דעות

הש"סניק הברזילאי, דודי השמש והחירייה: מה היה לנו במקומונים

המדור החדש של אייס 'לוקאלי' חוזר עם אייטמים נוספים שהופיעו במקומונים מהצפון ועד הדרום - ושחלקם יכלו לפרנס בקלות גם את התקשורת הארצית

דוד חרמץ |  1
מדור לוקאלי (צילום אייס)
אחרי השקת המדור החדש של אייס 'לוקאלי' עם הידיעות הלוהטות על 3 ראשי העירייה שמאחדים כוחות לקראת הבחירות הקרובות, המתמודדת החרדית למועצת עיריית ירושלים, וראש העיר הצפוני שמגיע לפגישות בטרנינג, אנחנו יותר מגאים לחזור עם אייטמים חדשים על מה שקורה ממש מתחת לבית שלכם, ואתם אפילו לא יודעים מזה.

יד אחת שומרת - יד שנייה כורתת


אריאל ימיני מ-mynet הוד השרון הציג לקוראיו פער - שמתברר כי אינו ניתן לגישור - בין 2 התפקידים של חי אדיב: ראש עיריית הוד השרון ויו"ר עמית של קק"ל. מהידיעה מתברר שאדיב פועל לכריתת עצים היסטוריים של חורשה הקרויה ע"ש המנהיג הציוני מנחם אוסישקין. כל זאת, מן ההגינות להדגיש, כדי לפתח נתיב תחבורה לרווחת תושבי עירו. ועדיין - לא בכל יום נחשפים לפיצול אינטרסים כה חריף, המתקיים באיש ציבור אחד בעל 2 כובעים שונים.
ראש עיריית כפר סבא צביקה צרפתי, שכן ובר-פלוגתא בנושא זה של אדיב, לא היה צריך לקרוא את המדור שלנו, כדי שהסנטר שלו תיפול מרוב תדהמה. "אין מילים לתאר את גודל האבסורד הטמון בעובדה שמר חי אדיב, המכהן כיו"ר עמית של קק"ל, קורא לכרות 170 עצים עתיקים בני למעלה מ-100 שנה, ביער המנציח את שמו של יו"ר קק"ל המיתולוגי מנחם אוסישקין!", כתב לשותפו לתפקיד של אדיב - יו"ר הדירקטוריון של קק"ל, דני עטר.


 


עיריית הוד השרון מסרה בתגובה: "זה מכבר הוחלט בשיתוף קק"ל על שתילתם של עצים חלופיים. תכנית השימור ליער אוסישקין מקודמת על ידי עיריית הוד השרון". בתגובה היה גם משפט מגדיל אישונים: "30 עצים בלבד (מאותו יער) מצויים בעיר כפר סבא". דְבר יו"ר (עמית) של קק"ל ולתפארת מדינת ישראל.
המקומון צומת השרון כפר-סבא (רשת שוקן) עסק אף הוא בנושא זה. שם הגישו לקוראים, בכותרת של אותו אייטם, שיפוד דוקרני משהו מבית עיריית הוד השרון: "אם צרפתי רוצה לדאוג לסביבה, שיחסוך את הנייר של מכתביו המיותרים".


