דעות

אפשר אחרת: מה צריך לקרות כדי שיהיה טוב בענף הפרסום

לאחר עשור בפרסום ומספר שנים כפרילנס, אוראל ביתן עדיין שואלת את עצמה איך ייתכן שהמקצוע הכי יצירתי מאמלל כ"כ הרבה אנשים. תשובה ברורה אין לה, אבל תובנות יש - וגם תקווה שמשהו ישתנה

אוראל ביתן | 19/4/2017 13:16 32

כבר לא מעט זמן אני מרגישה שמשהו מעיק עליי, הוא לא אמור להעיק, אחרי הכל אני פרילנס, אנחנו לא אמורים להקשר לעבודה, בטח לא להתלונן או לנסות לשנות, באנו לעבוד ולשכוח מהכול בשש.

ועדיין… במשך הרבה שנים, אני נודדת בין המשרדים ורואה אנשים שלא טוב להם. אני תוהה איך יכול להיות שבאחד המקצועות הכי יצירתיים, משחררים, מלאים באנשים אינטיליגנטיים ומצחיקים, לא כזה כיף לאנשים? אין לי ממש תשובה לזה, אבל כן יש לי כמה תובנות שמגיעות כמובן גם מטעויות העבר. אז החלטתי לכתוב את האמת דרך העיניים שלי, בתקווה שאולי מישהו ומשהו ישתנה.

זוגיות

המרקם בין קופי וארט הוא מרקם של זוג לכל דבר, רק בלי סקס, בדרך כלל (ולמי שחשב הרגע ״פחחח… אצלי בבית גם אין סקס״, תפסיקו לקרוא ולכו מיד לתקן את זה!). אז זוגיות - אם אין כימיה, אהבה והתאמה, אז לא יצא מזה ילד קריאייטיב מהמם, וכשיש? אז בום! ניצוצות! ואיכשהו, אני נתקלת בזוגות קריאייטיב שלא מתאימים, בכאלה שבכלל עובדים לבד ללא ארט/קופי או במשרדים שהולכים רק על סטוצים - משמע אין לך ולא יהיה פרטנר קבוע.

ברוב המקרים התופעה יוצרת קופירייטרים אומללים, ארטים שהופכים לביצועיסטים מתוסכלים, עובדים שנהיים סוליסטים או שרק מייחלים לפרידה… ובזה הלב והמוח שלהם - הנכס שלכם - מתעסק. אז… לא עדיף שהעובדים שלכם ישקיעו את האנרגיות שלהם בלקוח/מותג/בריף/רעיון במקום? למה לא פשוט לשאול אותם מי מהקולגות גורם למוח היצירתי שלהם להידלק? מי בא להם ברע ומי בטוב? קיצר, עם מי בא לכם לעבוד?

Open space

לא open, לא space ולא בטיח (כן, כתבתי בטיח.). הניסיון לחסוך מקום יכול לבזבז לחברה כסף במקום לחסוך אותו למה?

1.כלי העבודה העיקרי של אנשי קריאטיב הוא המוח, המוח צריך להתרכז, בטח ובטח מוח יצירתי שמגיע בדרך כלל עם הפרעות קשב, שאגב בעניי הן לא צריכות להקרא ״הפרעות״, אלא ״יכולות״, אבל זה כבר לפעם אחרת, אז איפה הייתי? במקום להתרכז בפיצוח בריף, אתה מתרכז באיך למנוע מהמילים של האנשים מסביבך מלהיכנס למוח שלך ולבלבל את המילים שרצית לנסח בקובץ (וזה בנוסף לכל הגירויים הרגילים).

שורה תחתונה, אם פעם לקח לעובדים שלכם שעה לכתוב מסמך או לעצב סקיצה, בשיט(ת) אופן ספייס זה לוקח להם שעתיים אם לא יותר. תשאלו אותם בעצמכם, אבל בשקט בצד, שאחרים לא יאבדו ריכוז.

