עסקים

כמה כסף מוציאות מדינות על המשבר הכלכלי שנגרם מהקורונה?

בגרמניה, כעשור וחצי של הידוק חגורה הסתיימו בפתיחת ברזים שקשה למצוא דומה לה בעולם. לצד הגרמנים, הכריזו ההודים, היפנים, האמריקאים, האוסטרלים, הדנים הבריטים ועוד ועוד על תמריצים רחבים מאלו של 2008. ואצלנו? סקירה
מערכת אייס | 
הוצאות בעולם (צילום freepik)
ביום שישי שעבר, נדמה שרק ישראל נותרה המדינה המפותחת היחידה שלא הכריזה על מהלך כלכלי משמעותי. קחו כדוגמה את גרמניה: עשור וחצי, קצת יותר, של דיאטת צנע והידוק חגורה שהובילה הקנצלרית אנגלה מרקל, הסתיימו בפתיחת ברזים שקשה למצוא דומה לה בעולם. ב–25 במארס אישר הפרלמנט הגרמני את חבילת התמריצים הכלכליים הגדולה ביותר בהיסטוריה - ובעולם - כדי להילחם במשבר הכלכלי שגרם וירוס קורונה.
לצד הגרמנים, הכריזו ההודים, היפנים, האמריקאים, הקנדים, האוסטרלים, הדנים, הבריטים ועוד אומות רבות אחרות, על תמריצים בהיקף שלא נראה אפילו במשבר הפיננסי של 2008. המשבר הכלכלי שנוצר בגלל מגפת הקורונה לא הגיע בצורת רעידות משנה או נשורת גרעינית — הוא תגובת שרשרת עם פיצוצים שמכים בעולם תוך כדי ההתפשטות של המחלה. לא רק שהמדינות האמורות הכריזו על תמריצי ענק, חלקן הרחיבו אותן במהלך השבוע האחרון - מצעדים ראשוניים מהוססים לצעדי ענק. אחרות פשוט זרקו עוד כסף על האיום הכלכלי. מדובר בתקציבים של ממשלות, ולא רק בהדפסת כסף.
צעדי התמיכה בכלכלה משתנים ממדינה למדינה. חלקם תקציביים, חלקם נעשים על ידי חקיקת חוקים שחלים באופן זמני או קבוע על המעסיקים או הבנקים. כך למשל, צרפת מעניקה הטבות מס לסטארט־אפים, ארה"ב וספרד הקפיאו תשלומי משכנתאות, הודו תעביר מזומן וסיוע במזון לעניים, הונג קונג פטרה שכר דירה בדיור הציבורי, ודרום קוריאה וסין הציעו סובסידיות להורים. במונחים של אחוזים מהתמ"ג, החבילה של גרמניה היא הגדולה בעולם.
הסכומים שמציעות מדינות כמו בריטניה, צרפת, אוסטרליה, יפן ואחרות נעים בין 10% ל–15% מהתמ"ג, כולל הלוואות בערבויות ממשלתיות. תקציבי ממשלות בעולם ב–2019 הסתכמו ב–38% מהתמ"ג הגלובלי. השנה, אם מביאים בחשבון שהתמ"ג יתכווץ, חלקו של התקציב בתוצר העולמי יהיה יותר מ–40%.
חבילות החילוץ של כל המדינות כוללות סכומי עתק בהלוואות בערבויות מדינה, כך שלא מלוא הסכום הנקוב יוצא מתקציב המדינה. אולם אין לשכוח שהמדינות משתמשות גם במינוף האדיר של הבנקים המרכזיים, שיכולים להדפיס כסף ולהציף את הכלכלה באשראי זול. טריליוני דולרים בתמיכה מוניטרית הובטחו באירופה, ארה"ב, יפן, בריטניה, וסכומים צנועים בהרבה הבטיח בנק ישראל.
הגרמנים, שסבלו הכי פחות מהאבטלה במשבר הקודם וצמצמו הוצאות וגירעונות באופן עקבי, הגיבו הכי מהר וחזק למשבר הקורונה. בדומה לתבנית של 2008, ממשלת גרמניה תשלם נתח גדול משכרם של עובדים בתמורה לאי פיטוריהם. 2.15 מיליון עובדים, או 5% מכוח העבודה בגרמניה, יתוגמל למרות שאינו עובד, בתקציב של 10 מיליארד יורו בשנה. הצעה דומה העלו הבריטים, שישלמו עד 80% מהשכר של עובדים מושבתים כדי שלא יפוטרו, וגם שכר של עצמאים. כך גם הדנים, הקנדים ומדינות נוספות.
בגרמניה, קרן של 400 מיליארד יורו תלווה כסף לעסקים גדולים. 100 מיליארד דולר יושקעו בקניית נתחים בחברות אסטרטגיות, וסכום לא מוגבל יוצע בהלוואות לחברות קטנות יותר. בגרמניה, עמוד השדרה של הכלכלה מורכב משלושה מיליון חברות קטנות ובינוניות ועצמאים, שיקבלו מענקים של 9,000–15 אלף יורו כדי לכסות עלויות שוטפות אם יוכיחו שנפגעו במשבר הקורונה. שוויה הכולל של החבילה הוא 750 מיליארד יורו.
ב"אקונומיסט" העריכו שמלוא הסכום לא ינוצל, הערכה שניתן להאמין לה במקרה של גרמניה. אולם יש עוד סיוע שהגרמנים יקבלו דרך המדינות הפדרליות והרשויות המקומיות, ושר האוצר אולף שולץ כבר רמז על עוד סיוע לאחר תום המשבר. בכל מקרה, התקציב מחסל את עודף התקציב של גרמניה, ואת חזון ה"אפס גירעון" שהיא מגשימה בהצלחה מאז 2014.
 

