זנדברג קיפלה את המעגנים: "כולי תקווה שהתוכנית לא תקודם"
ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים החליטה לדחות את תוכנית המתאר הארצית למעגנות בים התיכון וקיבלה את ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה והשרה תמר זנדברג: "זו בדיוק מסוג התכניות שצריכות לחלוף מן העולם בימים של משבר אקלים ומשבר אקולוגי"
ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), בראשות מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, דנה היום (שלישי) בתוכנית המתאר הארצית למעגנות בים התיכון. הוועדה קיבלה את עמדת המשרד להגנת הסביבה של השרה תמר זנדברג והחליטה לדחות את התוכנית להקמת 6 מעגנות חדשות ולאשר רק אחת בנהריה.
כאמור, הוועדה שמעה את המוזמנים השונים ואת הטענות והעמדות השונות שהוצגו. כן שמעה את עמדת המשרד להגנת הסביבה ונציגי ארגוני הסביבה, אשר התנגדו להקמת מעגנות חדשות, לנוכח השפעתן הצפויה על גריעת החול מהחופים, וצמצום השטח החופי הפנוי שיוותר לציבור הרחב. במסגרת זו הוצג בפני הוועדה מספר המבקרים הרב בחופי הים ובפרט בעונת הרחצה וכן היחס הנמוך כבר כיום, בין מספר התושבים בישראל לק"מ חופי הרחצה הקיימים, כאשר ברקע הדברים הגידול הצפוי באוכלוסייה ובצפיפות בשנים הבאות, אשר כבר כיום הן מהגבוהות בעולם. כן הוצגה לראשונה בדיון עבודה כלכלית שהוכנה לבקשת המשרד להגנת הסביבה, אשר מסקנותיה הטילו ספק בהיותה של המעגנה מקור לפיתוח כלכלי.
בנוסף, שמעה הוועדה את נציגי הרשויות השונות (נתניה, חדרה, חיפה, נהריה, בת-ים ותל אביב), המבקשות הקמת מעגנות בשטחיהן בשל התרומה הצפויה מהן לתיירות, ספורט ימי ולשימושים עירוניים מגוונים ונשמעה עמדת נציג שרת התחבורה, מנהל אגף הנדסה ותפעול נמלים ברספ"ן, התומכת בהקמת מעגנות חדשות אלה, לאור המחסור במקומות העגינה, והביקוש הרב לספורט הימי. לעניין הטענה לגריעת חול, הובהר על ידי צוות התכנון כי כיוון הסעת החולות מדרום לצפון משתנה במרכז הארץ, ולכן ניתן לאשר את המעגנות במרחב השרון.
לפי הוועדה, לאחר ששמעה את כל אלה הוועדה סבורה כי לנוכח החשש לפגיעה בסביבה החופית, וניסיון העבר שמעיד על גריעת החולות מהחופים והשפעת גריעת החולות על קצב ההתדרדרות של המצוק וצמצום רצועת החוף הפנויה לשימוש הציבור, המהווה מרחב ציבורי פתוח ללא עלות לבילוי, פנאי וספורט, ככלל, אין מקום לקדם מעגנות חדשות. לעמדת הוועדה, אין מקום להעדיף הקמת מעגנות המשרתות אוכלוסייה מצומצמת יחסית על פני שימוש ציבורי נרחב. הוועדה רואה לנגד עיניה את ההשלכות החברתיות והחשיבות של השמירה על חופים זמינים, פתוחים ונטולי שימושים מגבילי גישה, אשר יאפשרו לכל אדם באשר הוא ליהנות מהמשאב החופי באופן בלתי אמצעי לחלוטין. הוועדה רואה לנגד עיניה את הכפלת האוכלוסייה בשלושים השנים הקרובות והצורך הציבורי המובהק שילך ויגבר במשאב החופי, כפנוי וזמין לנחלת הכלל.
בנוסף, לעניין הטענה לקידום החינוך הימי באמצעות הקמת המעגנות, מסרה הוועדה כי הקצאת שיעור מצומצם ממקומות העגינה לטובת חינוך הימי אינה מהווה הצדקה להקמתן, וכי ניתן לתת מענה לחלק מהחינוך והספורט ימי אף ללא צורך בהקמת מעגנות. לעניין זה אף יצוין כי בהתאם לתמ"א 1 ניתן להקים מתקנים לספורט וחינוך ימי, ללא כל קשר לקיומה של מעגנה. לנוכח כל האמור המליצה הוועדה שלא לקדם הקמת מעגנות חדשות למעט בנהריה.
התוכנית שהוגשה על ידי רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה, ביקשה להקים 6 מעגנות חדשות בנהריה, בת גלים (חיפה), נתניה, חדרה, שדה דב (תל אביב) ובת ים. כמו כן, הרחבת שש מעגנות קיימות בעכו, שביט בחיפה, הרצליה, יפו, אשקלון ואשדוד, וכן השמשת המתקנים הקיימים בנמל תל אביב וברידינג.
ההחלטה להמליץ על הקמת מעגנה בנהריה נבעה היות ובאזור זה ישנו חשש מופחת לגריעת חולות בשל משטר הסעת הסדימנטים. המעגנה תיתן מענה לביקוש לעגינה במרחב הצפון ותהווה מעגנת קצה במרחב השייט בישראל, ותסייע בפיתוח התיירות בצפון הארץ, אשר תשען על עורף עירוני אינטנסיבי, המאפשר פיתוח מוקד עירוני של חינוך ותרבות ימית ואינו גורע חוף רחצה. יודגש כי המדובר על סימבול סכמטי, כאשר לעת התכנון המפורט יבחן המיקום הנכון, בין אם בשטח המעגנה הקיימת ובין אם במיקום צפוני יותר.
במהלך הדיון אמרה מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, כי "חוף הים הינו 'נחלת הכלל' ומשאב מוגבל, וככזה צריך לשרת את כלל הציבור במדינת ישראל, ולא כמגרש חניה ליאכטות. מדינת ישראל הולכת להכפיל את עצמה, ולכן ההחלטה הזו מקבלת משנה תוקף כדי להבטיח שחופי הים יישארו עבור הציבור והדורות הבאים".
מהשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נמסר בתגובה: "אני מברכת על דחיית התכנית להקמת 6 מעגנות חדשות. שטחי החוף בישראל מצטמצמים ולחצי הפיתוח גוברים. אין שום הגיון בקידום חניות לסירות ויאכטות, שמשרתות מעטים על חשבון הרבים, ופוגעות אגב כך במגוון הביולוגי החשוב בחופים והים התיכון. בוודאי כאשר ניתן להרחיב את המרינות הקיימות. זו בדיוק מסוג התכניות שצריכות לחלוף מן העולם בימים של משבר אקלים ומשבר אקולוגי. לצד זאת, ההחלטה להקים מרינה בנהריה מצערת, וכולי תקווה שאף היא לא תקודם".