2.חלונות, זוכרים? נו, אלו הדברים האלו שנפתחים ומאווררים את כל המחשבות והחיידקים שהילד לקח מהגן והביא לאבא שבא לעבודה והדביק את הארטית שהדביקה את התקציבאי של משרד הפרסום שאבינו הביא בתרי זוזי. מצד אחד זה אחלה, קופי חולה = פרילנס בריא. מצד שני, כמה ימי המחלה האלו עולים למשרד שלכם? אז… מה אפשר לעשות? אם בכל זאת בחרתם באופן ספייס, ספקו לעובדים אוזניות, כאלה שיהיו אטומות לסאונד חיצוני.

חוצמזה, חדרי חשיבה (לא חדרי ישיבה) - זה מאסט. רצוי שיהיו שקטים, נוחים לשהייה ממושכת, מעוררי השראה, מגיעים עם דלת כדי שהפרטיות תשחרר את היצירתיות וכמובן עם חלונות (אל תשכחו שאור טבעי זה ויטמין די, משמע מצב רוח טוב לעובדים פלוס התאורה הטובה ביותר לסלפי!).

השעות הגדולות

מה יש לי להגיד על זה? במילה אחת - דיי. תשמעו, עידן הלהישאר במשרד עד פאקינג 02:00 או 22:00 או וואטאבר, חייב להתפייד מהענף לחלוטין. האמת? זה בדרך לשם וחבל שלא תהיו האור שמוביל החוצה מהמקום המעוות והחשוך הזה. מעבר לכך שזה בעניי שוחק, לא פרודקטיבי, מכבה יצירתיות, לא חברי, לא הוגן ולא מקצועי בעליל, זה פשוט לא חוקי.

וזה שהבוסים ורואי החשבון שלהם הצליחו להשחיל איזה סעיף של שעות נוספות גלובלי זה פשוט מבזה למען האמת. אני זוכרת שלפני 10 פלוס שנים, בתחילת דרכי כקופי צעירה, עשיתי חישוב של השעות המטורפות שטחנתי מול המשכורת שלי ויצא שהרווחתי לשעה שכר מינימום (לפעמים פחות). אבל בעיקר הפסדתי, לא רק כסף, אלא את החיים עצמם, אלו שמחוץ למשרד, אלו שמרפרשים את המוח ומטעינים אותו בכוח ובהשראה שנחוצים לפיצוח בריף. היום, אני יכולה להגיד בביטחון, את ההספק שעושים ב-13 שעות עבודה ויותר, בדרך כלל אפשר לעשות ב-9 שעות בלבד. לא רק אני עושה את זה כל יום מחדש, תסתכלו סביבכם, מי העובדים שהכי מתקתקים? אמהות ופרילאנסרים. האם שכירים יכולים לעמוד ביעדים האלו? למה לא בעצם?

הנה כמה טיפים

1. לו״זים ברורים. מנהלים, רוצים שהפתרון יגיע יותר מהר? תקבעו ישיבת רעיונות יותר מהר, בטח אל תקבעו אותה אותה אחרי שש בערב, השעה שבה העובדים שלכם אמורים כבר להתקפל. שימו לב, זה לא יצליח! בהתחלה הכוונה, כי חייבים להתמיד ולהתעקש לטווח ארוך. הרי המוח לומד להתרגל לחשיבה בקצב חדש ובדיוק כמו שמחזקים את שרירי הגוף, זה דורש הרבה אימון.

2. גבולות. אם יש לקוחות שקוראים את השורות האלו, מצויין, תוכלו לעזור. העניין הזה של לצפות לקבל פתרונות מהרגע להרגע, פוגע בכל הצדדים. אתם אולי חושבים עכשיו ״עם כל הכסף שאני משקיע, מגיע לי.״ ואני אומרת, עם כל הכסף שאתה משקיע, מגיע לך יותר! מגיע לך שמשרד הפרסום ישקיע יותר משאבים ויותר זמן במציאת פתרונות שיעלו את המותג והמכירות שלך.

