ביקורת קשה הוטחה בכנס אילת לעיתונות בפוליטיקאים על האינטרסים שלהם בסוגיית איראן, ועל התמסרותה של התקשורת בסוגיה זו. בפאנל \'העניין הזה עם איראן - מי מפחיד את מי ולמה\' שמתקיים בשעה זו (יום ב\'), אמר העיתונאי גדעון לוי מ\'הארץ\', כי \"הפצת החרדה היא ב-DNA שלנו - זה משרת המון מטרות, גם של התקשורת. זה משרת 2 מטרות: את הפוליטיקאים שזה מסיר מהם את הדברים האמיתיים שהם צריכים להתמודד איתם. ואילו העיתונות מצידה, מתמסרת לזה בחדווה עצומה והיא גם מעצימה את זה - כי בוא נודה על האמת, זה מוכר טוב. פיזור שנאה מוכר טוב, זו סחורה נהדרת בשוק\".

לדברי דובר צה\"ל לשעבר, תא\"ל (במיל\') אבי בניהו, \"היכולת של הדרג המדיני לתמרן את הצבא היא ענקית. הייתי דובר צה\"ל בזמן מבצע \'עופרת יצוקה\' שהייתה במערכת בחירות, כששר הביטחון עומד בראש \'העבודה\', וראש הממשלה עומד בראש \'קדימה\', ולהגיד לך את האמת, לנהל מלחמה בזמן בחירות זה חרא\".

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

למרות שבניהו אמר כי \"התקשורת הישראלית הרבה יותר אחראית ממקורות המידע שלה,, בהמשך הוא תקף אותה: \"לראשונה מאז מלחמת יום כיפור, חזרה תופעת עיתונות החצר, אתה יודע מי המקורות של העיתונאים. אני חושב שהתקשורת, בפעם הראשונה מדינת ישראל ב-4 העשורים האחרונים, התעייפה, היא מותשת, בגלל המעסיקים שלה, הרגולטורים, השלטון, דרך בתי הדפוס, הממון, מהמעסיק, הרגולטור, השלטון, דרך הדפוס, בעלי הממון, ועוד, שמשפיעים על התקשורת\".

בניהו אמר עוד כי \"נעשים המון תדרוכים בנושא איראן, רובם לא על ידי הדרג הצבאי והמודיעין, אלא על ידי בעלי עניין - לא המומחים של הידע, אלא אנשים בהנהגת המדינה שסבורים שתדרוכים בעניין איראן אמורים לשרת את האינטרסים שלהם. בחלק מן המקרים זו הפקרות, זו עבריינות פוליטית מילולית\".

הפרשן הצבאי של ynet, רון בן-ישי, הסגיר את השמות אליהם בניהו התכוון לגבי אנשים בהנהגת המדינה - \"ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק\". בן-ישי גם ביקש לא לנקוט בכינוי \"עבריינות פוליטית\", אבל כינה את התנהלותם של הפוליטיקאים בהקשר האיראני כ\"שלומיאליות, זדון או שילוב בין שניהם\".

בן-ישי הוסיף כי \"כשאתה בוחן מה עשו נתניהו או ברק בהנעת הקהילה הבינ\"ל - אז זה ראוי להערכה עד נקודה מסוימת. זה כמו הגולם מפראג, או אפילו הסיפור של וולט דיסני \'פנטזיה\', שבסופו של דבר הדליים מציפים את החדר. הדיון הפומבי בעניין הזה טופח על ידי התקשרות ההיסטרית, והיא כבר יצרה כל מיני כותרות, ואנשים רציונאליים נכנסו לחרדה\".

הכתב הצבאי של \'ידיעות אחרונות\', יוסי יהושוע, העלה את השאלה \"האם מדובר (הסוגיה האיראנית) בספין של שר הביטחון והאם הצבא שותף להונאה הזאת? כי אם היה תרגיל הונאה של הדרג המדיני, הצבא לא היה שותף לו, והיו אירועים באוגוסט ואי אפשר היה לדווח עליהם, ואנחנו לא יודעים אם היו אמיתיים או לצורך הונאה\".

רוני דניאל מ\'חדשות 2\', תקף את הפוליטיקאים: \"יש חוסר אמון ביכולתה של ההנהגה הזאת להוביל את המהלך הזה נקי משיקולים זרים, רציניים מבחינת הסיכונים, ולתוך החלל הזה נכנסים אנשים - מאיר דגן למשל, שמרגישים שקורים פה דברים איומים ונוראים והם מרגישים שהם לא יכולים לשתוק יותר. לתוך זה נכנסים גם האינטרסים של גופי תקשורת שונים, והיא משחקת כאן תפקיד, וכמובן שגם משחקים בה\".

הצנזורית הראשית, תא\"ל סימה וואקנין, סיפרה כי הצנזורה לא יכולה לשלוט בעוצמות הידיעות, או כפי שהיא הצהירה, \"בכותרות, בתמונות ובגודל הפונט. התקשרות היא חלק מתפיסת האירוע הזה. התקשרות היא כלי משחק בידי אלה שמנהלים את האירוע. האחריות הציבורית היא לא רק של הצנזורה, אלא גם שלכם התקשורת\".

לדברי הצנזורית, ההתבטאויות של דגן הן \"דוגמאות טובות למה שמצביע על כוחה המגובל של הצנזורה במדינה דמוקרטית. כאשר דגן החליט לפתוח את הסוגיה האיראנית לשיח ציבורי, אנו נאלצים להיכנס למקום ולמרחב שהוא לא נכון להיות בו, אבל לא הצנזור קובע את המציאות. נראה לכם שהצנזור יכול לעצור משהו שנאמר ב\'שבת תרבות\' באר שבע בפני 1,000 איש?\".