העיר תל אביב-יפו הגישה למשרד הפנים בקשה להעלות את תעריף הארנונה לכ-30 אלף נכסים מחודשים בתחומה, כמו גם ל-7,156 דירות להשכרה לטווח קצר (אייר בי.אן.בי) - שינוי שצפוי להכניס לקופת העיר, אם וכאשר יאושר, כ-35.7 מיליון שקל בשנה.

במקביל, עיריית תל אביב-יפו מבקשת להפחית את מיסי הארנונה עבור מבני הנהלה של בנקים גדולים מ-753 שקל למ"ר ל-594 שקל למ"ר - זאת, בעקבות צעדי ההתייעלות האחרונים של הבנקים, המתמקדים בצמצום הוצאות נדל"ן ומביאים להעתקה של נכסים שבבעלותם לערים אחרות. למרות הפסד צפוי של 51 מיליון שקל בשנה כתוצאה מכך, העיר שואפת להשאיר את הנהלות הבנקים בתחומה "כדי לשמר אותה כמרכז פיננסי מוצע לשנות את סעיף הבנקים בצו הארנונה", כפי שנמסר מהעירייה.

המידע נגזר מניתוח של נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, השייכת להתאחדות התעשיינים. עוד עולה ממנו כי 49 רשויות מקומיות בישראל (מתוך 255 בסך הכל) ביקשו להעלות את תעריפי הארנונה בתחומיהן מעבר לעלייה הקבועה של 1.1% בכל שנה. במקרה של כוכב יאיר, בני עי"ש, קצרין, ירכא וכפר יאסיף מדובר בבקשה גורפת, עבור כלל משקי הבית והעסקים. מנגד, ישנן רשויות מקומיות כמו רעננה, ראש העין, בנימינה, באר שבע, רמת גן, זרזיר ועוד שביקשו לבטל את העלייה האוטומטית בתעריף הארנונה ולהותירו על כנו, ובסך הכל 49 רשויות מקומיות ביקשו הורדות כלשהן בתעריף.

במקרים מסוימים, כמו למשל זה של חיפה, הבקשות היו דיפרנציאליות: מצד אחד בקשה להקפאת העלייה הקבועה בתעריף ומצד שני בקשה להעלאת מיסי הארנונה למפעלי הזיקוק שבתחומה בשיעור של 8.8% והורדתם לחללי עבודה של אמנים. בדימונה, לדוגמה, מבקשים לייקר את הארנונה לתחנות דלק ב-6.3%, ובאשדוד מבקשים להקל על אזורי תעשייה עם פעילות מצומצמת.

"רשויות מבקשות להעלות ארנונה לעסקים על שום שבוצעו העלאות שכר לעובדיהן ומשום שכשלו בניהול ובהתייעלות", סיכם נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין, "חובה על שר הפנים ושר האוצר להודיע מיידית לכלל הרשויות המקומיות שלא יהיו העלאות מס ארנונה חריגות ל-2021".