"החזית החמישית" בקרב על דודי השמש

לפני הרבה שנים רץ קמפיין פרסומי בקרב קהילת הישראלים בצפון אמריקה, שניסה לפרוט על נימי הגעגועים לישראל. אחת התמונות האייקוניות של אותו קמפיין היה צילום גג ועליו דודי שמש. אם תיושם בקרוב החלטה עירונית בחיפה העוסקת בנושא, לא ירחק היום ותמונה ישראלית טיפוסית זו תהיה זרה לתושבי אותה עיר. יגאל חי מהמקומון כלבו חיפה של רשת שוקן, בישר לקוראיו כי ועדת משנה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, החליטה לאסור באופן גורף הצבת דודי שמש על גגות של בניינים חדשים. מנימוקי ההחלטה: "בחיפה יש חשיבות רבה לחזית החמישית". הפעם החזית הזאת אינה איום חדש של חסן נסראללה לשגר את טיליו "מבעדה מבעדה חיפה", אלא הכוונה היא לתצפית על גגות הבתים מלמעלה. אותה ועדה טוענת שרשויות מקומיות רבות בארץ דורשות שדודי השמש ימוקמו כך, שלא ייראו ממפלס הרחוב מ-4 צדי הבניין. מכיוון שחיפה הררית, אותם דודים נראים גם מ"החזית החמישית". כלומר, מתצפית השכנים הגרים במעלה ההר, ולכן יש לאסור לחלוטין את הצבתם על כל גגות העיר.



ועדיין שאלה אחת נִקרה לנו בראש: האם התָקנה הזו בכלל לגיטימית? הרי יש את חוק דודי שמש, המחייב קבלנים התְקנה של דודים על גגות בתים בני עד 9 קומות, בכל רחבי הארץ. בירור שעשינו עם עו"ד יעקב פלהיימר המתמחה בתחום ועדות תכנון ובנייה, מעלה שבמידה ואין התנגדויות רשאית ועדת תכנון ובנייה לתקן תקנה מעין זו, ואפילו היא עומדת בסתירה לאותו חוק.


אסון נחל צפית - גרסת 1975
3 ימים לאחר אסון השיטפון בערבה הציפה קרני עם-עד מידיעות הקיבוץ לתודעת הקוראים שלה אסון אחר דומה שאירע בספטמבר 1975 וגבה אף הוא קורבנות חינם.  20 צעירים מגרעין נח"ל ובנות שירות לאומי של קיבוץ חפץ חיים יצאו אז לנחל דרגות (דרג'ה) במדבר יהודה. 6 מהם לא חזרו. לאה מימוני-ליבן (63) הייתה אשת העדות בכתבה. היא סיפרה שערב היציאה לטיול פנתה  לאחד המארגנים ושיתפה אותו בהתרעות לשיטפון. אלא שהוא - אז כמו היום - התעלם מאזהרתה, כמו גם מאזהרה דומה שהשמיע קצין צה"ל.





למחרת היום, לקראת סיום המסלול, החל לטפטף גשם. "המדריכים האיצו בנו להזדרז כי הם הבינו את המשמעות", שחזרה מימוני-ליבן. "לפתע שמעתי רעש אדיר. סובבתי את ראשי לאחור ונגלה לי מראה שלא ראיתי בחיי: קיר חום ואדיר התקרב אלינו (...) טיפסנו במהירות על קירות הוואדי". אלא ש-6 מהם, כאמור, לא הספיקו.
האם ניתן ללמוד מאסון דרגות מה יהיה עונשם של האחראים לטיול באסון צפית? לא ממש. 2 המארגנים לטיול ההוא הועמדו לדין, בית משפט השלום זיכה אותם, המדינה ערערה ובמחוזי הם הורשעו. או-אז ערער הקיבוץ לעליון, שלא מצא לנכון, בפסיקתו האחרונה, להשית עליהם כל עונש, בטענה כי ההודעה הרשמית והחד-משמעית להיזהר משטפונות ניתנה רק בחדשות של השעה 9:00 בבוקר; שעה בה הם כבר היו בוואדי. האסון התרחש 5 שעות מאוחר יותר.

