פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)
בניגוד לציפיות, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר פרסום ההודעה, מציין הנגיד את ההתאוששות שמקיפה את מרבית ענפי המשק כפי שהיא ניכרת במספר רב של נתונים, החל בפעילות בכרטיסי אשראי, עבור בסקר מגמות בעסקים וכלה בשיפור הרב בשוק העבודה.
הנגיד מזכיר בדבריו את הפחתת הדירוג של ישראל על ידי מודי'ס עקב חששה מהתלקחות החזית הצפונית (מי מספר להם?) וציפיותיה של חברת הדירוג שהממשלה תנקוט בצעדים בוני אמון שיסייעו למשק לצמוח. הנגיד מציין שהצעדים עליהם מדברת מודי'ס הם אותם שינויים מבניים עליהם המליץ בנק ישראל בעבר.
הנגיד ממשיך ואומר: "חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל". בתרגום לישראלית, הנגיד מביט בעין בוחנת, שלא לומר חשדנית על צעדיה של הממשלה עד כמה אלו יתנו מענה ראוי לשינוי שחל בצרכים הנוכחיים ויותר מכך, העתידיים של המשק. היינו, זו לא רק האינפלציה והמצב הבטחוני, אלא במידה רבה, המדיניות הפיסקלית של הממשלה.
ככל שהממשלה לא תפעל באופן ראוי (בעיניו וגם בעינינו), כך הריבית לא תרד. במילים אחרות, כדי שהריבית תרד, צריך שלא רק האינפלציה תרד והמצב הביטחוני יירגע, אלא שהממשלה תנקוט בצעדים אשר יסייעו למשק לשוב לצמיחה עם תום המלחמה. בנוסף לכך, בנק ישראל יתקשה להפחית את הריבית כל עוד הפד והבנק האירופי המרכזי (ECB) לא החלו בכך, למרות שבעבר כבר קרה לא אחת שבנק ישראל הקדים לפעול ביחס לבנקים מרכזיים אחרים בעולם.
שורה תחתונה: הפרחת תחזיות לגבי כיוון הריבית בהתבסס על אירועי עבר ו/או ספרי התיאוריה עלולה להיתקל במציאות כמותה עוד לא חווינו בעבר. לאור זאת, בסיגמא סבורים שיחלוף עוד זמן רב יותר מזה שהשוק מניח כרגע עד שהריבית תחל לרדת ולכן כפי שנכתב בשבוע שעבר, המח"מ של תיק האג"ח שלנו יהיה סביב שלוש שנים.
מהפכת הבינה המלאכותית
כל מי שמצוי בשוקי ההון יודע להגיד שהגורם העיקרי שהניע את השווקים בשנה האחרונה הוא מהפכת ה-AI. הזינוק של השווקים בהובלתן הבולטת של מניות הטכנולוגיה קרה על אף סביבת ריבית גבוהה בהרבה מזו שהייתה בשני העשורים האחרונים, בעקבות הציפיות לשינויים דרמטיים שהטכנולוגיה הזו אמורה להכניס לתוך חיינו.
קצב התפתחותה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית הוא אדיר, ומדי יום אנו מתבשרים על התקדמות נוספת בהתפתחותה של הטכנולוגיה החדשה. אחד החששות הגדולים מהתבססותה של הבינה המלאכותית הוא מכך שהיא תמלא בקלות את מקומם של עובדים רבים, מה שכמובן עלול לגרום לכך שלצד ההתקדמות הטכנולוגית, העולם ייאלץ להתמודד עם בעיית אבטלה גלובלית.
סקוט גאלוואי (Scott Galloway), שהוא פרופסור לשיווק ב-NYU ונחשב לאחד המומחים המובילים בעולם לנושאי אסטרטגיה עיסקית טוען בבלוג השבועי שלו (no mercy, no malice) שטכנולוגיית AI כבר משפיעה על השימוש בכוח אדם ובאופן מעט אבסורדי, השפעתה ניכרת בעיקר בחברות הטכנולוגיה. גאלוואי מציג כדוגמה את הטבלה שמצורפת למטה בה מושווה השינוי ברווח הנקי של כמה חברות טכנולוגיה אמריקאיות לצד השינוי בכוח האדם באותן חברות.
חלק מהחברות עדיין מכחישות (אולי לצורכי יח"צ) שהן במגמת צמצום של כוח אדם, אולם מתחילת 2023, היקף כוח האדם בחברות מיקרוסופט, גוגל, נטפליקס, מטא ואמזון ירד ב 70,000 עובדים לאחר שנים שבהן הן הגדילו את מספר העובדים באופן קבוע מדי שנה.
דרך אחרת לאמוד את השינוי, היא על ידי בחינה של השינוי בהכנסות פר עובד בחברות הטכנולוגיה הגדולות. הגרף שמצורף למטה ממחיש את השינוי במגמה. לאחר שנים רבות שבהן השינוי השולי בהכנסה לעובד היה מינורי אם בכלל, הרי שבשנתיים האחרונות ניכרת האצה משמעותית בנתון הזה.
