כסף וצרכנות

המעסיקים משלמים מיליארד וחצי שקל למדינה – זו הסיבה

אגרות בסך מיליארד וחצי שקל נגבו ממעסיקים בשנת 2025 על העסקת עובדים זרים, פי 3 מהגביה בשנת 2023. המעסיקים מחויבים לשלם גם על עובדים שברחו. וועדת חקירה בכנסת דורשת שינויים דחופים במנגנון הגבייה

מערכת ice | 9/12/2025 18:59

אילוסטרציה (צילום shutterstock, פלאש 90/ גרשון אלינסון)

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (שלישי) בשינויים שנדרשים באופן תשלום ובגובה האגרות שהמדינה גובה מהמעסיקים עבור העסקת עובדים זרים.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, עד סוף אוקטובר 2025 גבתה המדינה מיליארד וחצי שקל בגין אגרות על העסקת עובדים זרים - פי 3 מהסכום שהופק ב-2023. סכום זה מהווה חלק ניכר מהכנסות המדינה מאגרות, שמגיע ליותר מ-12% מסך ההכנסות.

מעסיקים מחויבים לשלם אגרות גם עבור עובדים זרים שברחו או נטשו את מקום העבודה. לפי התקנות, אין החזר אגרות למעסיק בגין נטישת עובד, למרות שזו דרישה חוזרת של ועדת הכנסת לעובדים זרים.

נציגי ארגוני המעסיקים טוענים שהמצב אינו הוגן. אורי דורמן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר שהמעסיקים הפכו להיות "העסק הכי כלכלי למדינה". אייל מוסט מארגון דף חדש סיפר שהאגרות מכבידות על ענף הבניין ומעלות מחירים, וניר פז ממנהלי בתי אבות הזהיר שהמשך גביית האגרות פוגעת באיכות השירות לאזרחים.

עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין הסביר שמדובר בקנס ולא במס, והאוצר מתעלם מההשלכות על המשק הישראלי. גם מסעדן ואנשי עסקים אחרים תיארו את האגרות כ"עונש על העובדים שאינם זמינים".

רשות האוכלוסין אינה ערוכה לגבייה בפריסה רבעונית, ומשרד האוצר הודיע שהפחתת האגרות לשנת 2026 לא תיכלל בתקציב המדינה. ח"כ חוה אתי עטייה הבטיחה להמשיך במאבק ולהגיש הצעת חוק שתטפל בנושא, למרות ההתנגדות הנוכחית.

בדיון בכנסת השתתפו נציגים ממשרדי האוצר, רשות האוכלוסין וארגוני המעסיקים בענפי החקלאות, הבניין והבריאות. הח"כים הדגישו את הצורך בשינוי החקיקה כדי להפסיק את גביית האגרות על עובדים שנטשו את מעסיקיהם ולאפשר הקלות בתשלום.