3. פחות זה פחות. כמעט 11 שנים בענף, תאמינו לי שאני מבינה את התסכול שיכול להוביל אתכם לזרוק קצת #@% על מערכת שבתחושה זורקת #%@ על הזמן הפרטי שלכם. אבל השינוי חייב לבוא גם מכם, בעיקר בשביל הנפש שלכם. אז פחות למרוח את היום, פחות להתלונן על בריפים, במיוחד אם זה נטו לשחרור קיטור ולא באמת מקדם אתכם למקום חדש וטוב. קבלו את זה שהלקוח לא תמיד יודע מה הוא רוצה, שחררו ותבחרו להשקיע את האנרגיות שלכם במה שבאמת חשוב, זה ימקסם את היכולות שלכם, יחסוך לכם ימבה זמן, הרבה כאב לב והמון כסף על פסיכולוגית.

4. הכל מתחיל בראש. אתם שם בדרגים הגבוהים, שמעו, אם משום מה לא בוער לכם לחזור הביתה לאישה/לבעל, לילדים, לחברים, לסקס, להופעה, לסקס, לחדר כושר, לבירה, לסקס… לחיים. תכבדו את אלו שכן. התודה שלהם תתרגם בעבודה מעולה.

משולש הזהב
שלושה קודקודים חשובים בענף הזה - הלקוח, ניהול הלקוח ומחלקת הקריאייטיב. לצערי בהרבה משרדים מדובר בכלל בשלוש נקודות שאין ביניהן קווים מחברים ישרים ובריאים. במקום עבודת צוות, חברות, למידה והקשבה יש מלחמות ומשחקי כוח מיותרים שפשוט פוגעים בכל דבר חוץ מהמטרה - ליצור קמפיין מעולה שישיג תוצאות. אז סורי אם זה נשמע כמו פסיכולוגיה בגרוש, אבל בעיניי זה מתחיל ונגמר באגו. פשוט לותר על האגו.

מסע בין פרסומאים - הדור הבא
כששואלים אותי מה המקצוע שלי, אני בדרך כלל עונה - רעיונאית (בין היתר). בעיניי קופירייטינג, עיצוב, בימוי וכו׳ הם כלים מקצועיים מני רבים להעברת רעיון. שמתי לב שבשנים האחרונות הדור החדש של אנשי הקריאייטיב מגלה אחלה יכולות בכתיבת סטטוסים ובדיחות, אך פחות מבין או שולט באומנות הפיצוח, או במילים אחרות - מתמקד ב״איך״ במקום ב״מה״. נכון, העולם הדיגיטלי - טכנולוגי משנה את הענף הזה נונסטופ, זה מרגש בעניי, אבל משהו אחד לא השתנה מעולם ולא ישתנה לעולם - פרסומת מצויינת מתחילה ברעיון מצויין. ועדיין, בהמון מקרים יצא לי לשבת עם קולגות שלא היו מודעים בכלל לשלבי החשיבה הבסיסים שאיתם אפשר לפתור גם את הבריף הכי מאתגר - תובנה>> קונספט>> רעיון>> ביצוע.

אז… איך אפשר לשפר?

בתי הספר צריכים להעלות ולהעמיק את רמת הלימודים ומשרדי הפרסום צריכים לגייס אנשים יותר מוכשרים, אבל גם המוכשרים ביותר לא יהיו טובים בלי למידה והדרכה במסגרת העבודה.

1.צעיר ותיק. רגע, גם כאן צריך להתמודד עם התנגדויות. רוב הוותיקים לא מתים על העניין או שהם חסרי סבלנות או שפשוט לא בנויים להדרכה. אני אומרת, דבר ראשון שהחיבור יהיה פר פרוייקט ולא משהו קבוע, כדי לגוון ולאזן. דבר שני, ותיקים חמודים, ראו זאת כהזדמנות להתחבר למישהו רענן שאולי יאכל לכם קצת את הראש, אבל גם יפתח לכם אותו.

2.השקעה. לצד החסכון בעלויות, כוח עבודה חסר ניסיון זו השקעה לכל דבר והזדמנות לעצב איש קריאייטיב בסטנדרטים שלכם. אתם חייבים לפרוץ את גבולות ההנהלה ולהיות גם מנטורים, זה לא יכול לקרות אם לא תשבו איתו, תסבירו לו, תגרמו לו לשאוף ליותר ועל הדרך גם להעריך אתכם בטרוף לנצח. בהזדמנות זאת, תודה לך יגאל חזן.

