משפט

בית המשפט יתערב? עתירה נגד מינוי קוינט, מועמדו של ליצמן, למנכ"ל רמ"י: "תפור מראש"

לאחר דיווחים בתקשורת על הקשר בין שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן ועורך הדין יעקב קוינט, ותפירת המכרז למנהל רשות מקרקעי ישראל, מי שהגיע למקום השני הגיש ערעור על הטיית המכרז "טקס ידוע מראש, חלק מחברי הוועדה הגיעו עם החלטה מוקדמת"
יהודה לוינגר | 
יעקב קוינט, יעקב ליצמן (צילום מתוך אתר gov, לעמ)
שבועיים לאחר היבחרו של עו"ד יעקב (ינקי) קוינט למנהל רשות מקרקעי ישראל, עתירה שהוגשה על ידי מי שנוקד שני אחריו - יאיר מעיין - עלולה להוביל את בית האזורי לעבודה בירושלים לבחון את התנהלות המכרז לאחר שורת טענות שהוצגו על תפירת המינוי של מי שנחשב למועמדו של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן.
לטענת העתירה שהוגשה על ידי יאיר מעיין, המכהן כמנכ"ל הרשות להתיישבות הבדואים בנגב, הועדה ניקדה את המועמדים באופן שרירותי, מבלי להתייחס לניסיונות המועמדים וכשירותם, וזאת כדי להוביל לבחירת קוינט למנכ"ל רמ"י. בנוסף, למרות ערעור שהוגש על הבחירה, הועדה לא התכנסה לדון בהשגה כפי המתבקש ממנה, אלא מינתה באופן מהיר את קוינט ואף פרסמה במכרז את משרתו הקודמת - מנהל הרשות החברות הממשלתיות כדי לטעון בפני ביהמ"ש כי איבד את משרתו באם הערעור יתקבל.
לטענת מעיין, הוא לא קיבל תשובה להשגתו על בחירת קוינט מנציבות שירות המדינה, והמינוי לא הוקפא עד לדיון בערעורו ואף נרשמו, לדבריו, פגמים מהותיים המעידים כי "מינויו לתפקיד של קוינט הינו מינוי תפור וקבוע מראש וכי ההליך בוועדת האיתור לתפקיד הינו טקס ידוע מראש הנוגד את כללי הבחינה והליכי המכרז התקינים וכי חלק מחברי הוועדה הגיעו עם החלטה מוקדמת במי לבחור תוך הטיית המכרז".
מבין חברי הועדה שניקדו את המועמדים ניתן למצוא את אייל גבאי - יו"ר מאוחדת לשעבר, דלית שטראובר - מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, שמואל אבוהב - מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, חגית רשף - נציבות המדינה ויוגב גרדוס מאף התקציבים באוצר.
לדוגמא מביא מעיין כמה סעיפים בהם נוקד קוינט גבוה ממנו, הגם שעל פי הקריטריונים הוא עולה עליו. כך, בסעיף הנוגע לניהול פרויקטים מורכבים, לטענת העתירה קוינט לא ניהל פרויקטים מורכבים אלא עסק עד כה בהכשרתו בחקיקה ויעוץ משפטי, וזאת אל מול מעין שתכנן ופתיח פרויקטים רבים במיליארדי שקלים, הן בתפקידו הנוכחי והן הקודם כמנכ"ל עיריית ירושלים. למרות זאת קיבל קוינט ניקוד גבוה בסעיף זה.
דוגמא נוספת, בסעיף הקשור בניסיון בניהול כוח אדם גדול, קוינט ניהל עד כה 70 עובדים, וזאת אל מעין שניהל כ-9,000 עובדים, וזאת בהשוואה לרמ"י בה עובדים כאלף עובדים, אזי יש חשיבות לניסיון בניהול כוח אדם של עובדים רבים. גם כאן קיבל קוינט ציון גבוה יותר בניקוד הממוצע של חברי הוועדה.
מעין אף מעלה את הדיווחים הרבים בתקשורת כי מינויו של קוינט הינו חלק מדיל פוליטי, כלשונו, וכי שר השיכון והבינוי, ליצמן, רצה למנותו בלא מכרז, אך רק לאחר התערבות נציב שירות המדינה הוקמה ועדת איתור לתפקיד.
בעתירה גם עולה התמיהה כי אחד מחברי הועד ניקדו את קוינט בציון 5 מתוך 5 בכל אחד ואחד מהפרמטרים וחבר ועדה נוסף העניק ציון 5 בחמישה קריטריונים וציון 4 בשני קריטריונים "באופן שאינו מתיישב עם נתוני שני המועמדים". בנוסף, בניגוד למקובל בשירות המדינה, חברי הועדה לא הצהירו אם מישהו מהם מחויב באופן כלשהו לבחירת מעמד מסוים או קיבל הנחייה בעניין ועל זיקתם לשר הממונה.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים יקיים ביום רביעי הקרוב דיון דחוף בעתירתו של יאיר מעיין שהוגשה נגד נציבות שירות המדינה, משרד הבינוי והשיכון, מועצת רשות מקרקעי ישראל ועו"ד ינקי קוינט עצמו. את העתירה הגישו עורכי הדין: סיגל פעיל וזוהר פיגס.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה