רוב הסיכויים בלשון המעטה שלא אהיה תת ניצב מינקובסקי כפי שהיה סבי. אבל אין ספק שהמשטרה עומדת לפני שינוי מרענן, שינוי שטיבו נובע מכך הוא שהמפכ"ל והדובר יחליטו על המדיניות התקשורתית ולא העיתונים או דוברים שהפילו עליהם את התפקיד ביום בהיר, ובפועל כל קשר בינם לבין דוברות מקרי כמו מחבל ותפיסתו.

שלא תבינו אותי לא נכון, במשטרה יש אנשי תקשורת מעולים אבל הם נעלמים בבליל מלחמת מחוז במחוז. אני לא מדבר על שמות מעברי כמו סיגל טולדו ורפי יפה, עמי בן דוד, שרית פיליפסון, הילה חמו, דורון בנאמו, יגאל הבשור, שרון ימינחה או שלומי שגיא האגדי שכבר ממזמן מפרק משפחות פשע במחוז מרכז. שמות שאתם לא תכירו אבל הם באמת מהשורה הראשונה של קציני הדוברות במדינה.

אבל בכל זאת, אני אספר לכם סיפור קצר כדי שתבינו. כשהייתי דובר השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', אמרתי לאחד מדוברי המרחבים שמחר אני "תופר ראשית לשר". אמרתי והחזקתי מעצמי. בלי להתבלבל הוא אמר לי שגם הוא למפקד המרחב, במדור הספורט של אותו עיתון.

שאלתי את עצמי - "איך", איך אני אחרי שנות ניסיון של לימוד אין סופי מגדולי הדוברות של המגזר הציבורי מביא כותרת ראשית באינספור ניסיונות חילוץ כותרות חיוביות ובזיעת אפיים הג'ינג'ית שלי משיג מה שאותו קצין משטרה מתחיל עושה בקלות כזאת.

תיארתי לעצמי בעיני רוחי, את אותו מפקד מרחב מדובר מרוח על כל העמוד הראשי של מדור הספורט, עומד עם מבט של אחריות לאומית מעבר לאופק, לבוש בטוגה יוונית צחורה העוטפת עור בצבע מוקה עם קוביות שוקולד מעטרות את בטנו הוורידית, כל זה מתחת לשמש זהובה שמלטפת את שיער הפלטינה שלו ומנצנצת עיניים כחול-כספיות. הוא עומד בתנועת הסמל של הפועל אותו מפקד מרחב. ואני?! אני נשאר עם ראשית עלובה של השר האהוב שלי.

יום למחרת אהרונוביץ' אכן עיטר את ראשית אותו עיתון. זה היה בקשר להחלטה מבצעית מדהימה שלקח אחרי משט המרמרה ואפילו גדולי הציניקנים שיבחו בטורי הלל. ברעד וחרדה פתחתי את מדור הספורט שבו הובטח לי פוליצר א-לה תת ניצב. חשכו עיניי. הכותרת הייתה על שחיתות ובזיזה ותיעוב וקומבינות ופשיעה וניאוף ופיגור בענף ספורט מסוים. 15 נעצרו, 30 שיתפו פעולה, 45 חשודים נוספים עוכבו. טורי דיכאון וביזוי ושיסוי הופיעו. "איפה המשטרה" זעקו הכותרות.

ואותו מפקד מרחב? ענה בתגובה קצרה עם פירוש שמו המפורש של הדובר כמובן בירכתי תחתית אותה כתבה מרעישה ואובדת אמון הציבור כשהייתה. ואז הבנתי. בגלל חוסר המקצועיות המדביק את סך חלקיו לא פעם ולא 3,000 פעמים, דוברות המשטרה אוהבת מאוד את הקשר עם העיתונות כי זה נותן פולחן אישיות אישי ולא את מהות הקשר עם העיתונות. עצם הדיבור עם הדס שטייף האלמותית או משה נוסבאום או גלעד שלמור או עדי מאירי או יניב קובוביץ' או דורון הרמן או אלי סניור או אבי אשכנזי או ברהנו טגניה או מאור צור זה ההישג, לא האמצעי בכלל.

זה קורה כשמדווחים על עמית מכטינגר שיושבת אחרי 2 שלוקים של שמפניה, זה קורה שמלווים עם מצלמות מעצרים ב-4:00 בבוקר של יועצי תקשורת שחזרו מהולדת בתם או של ראשי ערים שיוצאים זכאים אחרי כמה שנים וזה קורה שמשאירים וואקום תקשורתי פעם אחר פעם וממלאים אותו בספינים עבשים על משפחות פשע שבינתיים מי שדוקר ברחובות זה ילדים בני 14.

הפעולות האלה מעלימות את מיטב בנינו ובנותינו המשרתים במשטרה. אני מכיר אותם. שוטרים ושוטרות קצינים וקצינות מעולים מעולות. מחוזות נגד מחוזות, אגפים נגד אגפים, יחידות נגד יחידות, והכל לעיני הציבור המסכן.

אז אדוני המפכ"ל, תעשה סדר - תמנה דובר מקצועי, חוד חנית אחת מאוחדת ואחידה, סמכות בלעדית על תחום התקשורת בדיוק כמו שאבי בניהו היה בזמנים אחרים לגמרי בצה"ל של 2007. לא יהיו יותר דוברי תנועה, אגף חקירות, אגף התנועה או מחוז צפון. יהיו נציגי דובר ביחידות הללו ויהיה דובר המשטרה. דובר להב ודובר מרחב שומרון והמקומות הקדושים ואג"ת. תגרום להם להפסיק להגיד לציבור מה הפושעים עשו, שיתחילו להגיד לציבור מה השוטרים עשו.

עידו מינקובסקי הוא בעלי ומנכ"ל חברת 'מינקובסקי', ולשעבר יועץ התקשורת של השר לביטחון פנים