3.אם לא מבפנים אז מבחוץ. לא מצאתם פתרון בתוך המשרד? תשתמשו במשאבים הרבים שיש בחוץ. זו יכולה להיות הרצאת קריאייטיב, מורה מגניב שיגיע להדריך או אפילו פרילאנס שישב לפתור בריפים עם הצעירים ועל הדרך ילמד אותם דבר או שניים (ט.ל.ח).

me דיגיטלי?

מישהו מכיר קופי דיגיטל תותח? דרוש ארט דיגיטל פרילאנס! אם לשפוט לפי מודעות הדרושים, יותר קל למצוא חניה בתל אביב, ביום שישי, בזמן הסילבסטר, עם האמר, מלהשיג איש דיגיטל. לכאורה. לא צריך לחפש רחוק, רוב אנשי הקריאייטיב סביבכם הם אנשי קריאייטיב דיגיטליים, לפחות בפוטנציאל. למה? כי כמו שאמרתי, אני מאמינה שפרסומת מצויינת מתחילה ברעיון מצויין ואם הכל מושתת על רעיון, הביצוע הדיגיטלי לא צריך להיות מחסום, ודאי כשאנחנו חיים ונושמים דיגיטל על בסיס יומי ברשתות, בחדשות, באצבעות שלנו ואוטוטו גם בדנ״א שלנו. אז תעשו בדק בית, תמצאו את אלה שאוהבים דיגיטל, טפחו אותם ותנו להם כלים לשכלל את עצמם. חוצמזה, בכל משרד יש את זה שתמיד מעודכן בכל מה שחם, זה שחולה טכנולוגיה, ההיא שכל היום בסאנפצ׳ט…

תצרו בחברה שלכם חברה. חברותה הכוונה. בענף שמלא באנשים שאוהבים לקשקש, נשאר רק לנתב אותם למקום מועיל: ישיבות קריאייטיב על בירה וחידושים, מיילים יומיים, קבוצות ווטסאפ (אבל לא לחפור!), הרצאות של הקולגות ועוד… אתם יכולים לתבל את זה במרצים או מדריכים חיצוניים להעשרה.

תעשה לי מודעה, אבל בלי קריאייטיב

אחת הבקשות הכי הכי מתסכלות ולא הגיוניות בעליל שצריכות להפסיק להופיע בבריפים. תחשבו ככה, הייתם מבקשים מפועל בניין לבנות לכם בית בלי מלט? קריאייטיב הוא לא תוספת אופציונלית, הוא כלי העבודה שלנו שנועד למטרה אחת - לשרת אתכם הלקוחות כדי שתבלטו יותר, תצליחו יותר ותמכרו יותר.

הג'וקר

העבודה הזאת עלולה להיות סופר תובענית, סופר מלחיצה, סופר תחרותית וסופר שוחקת אבל היי, Why so serious? אני יודעת, הגו׳קר היה רוצח מטורף אבל וואלה, הוא עלה על התשובה להכל עם שאלה אחת. אז נכון, הוא לא ניצח בקרב הסופי מול האביר האפל, מה שכן, הוא לגמרי ניצח אותו בדרך לשם - הגו׳קר אשכרה נהנה מהעבודה שלו.

אז חייכו כי Why so serious?

אוראל ביתן היא רעיונאית בענף הפרסום מעל 10 שנים, תסריטאית ובמאית בתחילת דרכה

תגיות אוראל ביתן | משרד פרסום

הכתבות החמות

כלי טיס בלתי מאויש, צילום: ויקיפדיה/ נחמיה גרשוני-איילהו

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

17.

