המערכת הבנקאית פרסמה את הדוחות הכספיים שלה בחודש שעבר והחלק הטוב של הדברים הוא שמצבם בסדר גמור; החלק הפחות טוב הוא העובדה שהמערכת נמצאת תחת מתקפה רגולטורית פופוליסטית ובכל זאת הניבה תשואות חיוביות; הדירוג המלא
בנקים (צילום אביב גוטליב, shutterstock, Magma Images)
בחודש מרץ המערכת הבנקאית פרסמה את הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2023 ולראשונה נחשפנו להשפעת המלחמה על המערכת. החדשות הטובות בכל העסקה הזה הן שהמערכת יציבה ויש לה די הון פנוי לתמוך הן במאמצי המלחמה (בהקלות למשרתי המילואים ומפוני העוטף ויישובי הצפון) והן לתמוך בשיקום.
החדשות הפחות טובות באות מכיוון העובדה הבסיסית והיא שהמערכת הבנקאית היא שיקוף של המצב המקרו כלכלי וזה אומר פעולות פופוליסטיות כמו הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז והחמור יותר, היעדר התפקוד הממשלתי.
נסביר כי נכון להיום הממשלה מגייס מידי חודש סדר גודל של 16 מיליארד שקל בשוק ההון המקומי ובכמויות שהיא עושה את זה, הרי שהיא לוחצת את התשואות מעלה. נכון לרגע הזה התשואות עוד לא עלו כפי שהיינו מצפים אבל כל בר-דעת מבין שהתהליך הזה יכול להשתנות וזה אומר עלייה בעלויות גיוס ההון של המערכת ומכאן עלייה בריבית שנגבית מהלקוחות.
אם מסתכלים על הדברים באספקלריה הזו, הרי שניתן לצפות למצב בו המערכת תיאלץ או לספוג את עליית התשואות, או לכל הפחות את זה שהן לא יורדות כמו שכולם מקווים, או לגלגל אותן ללקוחות וזה אומר עלייה בהוצאה של כולם על ריביות וכן הלאה.
כך או אחרת, כרגע הדיון הזה נמצא בשלב התיאורטי שלו ובשוק ההון מדברים על כך שמניות המערכת מתומחרות בחסר, בטח אם הלחץ האמריקאי על ממשלת נתניהו להגיע לעסקה לשחרור החטופים, מה שעשוי להביא לעסקה רחבה יותר שתביא לסיום המלחמה ומעבר לעולם השיקום, וכאן לבנקים יש תפקיד מרכזי.
צריך לזכור דבר נוסף, המערכת הבנקאית ביצעה הפרשות גדולות לחובות מסופקים אבל אלה היו הפרשות קבוצתיות שנועדו לשקף את הסיכון של הכלכלה הישראלית. זה לא אומר שההפרשות האלה יהפכו במעלה הדרך לחובות אבודים אלא שבסבירות גבוהה יותר כולם יהפכו להכנסה במעלה הדרך.
נתון נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא את העובדה שראינו בחודש שעבר צמצום חשיפה של המשקיעים הזרים למערכת הבנקאית הישראלית אולם מהצד השני, המוסדיים הישראלים קלטו את כל הסחורה. זו תמונת המצב של המערכת הבנקאית היום וזה מה שהמניות שלהם עשו בחודש מרץ - הדירוג המלא.
