חזון אחרית הימים הופץ תחת כל טוויטר רענן - ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בחברה הערבית שותפה לגיטימית שלו לממשלה הבאה. מדוע זה קרה? מתחיל בב' נגמר בת' ובאמצע 'חירות'. הוא החל לכתת רגליו בין ערים ערביות, להתעניין ולהתייחס למצוקות הקיימות כבר שנים ולפזר הבטחות. את המשחק שמשחק ראש הממשלה מול החברה הערבית אפשר לדמות למשחק לגו. נתניהו הוא אולי מהפוליטיקאים החדים, החכמים והמנוסים ביותר שהיו כאן, אבל חלש בלגו. 

ממש כמו הילד הקטן שלי שמפזר את כל החלקים הקטנים על הרצפה ומנסה לבנות מהם צורות, גם ראש הממשלה שקד במשך שנים על פירוק החברה הישראלית לחלקים קטנים ככל הניתן, ואז הרכיב חומה בצורה מחלקים הומוגניים שהמעבר בה מותר למתי מעט בלבד. כשהגיע סער וגנב לו כמה חלקים בלב החומה, נתניהו הבין שהוא חייב לבנות אחת חדשה, כזו שתתאים לצרכיו האישיים והפוליטיים, גם אם החלקים נוגדים לחלוטין את כל מה שהוא אוהב. 'ערבים שנוהרים', למשל.

הזיהוי והתחושה כי חלקים רבים בחברה הערבית מעוניינים להיות שותפים ושחקנים דומיננטיים בעיצוב החברה הישראלית, מדויקים. זה המצב כבר זמן רב, רק שלא היה מי שרצה 'לשחק' איתם. למרות חוק הלאום, התעלמות המדינה מהפשיעה הגואה בערים ערביות וחוסר השוויון וחוסר ההזדמנויות, בשטח אנחנו רואים ערביות, ערבים ומיעוטים נוספים אחרים שבאמת רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית ולייצר שותפות אמת, חזונית, ארוכת טווח, גם במחירים אישיים כואבים.

חלקם מוכנים אפילו לעזור לנתניהו במשחק הלגו שלו, מתוך אמונה שכך הם עוזרים לעצמם, אבל הצעירים הערבים אותם אני פוגש בפעילויות החינוכיות שלנו ובתוכניות המשותפות ליהודים ולערבים, מבולבלים. מצד אחד רבים מהם משוועים, למרות הכל, להיות חלק מהחברה הישראלית, להיות שותפים שווים לבניית העתיד כאן ומבינים שנתניהו הוא היחיד כרגע שיכול אולי להפוך את חייהם לנסבלים יותר, להקצות משאבים לערים והישובים בהם הם חיים, למלחמה בפשיעה, לחינוך, לתשתיות. מצד שני צו מצפונם מתקשה להשלים עם הרעיון של המלכת האדם שבמשך שנים ארוכות הנציח את הפערים והשוני, התייחס אליהם כאזרחים סוג ב' ערכית ותודעתית, קיבע את זה בחוק ואף הזין וקיבע את אי השוויון הממוסד כלפיהם.

הבלבול הזה מסכן את כולנו. בעיות העומק לא ייפתרו עם כסף, מעולם כסף לא פתר בעיות מהות. הן יצוצו במקום אחר, בזמן אחר ובעוצמה גבוהה יותר, כי התקווה שהוא מפיח לטווח הקצר היא פיקטיבית ואף הרסנית לטווח הרחוק. הוא מבקש להחליף מטרה ראויה באינטרסים צרים, לקנות בכסף מושגים כמו ערכים, שייכות, זהות ומסורת, העיקר שיהיו לו עוד כמה חלקי לגו לחומה, לא חשוב המחיר. לא חשובה תוצאתה הסופית.

במרחב הזה שנקרא מדינה יהודית ודמוקרטית יש מקום לאפשר לרבים להיות חלק בלתי נפרד מהחברה, אבל כדי שזה יקרה צריך קודם כל חזון משותף ומכיל ואחר כך משאבים. בניית חברה חדשה חייבת להיעשות מתוך עניין, מוכנות וגמישות אמתית לשותפות. מתוך לקיחת נשימה עמוקה ויציאה למסע ארוך של הבראה ועיצוב מחדש של החזון הציוני, ודאי לא מתוך אינטרס פוליטי צר וחולף.

לכן, גם אם רוה"מ יצליח לגייס את חלקי הלגו האלה שחסרים לו לניצחון, הוא ואנחנו נשלם על כך עם ריבית, כי כמו שאפילו הבן הקטן שלי כבר למד- מבצרי לגו ללא תכנון מוקדם, ללא צורה ובסיס איתנים, קורסים לתוך עצמם. ואנחנו יחד איתם.

הכותב הוא ערן שוורץ, מנכ"ל בית יגאל אלון, מרכז חינוכי וחברתי לקידום מנהיגות ראויה וחברה שוויונית.