הבעיה בענף

אנה לי 04/2017/20

הגב לתגובה זו

4 10

היא רשימות כמו זו. ברנז׳אי, מנותק, כאילו מגניב, אך חסר כשרון להפליא. תכל׳ס, לא רציני. אז מה הבעיה? שככה נראה הענף ואנשי הקריאטיב שלו היום. כמה שאלות נוספות: מה המטרה של הרשימה? לעשות קריאטיב יותר טוב? לשפר את איכות החיים של אנשי הקריאטיב? וסליחה על הבורות, מי הכותבת? איזה מותגים הוא בנתה? על איזה טיקט היא מרשה לעצמה לתת עצות למשרדי פרסום, כשבעצם היא פרילנסרית? האם הרשימה היא בעצם דרך להגיד, היי, אני במאית עכשיו, תנו לי עבודה?
סגור
איזה בימוי? תראי כמה פעמים כתבתי את המילה סקס. זה באמת מה שניסיתי להוציא מהכתבה הזאת. (ל"ת)

אוראל 04/2017/20

הגב לתגובה זו

10 0

סגור
16.

לכל הפרסומאים ששונאים הלקוחות.

כדאי לקרוא 04/2017/20

הגב לתגובה זו

5 0

אז נכון, יש לקוחות טיפשים וחסרי מעוף, בדיוק כמו שיש אנשי קראיטיב גרועים ולא יצירתיים. אותה משוואה. הבינוניות חוגגת בכל מקום, אלא שלאנשי קריאטיב יש אגו שמטשטש מהם את היכולת להסתכל ולהודות בבינוניות של עצמם. ולעניין, לכל אנשי קראיטיב שלא רואים בשום לקוח שותף והם בדרך-כלל אנשים מהדור הישן, כאלה שכבר לא רלוונטים למציאות של היום... הצרה הגדולה שלכם הוא שנתקעתם בציניות מעייפת שמעכבת אתכם להתקדם וממרמרת אתכם לעשייה מקצועית רעה. אתם ממשיכים לראות בלקוח אויב שלא מקבל את רעיונותכם (הבואו נודה לא תמיד מדהימים), במקום מדי פעם להקשיב לו. אתם שכחתם משהו שאותה "אשתו של הלקוח" או אותה "קבוצת מיקוד משעממת" שהרגה לכם את הרעיון המדהים שלכם בעיני עצמכם - הם הקהל החדש (או הישן שלכם) שאתם כה זקוקים אליו כדי להגיד "הסרט הזה מטורףףף, תראו כמה צפיות". הם אותם אלו שייתכן שבזכות אהדתם לרעיון שלכם במידה ומוצלח, תשוויצו בשייר לסרט שלכם ששבר את הרשת או או הם אלו שיגרמו לכם להצניע בשקט את הסרט הבינוני שעלה עכשיו שלא צבר מספיק אינגייג'מנט. בקיצור אשתו של הלקוח - הפכה להיות "מאות אלפי אשתו של הלקוח" ברשתות החברתיות. המדד שנותן לכם אינדקציה
סגור
15.

אוראל ביטן היא הבעיה של הענף

ניגר גאה 04/2017/19

הגב לתגובה זו

8 34

נקודת מבט של קופירייטר עצל מתוסכל שמעולם לא הסתכל מעבר לשורת הקרדיט הבאה. מוחות יצירתיים לא זקוקים למנוחה אלא לאתגר. כזה שיצית את כל החיבורים הכבויים שלהם, שהגאנג׳ה של העצלנים הרדימה, וייתן להם זריקת אנדרלין שתחזיק אותם מפוצצים ומיוסרים - עד לאורגזמת הפיצוח. רוצים לעבוד עד 18:00? אל תתפלאו שתגמרו כפרילאנסרים חסרי שם.
סגור
מוח יצירתי אכן חושב 7\24. עד שש על בריפים, ומשש על מה שבא לו. (ל"ת)

עבדים היינו 04/2017/23

הגב לתגובה זו

4 0

סגור
טען עוד
אף אחד אפילו לא מגיב לך

אוי 04/2017/20

הגב לתגובה זו

6 2

אתה עד כדי כך לא קיים
סגור
במה אתה מתגאה? שאתה מנהל ממורמר. אתה ושכמותך הם הבעיה האמיתית בענף.