כל החיים בזבל

על פי רוב, כותרת "החיים בזבל" נועדה לסיפורו של מי שכל נגעי העולם דבקו בו. למשל, הומלס שהוא גם חולה וקטוע איברים. הפעם הכותרת הזו מוליכה לעלילה שונה. את סיפורו העצוב של רמי אמיר הביא אורן שטרנברג לקוראי השקמה חולון. אמיר ריכז בשקית סגורה 18 קלטות ישנות שהנציחו חוויות ואירועים משפחתיים לאורך עשרות שנים. את התכולה הזו הוא שם במקלט ביתו. יום אחד התבקש המנקה של הבניין לסדר ולנקות את המקלט ובשוגג הוא זרק את השקית לזבל. זמן קצר לאחר מכן נודע לאמיר על שהתרחש. הוא רץ אחוז אמוק לחדר האשפה של הבניין, אלא שמעשה שטן העירייה פינתה באותו יום את האשפה. התחנה הבאה הייתה חירייה.




"כשהגענו לשם זיהינו את הדברים שהיו במקלט", שִתפה קרול, בתו של אמיר. לפתע הם מצאו את השקית הוורודה שבה אוחסנו הקלטות. השמחה האדירה התפוגגה ברובה, כשגילו שבשקית נותרו רק ארבע קלטות. המשך החיפושים –אליהם התגייסו גם עובדי האתר - נמשכו עד לחשיכה. ללא תוצאות. "למחרת, בשבת בבוקר, חזרנו לשם בכוחות מתוגברים ולצערי לא הצלחנו למצוא עוד קלטות. אמרתי לאבא שזה לא נורא; שהאירועים תמיד יישארו בזיכרון", סיכמה קורל את הסיפור שלא היה בו הפי-אנד של ממש.

יוסי, ילד שלי חזר


יוסי אסולין וענת ביגר מהשבוע באשדוד, ושי מלול מאשדוד-nline  פרסמו במקביל סיפור מקומי יוצא דופן, שראוי היה להתנוסס על שער '7 ימים' או 'שישבת'. יוסי צמח נולד בבקתה עלובה בעיירה בלם בברזיל לפני 29 שנים והצטרף אל תא משפחתי, שמנה איתו 11 ילדים. אביו נטש את הבית עוד טרם לידתו. אמו לא יכלה לטפל בו. באותה שנה אלפי ק"מ משם, באשדוד, גמלה החלטה בקרב שאול וליליאן צמח, חרדים עריריים, לאמץ ילד. הם טסו לברזיל.





וכך תיאר שי מלול לקוראיו את סיפור המעשה בבית הילדים: "הם עברו ממיטה למיטה (...) במיטה האחרונה שכב תינוק בן 4 חודשים, שהביט בעיניים זוהרות בשני האנשים שניצבו מולו. ליליאן הושיטה את הידיים לכיוון התינוק, וזה הושיט ידיים בחזרה, כמבקש: 'קחו אותי'". לימים התגייר יוסי צמח, למד במוסדות של ש"ס והפך להיות עוזרו של אלי ישי.
בשנה האחרונה הבשילה בו החלטה ליצור קשר עם משפחתו הביולוגית. כיוון שהוריו המאמצים החזיקו במסמכי האימוץ, המאמץ לא היה גדול מדי. לפני מספר שבועות הוא טס עם אמו המאמצת לפגוש את אמו מולידתו ואת אֵחיו. "זה ממש לא אנושי לחיות ככה: בלי חשמל, בלי מים זורמים, עם ביוב שזורם ברחובות ועם עוני בכל פינה", אמר צמח בכתבה ומיד הוסיף: "אבל אחזור לשם בקרוב מאוד. אני כבר מתגעגע אליהם".   
אם נתקלתם באייטם מקומי מרעיש על ראש העירייה או בסתם ידיעה משעשעת על ריב השכנים בגלל חתול סורר, אתם מוזמנים להפנות אותם אלינו  למייל - לחצו כאן
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    זה לא גיברת זה אדון..
    קרני עם-עד 07/05/2018 09:09
    הגב לתגובה זו
    1 0
    תודה על חשיפת הכתבה שהופיעה במיינט קיבוץ על אסון השטפון בנחל דרגות לפני 43 שנה, אבל בפעם האחרונה שבדקתי הייתי גבר בשם קרני ולא אשה. אודה לתיקון ועדכון.
    סגור