אחרי נקודת השפל שנרשמה ביום רביעי שעבר, אז נסחר הדולר בפחות מ-3.06 שקל, הוא יצא לראלי ונסחר ב-3.15 שקל. נזכיר כי שלשום עוד נסחר הדולר ביציבות ב-3.08 שקל מה שמגביר את ההערכות שבנק ישראל הוא האחראי להתחזקות של המטבע האמריקני.

בנק ההשקעות קרדיט סוויס פרסם את תחזיות ההשקעה שלו לשנה הקרובה ובהתייחסות של הבנק השוויצרי למדיניות המוניטרית של בנק ישראל, אומרים שם כי הגישה לשמירה על ריבית נמוכה במטרה להמריץ את הכלכלה צפויה להתמתן, אך העלאות ריבית אינן נמצאות בפתח.
 

עוד ב-

המשנה לנגיד בנק ישראל חושף את מנהלי ההשקעות שלו

לכתבה המלאה

"בנק ישראל צפוי להישאר ניטרלי בחודשים הקרובים, כשהאינפלציה עשויה לעלות ולהגיע לרף העליון של טווח היעד שהציב הבנק המרכזי של 1%-3%. ובכל זאת, הלחץ המבני על השקל מרמז על כך שהבנק צפוי לשמור על ריבית בגובה 0.1% לפחות לאורך המחצית הראשונה של השנה, ועלול לשקול העלאת ריבית רק אם האינפלציה תפתיע לרעה. בנק ישראל צופה כי האינפלציה תתמתן מ-2.5% ברבעון האחרון לשנת 2021 ל-1.6% ברבעון האחרון לשנת 2022.

"באשר לשער החליפין אומרים בקדיט סוויס כי "נראה כי השקל יישאר נתון ללחצי ייסוף מבניים מתמשכים גם בשנת 2022, כתוצאה מעודף נכבד בחשבון השוטף וכן מכירה מתמדת של דולרים על ידי משקיעים מוסדיים מקומיים תוך שהם מגדרים את השקעותיהם הזרות".

למרות שכלכלני קרדיט סוויס צופים כי העודף בחשבון השוטף יצטמצם ברבעונים הקרובים (משיא שנתי של 5.7% ברבעון השני של שנת 2021), מאזן התשלומים צפוי להמשיך לתמוך בשקל בעתיד הקרוב. "ככל שמגמות אלו יימשכו, צפוי בנק ישראל להמשיך ולאפשר ירידות הדרגתיות ומתונות נוספות בשער הדולר והאירו בשנת 2022, כל עוד האינפלציה תישאר גבוהה יחסית. שער החליפין של הדולר לעומת השקל עשוי לרדת עד ל-3 שקלים עד 3.05 שקל בחציון הראשון של השנה הבאה".