האסטרטגיה הישראלית של חמישים השנים האחרונות דגלה בניסיון להימנעות עקבית ממלחמה רב חזיתית. מאז מלחמת יום הכיפורים נצרבו בישראל המשמעויות האכזריות מפני מלחמה בלתי מתוכננת שכזו.

במהלך מלחמת לבנון (של״ג), ותוך כדי לחימה בארגוני הטרור הפלסטינים, ישראל שימרה עימות מוגבל בהיקפו מול הצבא הסורי והפעילה מאמצים כבירים על מנת שלא יבוטל הסכם השלום הצעיר, שנחתם עם מצרים. כך גם היה כשנפתחה מלחמת עיראק הראשונה.  ישראל נזהרה שלא לחצות את קו הירדן ולא להיגרר לעימות נוסף בגדה.  מאפיינים אלה חזרו על עצמם במלחמת לבנון השנייה. 

ישראל מתמרנת כל העת בעדינות גם בתוך המערכה שבין המלחמות (מב"מ). צה״ל פוגע בתשתיות חמאס וחיזבאללה, בתשתיות איראניות בסוריה ובנתיבי הברחה של אמל״ח שחוצים את האזור כולו ממזרח, מדרום וממערב.  איזון עדין ומנהיגות שקולה נדרשים כדי לא להביא לעימות כולל שתוצאותיו, בעיקר בעורף הישראלי, תהיינה קשות ממה שהכרנו מאז ומעולם.

כל הקברניטים הישראלים התמודדו עם אתגרי המערכה הרב חזיתית.  צה״ל נערך לה והקברניטים מנסים, ובצדק, להימנע מפניה.
 

עוד ב-

תיאוריית קורי העכביש של נסראללה נופצה, קבענו תקדים מול הטרור

לכתבה המלאה

בחירתו של נתניהו בבחירות נובמבר 2022 והקמת הממשלה ה – 37 בראשותו, יצרו לנתניהו מלחמה רב חזיתית בתוך החברה הישראלית.  אי אפשר לדון במשמעויות של העימות הפנימי הזה במנותק מהיכולת של הממשלה והעומד בראשה לנהל באופן מושכל גם את החשש מפני מערכה צבאית מרובת חזיתות עם אויבנו.

ממשלת "הימין מלא מלא" היא אולי ההומוגנית ביותר שידענו בעשורים האחרונים. זו ממשלה שהוקמה בתחושת ניצחון והיבריס, ממשלה רעבה שאינה יודעת שובע – ממשלת הכרעה והכנעה של יריביה מבית. על מנת להתמודד עם התיאבון העצום של מרכיביה, נתן ראש הממשלה לכל אחת מהשותפות את הגשמת מלוא תאוותיה. רפורמה משפטית שלוחת רסן, חקיקה לאומנית ודתית, הקמת מליציות בעלות זיקה פוליטית, יצירת איום ממשי על ערכי יסוד מוגנים, טרלול כל מערכות האיזונים הרגישות, שהביאו להקמת המדינה, וקריאת תיגר על האתוס היסודי של ״ברית מגיניה ומייסדיה״.

מעבר לפגיעה הקשה מנשוא בחוסן הלאומי הפנימי, שהוא מרכיב יסודי בביטחון הלאומי, הרי שדווקא ההרכב של ממשלת נתניהו-בן גביר-חרדים מחייב בימים אלה את ראש הממשלה ללוליינות בלתי אפשרית ביכולתו להימנע מגלישה לעימות צבאי רב חזיתי.  הממשלה מאותגרת בכל החזיתות בו זמנית. 

החמאס והג׳יהאד פועלים, לראשונה מזה זמן, בתאום הדדי מרצועת עזה, חמאס פועל בתאום עם חיזבאללה מתוך גבולותיה של לבנון, איראן מתואמת עם מערך הפרוקסי שלה בכל האזור וישראל מתקשה להישען על מי שהיו בעלות בריתה האסטרטגיות בארה״ב וביתר מדינות המערב.  הגדה המערבית מבעבעת וגלישה לכאוס מוחלט שם ואינתיפאדה רחבה הם רק עניין של זמן.  הלהט המשיחי בהר הבית משפיע השפעה שלילית על יחסי ישראל עם ירדן ומערכת הקשרים העדינה שנוצרה ב-"הסכמי אברהם" מאותגרת מדי יום.  סעודיה, הגדולה והחשובה שבמדינות ערב, כבר מרקדת עם ההנהגה האיראנית והחלום על שלום עם ישראל מתרחק מתמיד.

הניסיון לרצות את בן גביר בתגובה ציונית הולמת על הירי המאסיבי מהרצועה, כזו שתרצה את חבריו גופשטיין ומרזל, תחושת אובדן הביטחון של המתנחלים ביהודה ושומרון, התגובה הרפה בלבנון – כל אלה מאיימים על יציבות הקואליציה מימין, הרבה יותר ממה שהם מאיימים על הביטחון הלאומי.

רצונו של נתניהו לרצות את מרכיבי הימין הקיצוני שהוכשרו על ידו, הפער ההולך ומתרחב בין הבטחות הבחירות, המתקפות על הממשלה היוצאת והמציאות העגומה עד מאוד של הממשלה הנוכחית – כל אלה הם מדרון חלקלק. 

המגמה הסקרית של השבועות האחרונים מטרידה את כלל מרכיבי הקואליציה.  אמנם המועד החוקי של הבחירות הבאות הוא רק בעוד ארבע שנים, אבל כאשר מפלגות הימין הסהרורי גולשות אל עבר אחוז החסימה, הליכוד מאבד את בכורתו ושליש מכוחו, ציוני ההתאמה של נתניהו בקריסה ושביעות הרצון של הציבור מהממשלה היא שלילית מאוד – כל אחד עומד לנפשו ולגורלו ומתחילה המערכה לבידול מרכיביה של הממשלה והצלה עצמית שלהן.

אם נתניהו ירצה לשמר את הקואליציה הנוכחית, הוא יצטרך לוותר על המורשת של קברניטי המדינה לדורותיהם ולהסתכן באופן ממשי לעבר גלישה לעימות צבאי רב חזיתי כתוצאה ממדיניות חסרת שיקול דעת, רוויית סיכון לצרכים פוליטיים פנימיים.

למגינת ליבנו, נתניהו יצטרך לקבל החלטות לא רק מתוך חשיבה אסטרטגית סדורה על מפת האיומים החיצוניים, אלא גם על המשמעויות החברתיות-פנימיות הנוקבות של גלישה לעימות אזורי צבאי שבו הוא עצמו נגוע בשיקולי הישרדות אישית.

בפני נתניהו מונחת ברירה מוסרית נוקבת: שמירה על אינטרסים אסטרטגיים ארוכי טווח של מדינת ישראל ופירוק אפשרי של הממשלה מימין או כניעה לימין הקיצוני וסיכון ממשי של ביטחון המדינה.

הכותב: ליאור חורב הוא יועץ אסטרטגי ומומחה בינלאומי לתודעה