הכלכלה הנסתרת - הון שחור שנצבר בדרכים לא חוקיות ומוסתר מהרשויות, הוא עדיין בעל משמעות לכלכלת המדינה. לפי נתוני מכון טאוב, היקף הכלכלה הנסתרת בישראל מוערך, נכון ל-2018, בכ-134 מיליארד שקל שאינו נכנס כמס לקופות המדינה. כ-90% מהסכום, מקורו בהכנסות מעסקי סמים וזנות. שיעור הכלכלה הנסתרת ירד מ-14% ב-1996 ל-10% ב-2018. בעשור האחרון חלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת נמצא במגמת ירידה וב-2018 עמד על 1% מהתמ"ג בלבד. הנתונים מראים כי חלה ירידה משמעותית בהעלמות המס, כשבמקביל, עסקי הפשיעה תפסו כמעט את כל נפח השוק של הכלכלה השחורה – כך עלה ממחקר חדש שביצע מכון טאוב.

השפעתה ההרסנית של מגפת הקורונה לא תפסח ככל הנראה על הכלכלה הנסתרת. מכון טאוב צופה כי ההון השחור יגדל עקב ניסיון של בעלי עסקים לעמוד בתנאי הממשלה לזכאות למענק קורונה,. מדיניות של ריחוק החברתי כדי לבלום את התפשטות הקורונה גרמה גם לבלימת הפעילות העסקית בטווח המיידי — הן בכלכלה הפורמלית והן בכלכלה הנסתרת.

הממשלה העמידה רשת ביטחון תקציבית בגודל של 5.135 מיליארד שקל לשנת 2020. הזכאות לקבלת המענק בקרב בעלי העסקים מותנית בקיומם של תנאים אחדים, לרבות ירידה של 25% לפחות במחזור הפעילות בארבעת החודשים שממרץ עד יוני 2020 בהשוואה לחודשים הללו בשנת 2019. תנאי זה עלול לעודד בעלי עסקים קטנים להעלים הכנסות כדי לעמוד בתנאי הסף, ועל ידי כך לתרום להגדלת היקף הכלכלה הנסתרת במשק.