חוק הגיוס יעבור? במשרד האוצר תוקפים: "השלכות כלכליות משמעותיות"
ברקע סערת חוק הגיוס, היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, שיגר מכתב חריף לייעוץ המשפטי במשפט רה"מ והבהיר כי הוא מתנגד להצעת חוק הגיוס הנוכחית. "המנגנון המוצע אינו מטיל על מחויבות על הפרט, ואינו מבטיח כי הסנקציה הכלכלית בהכרח תחול על הפרט"
היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, שלח מכתב חריף לייעוץ המשפטי במשרד רה"מ ובו הוא מבקר את הנוסח של הצעת חוק הגיוס: "מתווה זה אינו צפוי להביא להגדלה הנדרשת בשיעורי הגיוס של הגברים החרדים באופן שיספק מענה לצרכים הביטחוניים העדכניים".
מסינג הסביר כי ההצעה אינה נוקבת ביעדי גיוס ספציפיים, והיא אינה תעזור לייצר ודאות. כמו כן, הסביר כי בעבר ניסו להשתמש ביעדי גיוס במסגרת ניסיון להגדיל את גיוס הגברים החרדים לצה"ל – אך הדבר נחל כישלון. עוד הוסיף: "על פי עמדת גורמי הביטחון והצפי הנדרש לגיוס, יעדים במתווה מדורג אינם מספקים מענה לצרכים הביטחוניים המידיים של מדינת ישראל, משום שנדרשת הגדלה מיידית של מצבת הלוחמים בצה"ל".
עוד הסביר כי בתרחיש בו יגויסו כ-10 אלף תלמידי ישיבות חרדים, התועלת למשק תעמוד על סך כולל של 6.7 מיליארד שקל לשירות צבאי של שלוש שנים. במידה ויגויסו כלל תלמידי הישיבות (63 אלף בסה"כ), התועלת הכלכלית תהיה כ-42 מיליארד שקל למחזור גיוס של שלוש שנים. "המנגנון המוצע אינו מטיל על מחויבות על הפרט, ואינו מבטיח כי הסנקציה הכלכלית בהכרח תחול על הפרט. יש השלכות כלכליות משמעותיות על מצב משק המדינה ועל התקציב".