טוב טוב הגמד 04/2017/20

הגב לתגובה זו

8 0

אם אתה לא מכיר את פועלה, השגיה או אופיה האמיתיים של הכותבת, אתה כנראה חסר השם כאן. יכולת גם לנסח את הדברים בצורה עניינית ולא סתם לפרוק את כל התסכולים שלך. אבל היי, כולם אשמים בבעיות העולם, חוץ ממך.
סגור
ומה השם הכה מוכר ומוצלח שלך? (ל"ת)

חלי 04/2017/20

הגב לתגובה זו

5 0

סגור
רק מנהל מתוסכל ועוור יכתוב כאילו דברים (ל"ת)

אתה לא ניגר אתה מנהל 04/2017/20

הגב לתגובה זו

0 0

סגור
כמה רעל ומרמור נוטף ממך. (ל"ת)

פרילאנס עם שם 04/2017/20

הגב לתגובה זו

1 0

סגור
אם אתה כזה גאה, למה אתה לא חושף את עצמך? אולי אתה חסר השם כאן. (ל"ת)

גאה? 04/2017/20

הגב לתגובה זו

2 0

סגור
14.

אין כסף. אין תנאים סוציאלים

אצלנו בתעשייה 04/2017/19

הגב לתגובה זו

2 0

אין תגמול. שוחקים אותך. הורגים אותך. לכן מי שיכול עובר להייטק. אין כבר אנשי קריאיטיב טובים בחוץ כולם פחים
סגור
13.

בהצלחה לאוראל כבמאית. הבעיה האמיתית: משהו עם א'

יובו 04/2017/19

הגב לתגובה זו

15 0

כשאתה זול, לא מרחמים לך על המנוע. חונקים את דוושת הגז ומזריקים אותך לחניה צרפתית עם נשיקה מקדימה ובום קטן מאחור. כשאתה יקר... פתאום מבינים שאתה כלי מדהים אבל לא כל יכול, אז לאט ובזהירות על הריפוד. אנשי קריאיטיב יקרים, אל תהיו שם במוסכי הזיעה. אתם זולים ולא חשובים לאיש. אתם הרי אמורים להיות כשרונות אשר יודעים לברוא עולמות חדשים במוחכם הקודח. אם אתם באמת כאלו, קומו ותצאו לדרכים עם משמעות גדולה יותר: תהיו מנהיגים, תהיו סטארטאפיסטים, תהיו הוגים, תהיו אמנים, תהיו מורים, תהיו מדענים, תהיו פובליציסטים, תהיו משהו מועיל ולא נפש חופשית שממתינה לפנימית אחרי הפיצה של תשע בערב ומתעוררת בוקר אחד ומגלה שהכנפיים נשרו. עוד אמת קטנה: בענף הפרסום מקבלים מנהלת לקוח לתפקיד יותר על בסיס החזות החיצונית שלה ופחות על סמך יכולת להוביל תהליכים ולעמוד בלחצים. המקצועיות? חשובה. אבל פחות. ככה גם אתם והיצירתיות שלכם. חשובים אבל פחות. איך תדע אם אתה פרסומאי אמיתי? אם לא הגעת לשלב הכדורים הפסיכיאטרים כנראה שמצבך טוב. ירים את ידו מי שעיין לא שם! אנושיות. זה מה שחסר בענף. הגדלה של האנושיות בחמש מאות אחוז תפתור את הכל. עם האופן ספייס ה
סגור
12.

אוראל, למה לתת להם עצות, תני להם להשמיד את עצמם לבד

שעתם של הקטנים 04/2017/19

הגב לתגובה זו

15 0

בעלי המשרדים הגדלים כבבר עשו את הכסף שלהם, יש להם משאיות מזה. תני לענף הזה לאכול את עצמו הוא עושה זאת היטב. הוא פשוט מקבל את מה שמגיע לו.
סגור
11.

הלקוחות הם הבעיה.