בישראל: סיוע מהפכני לעצמאים, תוספת עצומה לבריאות
ואצלנו? הנהלת האוצר, יחד עם נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבי שמחון, הצליחו להגיע לסיכום על הצעדים שייכללו בחבילת הסיוע למשק בשל משבר הקורונה.
היקף החבילה יעמוד על כ-80 מיליארד שקל, כאשר בין 40 ל-50 מיליארד שקל יהיו "תקציביים", והשאר יכללו גידול בערבויות מדינה, דחיית תשלומי חובה לעסקים, ודחיית מסים לרבות ארנונה. עוד הוחלט על הקמת קרן נוספת לסיוע לעסקים גדולים, בסך 5 מיליארד שקל. זאת בנוסף לקרן בסך 8 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים." הבנקים מפחדים שלא יקבלו את הכסף בחזרה", הודה בכיר באוצר, שהבין כי יש צורך אמיתי בפריסת רשת ביטחון רחבה שתקטין את הסיכון של הגופים הפיננסיים בנוגע להלוואות שיעניקו למגזר העסקי, ותפשט את מנגנון קבלת ההלוואות.
בנוסף, השכירים יקבלו דמי אבטלה משופרים - תקופת האכשרה תקטן, תקופת הזכאות תוארך, ותבוטל החובה לנצל ימי חופשה לפני קבלת דמי אבטלה. בנוסף הוחלט להעניק דמי אבטלה לעובדים מעל גיל 67 שיצאו לחל"ת. אלה יקבלו מענק של 3,000-4,000 שקל, צעד שנחשב חריג. אין מדובר בדמי אבטלה רגילים, אלא במענק שיינתן ללא צורך בהגשת טפסים. עוד נודע כי החבילה כוללת תוספת תקציבית עצומה למערכת הבריאות בהיקף של 5-10 מיליארד שקל בשנה הנוכחית, חלקה תהפוך לקבועה. משרד האוצר העביר עד כה 1-2 מיליארד שקל למערכת הבריאות לטובת המאבק בקורונה.
 
בנוסף, לצורך עידוד הצמיחה, האוצר יקצה תקציבים ייעודיים לצורך פיתוח תשתיות פיזיות וגם תקציבים יעודיים לסיוע בתעשיית ההייטק. הצעד ה"מהפכני" הנוסף עליו הוחלט הוא סיוע ישיר לעצמאים. לפי הלמ"ס, ישנם בישראל כ-283.3 אלף משקי בית שבראשם עומד עצמאי. בשבוע שעבר הוחלט להעניק 6,000 שקל לעצמאים - אך למשך חודשיים, כך שמדובר על מענק שיכול להגיע ל-12 אלף שקל.  מדובר בעלות למדינה של 1.7 מיליארד שקל לחודש, ואם המענק יינתן לחודשיים - בכ-3.4 מיליארד שקל, שהם כ-0.25% תמ"ג. הסיוע יגיע לחלק מהעצמאים.
מדובר בצעד חסר תקדים, שכן במשך שני עשורים רצופים נלחמים העצמאים לזכאות לדמי אבטלה - דבר שלא קרה. הסיוע לעצמאים יהיה זמני, שכן ישנה הסכמה רחבה באוצר שזה לא הזמן ליצור מסגרות חדשות אלא לפתור זמנית את הבעיות הנוכחיות. הסיוע לעצמאים יהיה באמצעות דחיית תשלומי מסים והנחות - עד פטורים - מארנונה, בנוסף לדחייה בתשלומי מים וחשמל.
 
האם זה יספיק כדי להציל הכלכלה הישראלית, שכבר טיפסה למקום מכובד מאוד בעולם לפני שהמשבר פרץ? ימים יגידו. לפי חישובים באוצר, הגירעון ב-2020 צפוי לזנק ליותר מ-100 מיליארד שקל  (השנה כבר התחילה עם גירעון של יותר מ-50 מיליארד שקל). החוב הממשלתי צפוי לזנק ב-10 נקודות אחוז לפחות לרמה של 70% מהתמ"ג או יותר.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה