בואו נחזור רגע לתחילת 2021. זה נראה כמו עידן ועידנים, כשהמציאות הבריאותית בעולם נראתה הרבה פחות ודאית, וגם בשלבי הביניים בהם שררה אופטימיות זהירה, עתיד הכלכלה העולמית היה לוט בערפל.

ואז החלה שנת המהפך, אירוע רדף אירוע ורכבת הנדל"ן יצאה מהתחנה לאחר שעצרה בה לזמן קצר, יש שיאמרו קצר מדי. רבים קיוו שתצבור תאוצה לאט, אחרים קיוו לרכבת הרים, כזו שיודעת גם לרדת כשצריך, אבל לקטר הנדל"ן היו תכניות אחרות והוא החל לנוע אט אט במעלה ההר.

כדרכן של תאוצות, הנסיעה האיטית הפכה למהירה יותר ובתוצאות כולנו חשים עכשיו, לאחר ששוק הדיור השלים עליה מטאורית ודו ספרתית של מעל 10% בשנה. כמו בכל סיפור מהאגדות, גם בסיפור שנכתב בשנה החולפת היו לא מעט גיבורים ואפילו נבל אחד או שניים, כשמעל לכל ריחפה אלת המזל, ששיחקה בכל הגיבורים ועשתה בהם שמות.      

אז קמה ממשלה והעבירה תקציב. אחרי זמן לא רב התפנתה לשכלל תוכנית כוללת לשוק הדיור, שכללה צעדים ארוכי טווח ולטווח הבינוני. צעד אחד יותר מדי לטווח הקצר, הצעד הקל, וזו הטעות הקשה שאת פירותיה הבאושים יחושו תושבי ישראל בחשבונות הבנק שלהם בעוד מספר חודשים. מיסוי המשקיעים קוראים לצעד הזה, מים קרים לצינון שוק נדל"ן הלוהט, כשכל שעשו היה לפקוק חזרה את בקבוק שמפניית הביקושים, רק על מנת שניתן יהיה לנער אותו טוב טוב, לקראת ההתפרצות הבאה, זו שבוודאות תגיע.

חשוב לציין שהיא לא תגיע מיד, כי השוק סיים סעודתו זה עתה, וכמו בגוף האדם, גם בשוק הנדל"ן יידרש פרק זמן לרעב לשוב ולקנן, אבל כשתגיע - היא תהיה גדולה וחזקה יותר, מאחר ומפעם לפעם עולה ומתחדדת בציבור הישראלי התחושה שלא באמת יש למישהו פתרון למשבר. כשבוחנים את הנתונים היבשים עולה כי אמנם ניכרת תכונה ורוח מחודשת בזרועות הממשלה השונות, לאחר הסטגנציה שיצר המצב הפוליטי כאן, אך עדיין אין בנמצא את אותו צעד שובר שוויון - זה שעשוי לעצור את הרכבת ואולי אף לדרדר אותה מעט במורד המדרון.
 

עוד ב-

אוהד דנוס: "כדי לפתור את משבר הדיור, המדינה חייבת להיכנס לבנייה באיזורי ביקוש"

לכתבה המלאה

לכן, כמו שזה נראה כרגע, למרות המאמצים הנאים של מינהל התכנון להגדיל ולגוון את היצע יחידות הדיור בישראל, ולמרות שהאוצר הבטיח שורת כלים וצעדים מגובי תקציב להקל ולסייע, ולמרות שמשרד הבינוי שיווק (שוב) שיא חדש של כמות יחידות דיור, עדיין קיימת תחושה של דז'ה-וו, ואנחנו במציאות המדומה הזו כבר זמן רב מדי מכדי שנשכח איך זה נראה.          

אז מה יקרה למחירים ב-2022? נחזור לרכבת שלנו. היא כבר משייטת במישור הררי וכנראה תמשיך לשייט בו לאט ובבטחה במחצית הראשונה של השנה. זו המחצית השנייה שאין לנו עליה אחריות, כשמספיק שחקנים חדשים ייערמו על הגדר, כשלמשקיעים יחזור להימאס מלראות את כספם עושה כלום בבנק וכשהציבור יבין שאין חדש תחת השמש.

ואולי אולי במדינת הנס בה אנו חיים יקום מישהו וסוף סוף יעשה מעשה? לא נראה שכרגע קיים מישהו עם הכוח הפוליטי האמיתי לחולל שינוי, אבל נמשיך לחכות בציפייה ובתקווה שיבוא.

הכותב הוא יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר והבעלים של משרד דנוס-להט