לא לקוח 04/2017/19

הגב לתגובה זו

4 2

חפרת פה על אנשי קרייאיטיב כאילו הם הבעיה בעולם הפרסום, בזמן שיש רק סיבה אחת בלבד לאומללות והיא הלקוחות. רק הלקוחות. הלקוחות שמלחיצים את התקציבאיות, שהן גם ככה צינור, ואז מלחיצות את כל המשרד בקקופוניה חסרת סדר וארגון. העובדה שאתה צריך להוריד את רמת הקריאייטיב לרמה הירודה של המנכ"ל בן ה-60, או מנהלת שיווק בת 47 חסרת המעוף שאתה מציג בפניהם. הם אלה שמאמללים את אנשי הקריאייטיב. תודה. אה וגם זה שאנחנו לא עושים כסף מהחרא הזה, מן הסתם.
סגור
המשרדים הם הבעייה

ממש לא 04/2017/19

הגב לתגובה זו

1 0

לא השכילו להתאים את עצמם למציאות של ימינו. היחידים שהצליחו וגם זה לא תמיד אלו 3 משרדים בדיוק: מקאן, באומן ואדלר. באומן הובילו פעם, היום כבר אף אחד לא מוביל וכולם מנסים להרוויח כמה שאפשר מהמעט שנשאר להם.
סגור
10.

רואים שהיא לא עבדה בבאומן

אוי 04/2017/19

הגב לתגובה זו

3 7

על הפסקה של הדיגיטל ME - כבר לובטון היה מפטר אותך ובצדק! כולם היום צריכים להבין ב"דיגיטל" כולם צריכים להיות מעודכנים הבעייה היא שאנשי קריאטיב מדברים עוד במונחי "תעשו לי מודעה" זאת הבעייה.
סגור
זה בדיוק מה שכתוב בכתבה, שכולם דיגיטל ולטפח את מי שאוהב את זה.

אלמונימית 04/2017/19

הגב לתגובה זו

6 0

עם הבנת הנקרא שלך בסוף את תפוטרי ובצדק!
סגור
9.

מצ'עמם (ל"ת)

אייס ונטורה 04/2017/19

הגב לתגובה זו

0 6

סגור
8.

כמה שכל

קליקקקקקקקק 04/2017/19

הגב לתגובה זו

10 0

גילוי נאות: מכיר את אוראל, ומת עליה. אבל אני מת עליה בדיוק בגלל מה שהיא: חריפה, מבריקה, לא מפחדת לכתוב/להגיד את מה שהיא חושבת. לצערי הפסיקו כבר לייצר כמו אוראל, אבל יש תקווה שפה ושם עוד נמצא כאלה. יפה כתבת אחות יקרה. כמו תמיד
סגור
7.

Seriousness for professionalism

עצוב זה מצחיק 04/2017/19

הגב לתגובה זו

0 14

מרוב גרפומניה והפרעות קשב הוכחת את הטענה. הבעיה בענף היא שאנשים לא רציניים חושבים שהם כבר יודעים הכל. אם היית קוראת שוב וברצינות את מה שכתבת לא בטוח שהיית מחייכת. כימיה בצוות קריאייטיב קריטית החיבור צריך להיות פר פרוייקט ככה תהייה כימיה? תקבעו ישיבות קריאייטיב יותר מהר המח מתרגל משרד הפרסום צריך יותר זמן לרעיונות טובים תחליטי? הדיגיטל משנה את הענף רוב אנשי הקריאייטיב הם קריאיטיב דיגיטל תמיד יש את ההיא שמבינה דיגיטל כי היא כל הזמן בסנאפצ'ט דאא?
סגור
מה אתה רוצה? (ל"ת)

זה אני 04/2017/19

הגב לתגובה זו

10 0

סגור
6.

מנהלי לקוח ארסים שרק מחכים לעבור ללקוח

ענף דוחה 04/2017/19

הגב לתגובה זו

1 0

ענף דוחה, תת רמה של תקצבאות שבוחשת מול הבוסים, קריאייטיב עברו להייטק, תזכו להערכה וכסף ראוי!
סגור
5.

מסכים כמעט עם כל מילה וגם :

חדש ישן 04/2017/19

הגב לתגובה זו

4 0

1.הרבה פחות אגו 2. הבנה שהעולם משתנה 3. אנשים יצירתיים מצריכים סוג אחר של ניהול 4. תהיו בני אדם 5. די עם האובססיה לפרסים 6. להשקיע ביצירתיות ולא להיות בנאליים ולא רלבנטיים (ראובני אמממ )
סגור
4.

