ד"ר גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי ואור אזרן ,כלכלן מחקר בחטיבת שוקי הון של בנק לאומי, פרסמו אתמול (שני) סקירה על מחירי הנפט התנודתיים על רקע המלחמה הארוכה והאיום בהסלמה בגבול הצפוני.

זאת לאחר פרסום ההודעה הרשמית על ידי התקשורת האיראנית אתמול בבוקר, בדבר מותו של נשיא הרפובליקה האיסלאמית של איראן, איברהים ראיסי, בהתרסקות מסוק בצפון המדינה, כאשר על המסוק היו מספר בכירים נוספים וביניהם שר החוץ האיראני.

על התפתחות מחיר הנפט אמרו בבנק לאומי כי מחיר חבית נפט מסוג Brent הוסיף לרדת במהלך שבוע החולף. וזאת בניגוד למחיר חבית נפט מסוג WTI, שהיה תנודתי, אך ללא מגמה ברורה בשבוע החולף, ולכן נותר בסוף השבוע ברמה דומה לזה של תחילת השבוע.

בנוסף, בתחילת השבוע החולף, מחיר הנפט היה ברמה של כ-83 דולר לחבית מסוג Brent, וכ-81 דולרים לחבית מסוג WTI ובסוף השבוע החולף, מחיר הנפט היה ברמה של כ-82 דולרים לחבית מסוג Brent, וכ-81 דולרים לחבית מסוג WTI. בלאומי מנתחים ואומרים כי נראה שהיציבות במחיר הנפט משקפת קיזוז של כוחות לירידת מחירים מול כוחות לעליית מחירים.

עוד ציין בפמן כי ישנם מספר גורמים שיתכן והשפיעו בכיוון של ירידת מחיר ובהם מספר אסדות הנפט הפעילות שגדל בשבוע החולף באסדה נוספת, כפי שעולה מנתוני חברת האנרגיה, בייקר יוז. מספר האסדות הפעילות מהווה אינדיקטור מסוים לתפוקת הנפט העתידית ומהווה אפשרות לאמוד את השינויים בהיצע הנפט העתידי. ייתכן כי פרסום נתוני האסדות תרם במידה מסוימת לירידת מחיר הנפט בשבוע החולף. למרות העלייה השבועית הקלה, נציין כי מספר האסדות הפעילות עדיין נמוך בכ-16% ממספר האסדות הפעילות אשתקד. בנוסף, במהלך השבוע החולף פורסם כי צבא ארצות הברית תקף מערכות הגנה של המורדים החות'ים. יתכן ופרסום זה תרם לירידה בפרמיית הסיכון הגלומה במחיר הנפט, וכתוצאה מכך תרם תרומה קלה לירידה במחיר.  

עם זאת, מספר גורמים פעלו בכיוון של עליית מחיר הנפט, ואף באו לידי ביטוי בעליית מחירי החוזים העתידיים וגם מחיר הנפט לאחר שעות המסחר של סוף השבוע החולף. במסגרת גורמים אלו נכלל האירוע שהתרחש בסוף השבוע החולף, שבמסגרתו תקפו המורדים החות'ים מכלית נפט בבעלות יוונית, הנושאת את דגל פנמה, והובילו לשריפה בסיפון האונייה.  נראה כי החות'ים תזמנו את הרחבת התוקפנות עם הסלמה דומה של חיזבאללה בצפון ישראל. תקיפות החות'ים, הובילו לעלייה במחיר ההובלה הימית מסין אל המזרח התיכון, ואלו אף הגיעו לשיא של שלושה חודשים. אירוע זה, מגביר את הסיכונים במזרח התיכון, וככל שמצב זה ילך ויסלים, בעיקר בהובלה של איראן ובאי כוחה, הדבר צפוי יהיה לתרום לעליית פרמיית הסיכון הגלומה במחיר הנפט. 

בנוסף, מדד המחירים בארצות הברית, לחודש אפריל, עלה בכ-0.3%, נתון נמוך מאשר ממוצע התחזיות (0.4%). נתון זה העלה את ההסתברות שהפד יפחית את הריבית בספטמבר, ותרם להיחלשות הדולר בעולם. ניסיון העבר מלמד שכאשר הדולר נחלש, מחיר הנפט הנקוב בדולרים, נוטה לעלות. מלבד היחלשות הדולר בשווקי העולם מאז ראשית חודש מאי, ובדגש על הימים האחרונים, גורם נוסף שנוגע במישרין לארצות הברית הינו הירידה במלאי הנפט המסחרי בהיקף של כ-2.5 מיליון חביות נפט, זאת בנוסף לירידה בהיקף של כ-1.4 מיליון חביות בשבוע שלפני כן. במקביל, נרשמה עלייה בביקוש לנפט, מצד בתי הזיקוק, אשר אלו הרחיבו את הפעילות, זאת כפי שעולה מנתוני שיעור הניצולת המצרפי, אשר עומד כעת על מעל ל-90% ובכך מצוי בשיא של ארבעה חודשים. כל אלו תרמו בשבוע החולף לקיזוז הירידה במחיר הנפט. 

אתמול (שני) פורסם רשמית כי נשיא איראן, איברהים ראיסי, נהרג בתאונת מסוק. בעקבות כך מחירי הנפט הוסיפו לעלות. זאת, ככל הנראה, כתוצאה מחשש להתגברות נוספת של מידת אי-הוודאות הפוליטית הנוגעת למזרח התיכון ולמפרץ הפרסי. נראה שעליית המחירים שהתרחשה עד כה מאז היוודע נושא ההתרסקות, משקפת את חששות השווקים הפיננסים לכך שאירוע זה יגביר עוד יותר את מידת אי-הוודאות הגיאו-פוליטית ותחושת הסיכון. המצב הפוליטי באיראן נמצא בנקודה רגישה, ויתכן כי יחולו זעזועים בממשל הדיקטטורי. 

עוד ב-

שוק הנפט העולמי בדרך לטלטלה? המנכ"ל מואשם ב"ניפוח מחירים"

לכתבה המלאה

במסגרת מגוון האפשרויות, יתכן כי הממשל האיראני ירצה להשקיע את מאמציו בהשגת "שקט ציבורי/חברתי" מקומי, תוך שהוא מפנה את הזרקור הבינלאומי למוקדים אחרים, יתכן כי באמצעות שלוחות איראניות (חות'ים, חיזבאללה וכו') וערעור נוסף של המצב הגיא-פוליטי האזורי. החשש מפני ההשפעה של דבר מותו של נשיא איראן, יכול לבוא לידי ביטוי בטווח הזמן הקרוב דרך עליות מחירים הנובעות מעליית פרמיית הסיכון. תהליכים אלו יכולים להביא לעליית מחירי האנרגיה ומגוון של סחורות אחרות, בפרט כאלו שהן עתירות אנרגיה בשלבי ההפקה ו/או נתונות להשפעות סנקציות ומגבלות פוליטיות אחרות. התפתחויות כאלו עלולות להביא לשינוי בתוואי התחזיות הן לגבי האינפלציה והן לגבי הריבית בעולם.