים וצבר אמצעים. כמובן שגם נושא החיסונים, גם אם היו לו הרבה שותפים, לא היה מתבצע כך לולא התגייסותו לעניין. אסור לו לשלטון שיימשך יותר מדי קדנציות, זה משחית, אבל צריך לדעת היפרד בכבוד ולא להתבשם בשמחה לאיד. נדמה לי שהמשך חגיגות השמחה וההיצמדות לסטיקרים ולדגלים, הוא סוג של חשש של ציבור שלם מהיום שאחרי, בו יצטרך למצוא לעצמו חיים.

מהטובים והיעילים בראשי ממשלות ישראל מאז בן גוריון. כלכלה ובטחון פיתוח ובריאות. יבוא היום בו גם שונאיו הגדולים יודו בהצלחתו.

אף מקום עבודה בעולם לא היה נותן לו את היכולת להעסיק את אשתו בתור קריאולה דה וויל, ועוד צוות שלם של אנשים שתפקידו להשתיק את צעדיה ומעשיה ההרסניים. אף דירקטוריון בעולם לא מסכים עם הסגנון ההרסני של ניהולו. אז אם כל הכבוד לחיים אתגר, את הנימוסים שלו לגבי אנשים חזקים הוא למד מאמו לאה אתגר ולא בשדה העסקי, שם יכול היה להיווכח כי ביבי היה אסון ניהולי מהלך.

חבל שאי אפשר לשכפל את בנימין נתניהו. כי אז מצבנו היה מצויין

כנראה שהרייטינג שלו יפרד ממני