שר התקשורת, יועז הנדל, דורש מחברות הסטרימינג להשקיע בהפקות מקור – אבל כמה הפקות כאלו הן באמת יוכלו ליצור? ספרנו כמה עונות של "פאודה" אפשר להפיק בתקציבים המדוברים
הצעת החוק החדשה שמקדם שר התקשורת, יועז הנדל, מתיימרת לחייב את שירותי הסטרימינג להשקיע בתוכן מקורי כפי שעושות חברות הכבלים והלוויין, הוט ויס, וזכייניות הערוצים המסחריים הגדולים, קשת ורשת. בגרסה הנוכחית שלו, הוא מבקש לחייב אותם להשקיע 4% מהכנסותיהם בישראל לחברות שמכניסות משירותי הסטרימינג 300-600 מיליון שקל בשנה, או 6.5% מההכנסות לשירותים שמכניסים יותר מ-600 מיליון שקל לשנה. אך כמה תוכן באמת אפשר להפיק בסכומים המדוברים?
כדי לענות על השאלה הזו השתמשנו בסדרה הישראלית הפופולארית ביותר של השנים האחרונות – "פאודה" – כמדד. אחרי הכל, הסדרה של ליאור רז ואבי יששכרוף, שמופקת על ידי יס, היא כנראה הדוגמא הבולטת ביותר לתוכן שמשלב עיסוק בסוגיות מקומיות עם אקשן אוניברסלי שהוביל להפיכת הסדרה ללהיט גם בחו"ל. מכיוון שהתקציב המוערך של "פאודה", לפי הערכות בתעשייה, הוא כמיליון שקל לפרק, וכל עונה שלה כוללת 12 פרקים, הגדרנו את התקציב לעונה על 12 מיליון שקל. כעת נותר רק לחשב כמה תחויבנה חברות הסטרימינג להשקיע, ולחשב כמה עונות של ליאור רז מסתבך עם טרוריסטים אפשר להוציא מהן.
נתחיל דווקא ממי שלא נכלל כרגע במדד – דיסני. זאת מפני ששירות דיסני+, שהושק בארץ רק לפני כחודשיים, עדיין לא פעיל פה מספיק זמן כדי שיהיו לו הכנסות שמחילות עליו את החוק שמציע הנדל.
ועכשיו, לחברות שכן יש לנו לגביהן מספיק נתונים:
הגדולה ביותר היא כמובן נטפליקס, שלא מפרסמת נתונים לגבי מספר המנויים במדינות (מלבד ארה"ב), אך הערכות בשוק מדברות על כך שבישראל מנויים לה כמיליון בתי אב. כפי שחשפנו בחודש שעבר, המסלול הפופולארי ביותר בקרב מנויי נטפליקס בישראל הוא המסלול ה"רגיל" – כלומר האמצעי, באבחנת HD ועם אפשרות לצפות ב-2 מכשירים במקביל, שמחירו עלה בתחילת השנה ל-54.90 שקל לחודש. בחישוב שרירותי, משמעות הדבר היא שהיא מכניסה בשנה כ-659 מיליון שקל. משמעות הדבר היא שהחברה תצטרך להשקיע בתכני מקור כ-43 מיליון שקל – תקציב של 3.6 עונות של "פאודה".
סלקום, שירות הסטרימינג הבא ברשימה (אם מוציאים את יס, שכאמור משקיעה בתכני מקור, מעבר לפאודה, בשל שנותיה כחברת לוויין שחויבה בכך ללא קשר לסטרימינג), גובה באופן מוצהר תעריף אחיד של 99 שקל למנוי – אם כי יש, כמובן, מסלולי טריפל משולבי שירותי אינטרנט של החברה שמוזילים את העלות. לצורך הכתבה דבקנו במחיר הרשמי, ובדקנו כמה מנויים היו לחברה בכל אחד מארבעת הרבעונים האחרונים (עד הרבעון הראשון של השנה הנוכחית – דו"ח הרבעון השני, ואיתו המספר המעודכן לסוף יוני, יפורסם רק מחר), והכפלנו כל מספר במחיר ובשלושת החודשים שבמהלכם היה המספר הזה העדכני ביותר. 250,000 מנויים ברבעון השני והשלישי של 2021, 252,000 ברבעון הרביעי שלה ו-254,000 ברבעון הראשון של 2022 הביאו אותנו להכנסות כוללות של כ-299 מיליון שקל. לכאורה, הדבר אומר שסלקום כלל לא נכנסת לטווח החיוב בהשקעה בתכני מקור – אך מכיוון שסביר להניח שהדו"ח שיפורסם מחר ישנה מעט את התמונה ויעלה אותה מעט מעל הרף, הנחנו שהכנסותיה השנתיות העדכניות הן 300 מיליון שקל בדיוק – מה שאומר שהיא תחויב בהשקעת 4% מזה – 12 מיליון שקל, או עונת פאודה אחד בדיוק – בתכני מקור.
האחרונה ברשימה היא פרטנר, שלפי הדו"חות העדכניים שלה (שגם הם מגיעים כרגע רק עד הרבעון הראשון) היו לה 223,000 מנויים ברבעון השני של 2021, 225,000 ברבעונים 3-4 ו-226,000 ברבעון הראשון של השנה, וסה"כ, בהינתן מחיר המנוי הרשמי (שחלק מהמנויים משלמים פחות ממנו במסגרת באנדלים, ואחרים יותר, עם תוספת ממירים וכדומה), כ-186.3 מיליון שקל. הדבר משאיר אותה, למעשה, ללא כל מחויבות להפקות מקומיות, לעת עתה. או, כמו שליאור רז היה אומר להם: "לַא תְחַאף".
