כבר במגילת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדינה גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין. גם בחוקי מדינת ישראל מופיעים איסורים שונים על אפליה, כאשר אחת הדוגמאות שהכי נוגעות לליבי לקוחה מחוק זכויות החולה, לפיו מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופלת מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית ועוד.

אבל חוקים, מגילות ואידיאלים לחוד ומציאות לחוד. לצערי, ישנם אנשים אשר נותנים לאג'נדה האישית שלהם להנחות אותם לא רק בדלת אמותיהם אלא אפילו בכנסת ישראל, בהתבטאויות פומביות קבל עם ועדה, ללא כל בושה. לאחרונה התעוררתי מספר פעמים למציאות מסויטת, בה הם מנצלים את הבמה הציבורית שניתנה להם על מנת להפיץ דעות, אמירות ותוכניות מפלות, גזעניות וחשוכות, כנגד אנשים או ארגונים, אשר אינם עולים בקנה אחד עם השקפתם או דרך חייהם האישית.
 

עוד ב-

בעקבות המתקפה: האם רני רהב ואבי מעוז בדרך לבית המשפט?

לכתבה המלאה

תתפלאו עד כמה קומץ בודדים משפיעים ומסוכנים לא רק מעצם קיומם בבית הנבחרים אלא כאיום על החברה הישראלית כולה. נכון, גזענות, אנטי-להט"ביות, מיזוגיניה ועוד מיני חולאים היו ויהיו כאן תמיד, אבל פתאום נהיה לגיטימי לתת לזה שם, במה, קול, ולהאמין שזה נורמטיבי. אני תוהה מה קל לנו יותר לעכל? תרחיש אימה שבו רופא חרדי יסרב לטפל בבחור הומוסקסואל, או אולי סצנה בדיונית של רופא שמאלני שיסרב לטפל באישה עם כיסוי ראש? לאן הגענו שזו בכלל אופציה לשים על השולחן תרחישי אימה שכאלה, שטובי אויבנו היו שמחים לתסרט עבורנו כדי שנוביל את עצמנו לאבדון לבד.

זה לא פופולרי למחות, זה גם לא תמיד נעים, אבל בגילי המופלג כבר לא אשתנה, כל שנותר לי הוא להשתמש גם אני בקול שניתן לי על מנת להילחם מלחמת חורמה על הצדק.
החוק במדינת ישראל הוא נר לרגליי, בכל עת בה אהיה עד לעוולה, אעשה כל שבכוחי על מנת לתקן אותה. כל אפליה היא פסולה ואני סבור שברגע שהיא מתרגשת עלינו - יש לגדוע אותה באיבה. אני מאמין שמוטלת עלינו החובה האזרחית - המוסרית לדאוג שחיינו במדינת ישראל יתנהלו תחת צביון אנושי ויאפשרו לנו את החירות להיות מי שאנחנו, מבלי להתנצל, מבלי להתבייש, מבלי להילחם על המובן מאליו.

לא בכדי ניתן לגזור את השורש א.פ.ל מהמילה אפליה. אפליה לעולם תהיה חשוכה. טוב יעשו נבחרי הציבור אם יאירו בדרכם את החושך ויאפשרו לכל אזרח במדינת ישראל לחיות את חייו בכבוד, בחברה ליברלית וסובלנית, בכל דרך שיבחר, ולמצות את זכויותיו לשוויון.

הכותב הינו יו"ר רהב תקשורת ויח"צ