טוב (ל"ת)

סמנכל קראיטיב 04/2017/19

הגב לתגובה זו

1 15

סגור
ו...?

מה טוב ומה נעים 04/2017/19

הגב לתגובה זו

13 0

אם אתה באמת סמנכל קריאטיב, במקום להקשיב לאנשים זה מה שאתה עונה? אתה חלק מהבעיה.
סגור
3.

התובנות שלך נחמדות, אבל לא זו הבעיה בעולם הפרסום

ת״אביבי 04/2017/19

הגב לתגובה זו

5 5

הבעיה היא היחס המזוויע שמקבלים העובדים, שעות אינסופיות, לא משלמים שעות נוספות, 150% על לילה... מעבר לכך, אתה מסיים תואר ויוצא לשוק העבודה, אני גם לקחתי קורס מקצועי בנוסף כדי לשפר את יכולותיי ולעמוד במקום יותר גבוה, ולהפתעתי השכר מהיום הראשון לאורך שנה פלוס לא זז מ 5,500- 6,000 שזה בערך שכר מינימום לקופאי ב am pm, מילא שכר מינימום, אבל אם מחשבים בסביבות ה -12 שעות ממוצע עבודה ביום, בחודשי זה יוצא הרבה פחות משכר מינימום וכל זה צריך להיות על חשבונך כי אתה רוצה להתקדם ולהכנס לשוק הפרסום ולהצליח, אבל חלילה תרצה העלאה או לא תיהיה מרוצה מתנאי העבדות הללו, יביאו מישהו אחר, כי פראיירים רק מתחלפים. אין הערכה לעובדים, זה שוק ״פרילנסים״ כמו שאמרת, במצב כזה השכר צריך להיות הרבה יותר גבוה.! זה פשוט הזילות של המקצוע, חוסר ההערכה הכללי והכלכלי, תנאים ירודים, אין מי שמגן על העובדים לתנאי עבודה נאותים, והבעסה הכי גדולה זה שהם אשכרה מרוויחים מהרעיונות של העובדים אבל לדאוג להם אין סיכוי. אבל זה ככה בעוד המון דיסיפלינות, לדוגמא שוק המשפט או הרפואה, שאלו הן פרופסיות, עו״ד מתחיל או רופא מתחיל מרוויחים גם ככה.... זה פשוט שוק העבו
סגור
אם היית יודע לכתוב את זה כל ב-2 שורות

אחד שהעלו לו 04/2017/19

הגב לתגובה זו

18 0

היית מקבל העלאה
סגור
עם ההתנשאות שלך עדיף שיכתוב כפי שכותב

כפיים על ההעלאה 04/2017/24

הגב לתגובה זו

0 1

לפחות כיף לתת לו אמפתיה.
סגור
צודק

הפיל השמן 04/2017/19

הגב לתגובה זו

0 0

אבל הכותבת בכל זאת לא רוצה לירוק (עדיין) לבאר אז היא לא ציינה מפורשות...
סגור
2.

פרטנר בעבר ומעריץ בהווה

ביתן אהרון 04/2017/19

הגב לתגובה זו

14 0

קליק קלאק! כתוב מדוייק ומלא השראה כמו שרק את יודעת לכתוב. אם היו מוציאים לפועל 10% מזה הייתי שוקל לחזור
סגור
1.

הענף צריך לעשות חישוב מסלול מחדש

בקיצור 04/2017/19

הגב לתגובה זו

18 0

לקוחות בעייתים יש גם אבל הבעייה היא שהענף הזה לא מסתכל על עצמו במראה באומץ אנשי הפרסום של היום חלקם פשוט לא טובים מספיק לא מתעמקים מספיק ובעיקר בעיקר לא מספקים את הפתרון שלקוחות היום צריכים. הם עסוקים באנחנו והם במקום פשוט לספק פתרונות טובים ללקוחות. ולא אכן לכתוב סטטוסים ״מצחיקים״ ל-20 אלף העוקבים שלך זה לא נקרא להיות כוכב בענף. אז כן השטחיות חוגגת והעמלות עדיין חוגגות וכל אחד מחפש איך פשוט לשרוד. במקום לייצר ערך. חבל
סגור